מרצ'נקו ביקש מהאיחוד האירופי להשתמש בנכסים הרוסיים המוקפאים למימון אוקראינה ב-2027

למה זה חשוב

אוקראינה מבקשת מהאיחוד האירופי לגבות גירעון מימון של עשרות מיליארדי אירו ברגע שבו כבר קיים עיכוב בהעברת כספים שכבר אושרו, בשל קצב רפורמות איטי באוקראינה. בריסל נדרשת להחליט אם לחזור לרעיון החרמתם או למנגנון חדש לשימוש בכ-210 מיליארד אירו של נכסים רוסיים מוקפאים, המוחזקים ברובם ב-Euroclear בבלגיה — צעד שבלגיה מתנגדת לו ושנחסם כבר בדצמבר 2024. ספקנות באיחוד, לצד הבחירות הלאומיות הגדולות המתוכננות ב-2027 בצרפת, ספרד, פולין ואיטליה, יוצרות אי-ודאות לגבי כיסוי צורכי התקציב וההגנה של אוקראינה. בנוסף, ארצות הברית לא העבירה כל סיוע כספי לקייב מאז תחילת 2025, מה שמגדיל את הנטל על התורמים האירופים.

מה קרה

ב-29 בספטמבר נפגשה משלחת אוקראינית בראשות שר האוצר סרהיי מרצ'נקו עם נציגי האיחוד האירופי, מדינות ה-G7, נורבגיה ודרום קוריאה, לצד נציגי קרן המטבע הבינלאומית, במטה הוועדה האירופית בבריסל, כדי להעריך את צורכי המימון של אוקראינה. מרצ'נקו הציג כי ל-2027 אוקראינה זקוקה לכ-69 מיליארד אירו נוספים על הסיוע שכבר הובטח — כ-40 מיליארד להוצאות צבאיות וכ-29 מיליארד לתפעול המדינה. משרד האוצר האוקראיני העריך את הגירעון הלא ממומן הכולל בכ-78 מיליארד דולר (כ-68.77 מיליארד אירו): כ-32.6 מיליארד צורכי תקציב וכ-45 מיליארד צורכי הגנה. מתוך 52.6 מיליארד הדולרים שאוקראינה מצהירה כי היא זקוקה להם כתמיכה חיצונית ב-2027, כ-20 מיליארד מובטחים כעתיק, כך שנותר גירעון חשוף של 32.6 מיליארד.

מרצ'נקו קרא לאיחוד האירופי להשתמש בנכסים הרוסיים המוקפאים כמקור מימון 'מעשי והוגן', והציע לשקול מנגנון מרכזי עם בסיס משפטי מוצק. בקרב המדינות החברות, בלגיה מתנגדת לכל שימוש חדש בנכסים הרוסיים מחשש לסיכונים משפטיים עקב החזקתם ב-Euroclear, ואיטליה וצרפת ספקניות גם הן. מנגד, שוודיה, הולנד, ספרד ופולין, בתמיכת מדינות הבלטיות, הזהירו כי הלוואה המוסכמת של 90 מיליארד אירו אינה מספקת ודרשו למצוא דרכים חדשות לשימוש בנכסים הרוסיים. בתחילת ספטמבר 123 חברי פרלמנט אירופי קראו למועצת האיחוד ולוועדה האירופית לחדש את הדיון בנושא. הצפי הוא שהנושא יעלה בישיבת שרי האוצר של האיחוד ב-9 באוקטובר או במועצה האירופית באמצע אוקטובר.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כלי תקשורת אוקראיניים הציגו את הפנייה של מרצ'נקו ואת היקפה — צורך של 78 מיליארד דולר או כ-69 מיליארד אירו ל-2027 — והדגישו את טיעוניו בבריסל ובמרכז המדיניות האירופית, לפיהם שימוש בנכסים הרוסיים המוקפאים הוא 'מעשי והוגן' ויאפשר לחייב את מוסקבה באחריות לתוקפנות. הכיסוי הצביע על קולות תומכים באיחוד — שוודיה, הולנד, ספרד, פולין, מדינות הבלטיות, וכן 123 חברי פרלמנט אירופי שקראו לחדש את הדיון — וכן על יוזמת 'Russian Transfer' של יו דיקסון, כסימנים לתנופה פוליטית סביב הרעיון. המסגור האוקראיני הציג את הבעיה כגירעון מימון שעל האיחוד האירופי לפתור, תוך הדגשת ההסלמה הרוסית והחסימה הימית של יצוא הדגנים בים השחור כגורמים לצמיחה בצורכים.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

