אוקראינה מבקשת מאירופה 27 מיליארד דולר נוספים עד סוף השנה, והתגובה ביבשת היא הפתעה
הנשיא זלנסקי הודיע לשותפים האירופיים כי אוקראינה זקוקה ל-27 מיליארד דולר נוספים עד סוף 2026. הבקשה, שכוללת רכש נשק, משכורות צבא ותשלומים למשפחות חללים, הפתיעה את הגורמים האירופיים, שמנסים כעת להבין את היקף הגירעון ולבחון אפשרויות מימון, בהן האצת תשלום ההלוואה האירופית המאושרת ושימוש בנכסים רוסיים מוקפאים.
עיקרי הדברים
- זלנסקי: אוקראינה זקוקה ל-27 מיליארד דולר נוספים עד סוף השנה
- תשלומי הגירעון כוללים רכש נשק, משכורות צבא ותשלומים למשפחות חללים
- אוקראינה פנתה גם לבריטניה, קנדה ויפן לסיוע בכיסוי הפער
- שמונה דיפלומטים אירופיים רואים בהאצת תשלום ההלוואה של האיחוד האירופי אפשרות מימון מיידית
- אוקראינה דורשת שימוש בנכסים רוסיים מוקפאים בשווי יותר מ-200 מיליארד דולר ביורקליר
- בלגיה מתנגדת להפקעת הנכסים מחשש לתקדים וליציבות פיננסית
- ארה"ב קיצצה את התמיכה הכספית בקייב, מה שמגביר את התלות במימון אירופי
למה זה חשוב
הבקשה יוצרת אתגר מימון מיידי עבור אוקראינה בתקופה שבה היא זקוקה לתמיכת בעלות בריתה, ובמקביל מעמידה את ממשלות אירופה בפני דילמה תקציבית ופוליטית. האצת ההלוואה האירופית תספק כספים מהר יותר אך תקצץ במימון לשנה הבאה, ואי-ההסכמה על שימוש בנכסים הרוסיים המוקפאים משאירה מקור מימון מרכזי פתוח.
מה קרה
במהלך ביקור של גורמים אירופיים בקייב לרגל יום העצמאות, הציג הנשיא וולודימיר זלנסקי בקשה ל-27 מיליארד דולר נוספים עד סוף השנה. לדבריו, הצורך כולל רכש נשק, משכורות צבא ותשלומים למשפחות חללים. ראש ועדת התקציב של הפרלמנט, רוקסולנה פידלסה, מסרה כי בתחילת השנה הוערך פער של כ-7.5 מיליארד דולר בלבד, וכי כעת דרושים עד 29.5 מיליארד דולר בסיוע בינלאומי עד סוף השנה. אוקראינה פנתה גם לבריטניה, קנדה ויפן. בתגובה, שמונה דיפלומטים אירופיים ציינו את האצת תשלומי ההלוואה האירופית שאושרה באפריל – יותר מ-100 מיליארד דולר לשנתיים – כאחת האפשרויות המעשיות ביותר לספק כספים במהירות, אף שמדובר בתרחיש שטרם סוכם שיקצץ בכספים לשנה הבאה. במקביל, אוקראינה קוראת לאיחוד האירופי להשתמש בנכסים רוסיים מוקפאים בשווי יותר מ-200 מיליארד דולר המוחזקים ביורקליר בבריסל, אך בלגיה מתנגדת להפקעה מחשש לתקדים ולפגיעה ביציבות פיננסית.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הדיווחים האוקראיניים מדגישים את היקף הצורך המיידי במימון נוסף ואת הלחץ התקציבי על סעיפי הביטחון, תוך הצגת פנייה למגוון שותפים בינלאומיים והתייחסות לנכסים הרוסיים המוקפאים כמקור מימון פוטנציאלי זמין.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסיקור מציג את הגורמים האירופיים כמופתעים מהיקף הגירעון, שואלים שאלות לגבי יעילות השימוש בכספים ומידת הצדקת הבקשה, ובוחנים כיצד לספק מימון נוסף מבלי לפגוע בתקציבים המקומיים. התנגדותה של בלגיה להפקעת הנכסים הרוסיים מוצגת כמגבלה מרכזית על אחת מאפשרויות המימון העיקריות.
במה הדיווחים שונים
שתי מחלוקות עולות מהמקורות: ראשונה, לגבי היקף הפער – זלנסקי מציג 27 מיליארד דולר, בעוד פידלסה מציינת כי נדרשים עד 29.5 מיליארד. שנייה, לגבי מקור ההפסדים בהכנסות – חלק מהמקורות מציגים את הנזק כמצטבר מאז 2025, בעוד אחרים מתייחסים לכך כהפסד שאירע בחודש האחרון.
רקע
האיחוד האירופי אישר באפריל 2026 הלוואה של יותר מ-100 מיליארד דולר לאוקראינה, המיועדת לחלוקה על פני שנתיים. ביורקליר בבלגיה מוחזקים יותר מ-200 מיליארד דולר בנכסים רוסיים מוקפאים, אך בלגיה מתנגדת להפקעתם. ארה"ב קיצצה את התמיכה הכספית בקייב, מה שמגביר את התלות במימון אירופי. אוקראינה טרם פרסמה פירוט מלא של צרכיה התקציביים לטווח הקצר.