הסיקור הבינלאומי, ובמיוחד זה של לה מונד, הדגיש את הספקנות בצד האירופי: ציטוט של דיפלומט אירופי שאמר 'it feels like we are watering the desert', הססנות הוועדה האירופית לחזור לסוגיית השימוש בנכסים בזמן שהעברת 90 מיליארד האירו עדיין לא הושלמה, והרגישות הפוליטית הנובעת מהבחירות הצפויות ב-2027 בצרפת, ספרד, פולין ואיטליה. הדיווח התמקד בהתנגדות בלגיה על רקע חששות משפטיים הקשורים ב-Euroclear, בספקנות של איטליה וצרפת, ובכך שהעדיפות המיידית של האיחוד היא העברת הלוואה של 90 מיליארד אירו המותנית ברפורמות, כפי שהדגישה הנציבה מרתה קוס. הסיקור גם פרש מסלולי מימון חלופיים הנדונים — קרן השלום האירופית (6.6 מיליארד אירו), הצעת אורסולה פון דר ליין להפנות כ-20 מיליארד אירו מהלוואת החימוש האירופית של 150 מיליארד אירו לטובת אוקראינה, והסכום של 100 מיליארד אירו המוקצה לאוקראינה בתקציב הרב-שנתי 2028-2034 — תוך ציון התנגדות גרמניה ובעלות בריתה ה'חסכניות', וכן ברלין ופריז לחלק מהמהלכים.

במה הדיווחים שונים

מקורות שונים מציגים את הרכב הגירעון ל-2027 במונחים שונים. נתוני משרד האוצר האוקראיני שדווחו ב-Euronews ובלה מונד מציגים זאת כ-32.6 מיליארד דולר צורכי תקציב ועוד 45 מיליארד דולר צורכי הגנה, בסך כ-78 מיליארד דולר (כ-68.77 מיליארד אירו). הצגתו של מרצ'נקו בבריסל מסגרה את אותה בקשה ל-2027 כ-40 מיליארד אירו להוצאות צבאיות ו-29 מיליארד אירו לתפעול המדינה, בסך כ-69 מיליארד אירו. הפערים בסכומים משקפים כנראה הבדלים בשערי חליפין, בסיווג הצרכים או במתודולוגיה.

בנוסף, המקורות אינם תמימי דעים לגבי היקף הנכסים הרוסיים המוקפאים ב-Euroclear. רובם מציינים כי באירופה מוקפאים כ-210 מיליארד אירו מנכסי המדינה הרוסית, אך הם חלוקים בשאלת חלקם שמוחזק ב-Euroclear — חלק אומרים 'הרוב', אחרים מציינים כי מתוך כ-210 מיליארד כ-180 מיליארד אירו מוחזקים ב-Euroclear, ואילו פניית הפרלמנט האירופי מספטמבר 2025 ציטטה 'מעל 200 מיליארד אירו'.

רקע

נכסי הבנק המרכזי הרוסי הוקפאו באיחוד האירופי מאז פברואר 2022, ומרביתם מוחזקים ב-Euroclear הבלגית. מאז ההקפאה הפיקו הנכסים כ-8 מיליארד אירו ברווחים חריגים, מהם 1.4 מיליארד אירו נוספים דווחו באוגוסט. בדצמבר 2024 בלגיה הובילה רוב בפסגת האיחוד שחסם הצעת ועדה אירופית להשתמש בנכסים המוקפאים כבסיס לקו אשראי ריבית-אפס לאוקראינה. כחלופה הסכים האיחוד על הלוואה של 90 מיליארד אירו המגובה בחוב משותף, המחולקת שווה בשווה בין 2026 ל-2027 (30 מיליארד אירו בשנה להגנה ו-15 מיליארד אירו בשנה לתקציב). עד אמצע ספטמבר בריסל העבירה 15 מיליארד אירו מההלוואה לרכישת נשק, אך מקטע התקציב של 15 מיליארד אירו תקוע בשל רפורמות אוקראיניות מושהות, כולל צעדי נגד שחיתות. שוודיה, הולנד, ספרד ופולין, בתמיכת מדינות הבלטיות, הזהירו כבר כי הלוואה של 90 מיליארד אירו אינה מספקת ודרשו למצוא דרכים חדשות לשימוש בנכסים הרוסיים. בספטמבר 123 חברי פרלמנט אירופי קראו למועצת האיחוד ולוועדה לחדש את הדיון בשימוש בנכסים המוקפאים לתמיכה באוקראינה.