הממשלה הקבינט של אוקראינה הכריזה על סדר עדיפויות תקציבי במצב חירום פיננסי
ממשלת אוקראינה אישרה ב־28 בספטמבר החלטה הקובעת סדר עדיפויות להוצאות המדינה על רקע מצב פיננסי מורכב. התקציב יכוון תחילה להגנה, פנסיות, תשלומים סוציאליים ולמשכורות עובדי המגזר הציבורי, ואילו פרויקטים שאינם קריטיים – בנייה חדשה, שיפוצים, עבודות פיתוח עירוני – יידחו עד סוף המלחמה. ראש הממשלה סרהי קורצקי קישר חלק ממצוקת המימון לעיכוב בסיוע הבינלאומי בשל אי־עמידה של אוקראינה בהתחייבויות שלה כלפי השותפים.
עיקרי הדברים
- ב־28 בספטמבר הודיע ראש הממשלה סרהי קורצקי כי הממשלה אישרה קביעת עדיפויות להוצאות המדינה.
- הוצאות מועדפות: ביטחון, פנסיות, תשלומים סוציאליים, משכורות מורים ורופאים ועובדי תקציב אחרים.
- הוצאות שאינן קריטיות – בנייה חדשה, שיפוצים, תיקוני בינוי ופרויקטי פיתוח עירוני כמו פארקים, כיכרות, מזרקות וריצוף – נדחות עד סוף המלחמה.
- קורצקי קשר חלק מהמחסור במימון בינלאומי לכך שאוקראינה לא עמדה בחלק מהתחייבויותיה כלפי שותפים.
- תקציב המלחמה השישי שהוגש לראדה כולל הוצאות מעל 8 טריליון גריבנות מול כ־3.7 טריליון משאבים פנימיים; מתוך 52.6 מיליארד דולר שנדרשים השותפים אישרו עד כה רק 20 מיליארד.
- באמצעות צמצום פנימי מצאה הממשלה כ־7 מיליארד דולר מתוך גירעון של 27 מיליארד דולר בתקציב משרד הביטחון.
למה זה חשוב
ההחלטה משנה את סדר העדיפויות של תקציב אוקראינה בזמן המלחמה – מתשתיות, בנייה ופיתוח עירוני אל ההגנה והתחייבויות חברתיות מוגנות. ראש הממשלה הודה בפומבי שחלק ממצוקת המימון נובע מכך שאוקראינה לא עמדה במחויבויותיה כלפי תורמים – ודבר זה עשוי להשפיע על יחסי החוץ ועל זרימת הסיוע. הנשיא זלנסקי הציב דד־ליין של 15 באוקטובר למילוי חלקה של הממשלה, וקרא לראדה לספק לוח זמנים מקביל – מהלך המשלב צנע תקציבי מיידי עם ציפייה להסכמות פוליטיות לאישור הרפורמות הנדרשות ולהעלאת מסים עק indirectיים.
מה קרה
ב־28 בספטמבר 2026 אישר קבינט השרים של אוקראינה החלטה לתעדוף הוצאות המדינה על רקע מצב פיננסי מורכב. ראש הממשלה סרהי קורצקי הודיע כי חלק מהסיוע הבינלאומי המתוכנן טרם הגיע, בין היתר משום שאוקראינה לא הספיקה לעמוד בחלק ממחויבויותיה כלפי שותפים בינלאומיים.
על פי ההחלטה, יתוקצבו תחילה הוצאות קריטיות – ביטחון, פנסיות ותשלומים סוציאליים, משכורות מורים, רופאים ועובדי מגזר תקציבי אחרים. הוצאות אחרות יידחו עד סוף המלחמה, ובהן בנייה חדשה, שיפוצים ותיקוני בינוי שאינם קריטיים, לצד פרויקטי פיתוח עירוני כגון פארקים, כיכרות, מזרקות והחלפת ריצוף. קורצקי הדגיש שמדובר בדחייה ולא בביטול של הפרויקטים.
קורצקי קרא לרשויות המקומיות לבחון מחדש את תקציביהן ולצמצם הוצאות שאינן קריטיות. משרד הביטחון מצוי בגירעון של 27 מיליארד דולר, והממשלה מסרה כי מצאה כ־7 מיליארד דולר באמצעות אופטימיזציה פנימית. התקציב השישי של תקופת המלחמה, שהוגש לראדה, כולל הוצאות מעל 8 טריליון גריבנות מול כ־3.7 טריליון משאבים עצמיים, ומתוך 52.6 מיליארד דולר שנדרשים בסיוע בינלאומי אישרו השותפים עד כה כ־20 מיליארד.
במה הדיווחים שונים
דעיכת מקור אחד ייחסה את ההצהרה על תעדוף ההוצאות לראש הממשלה דניס שמיגל, בעוד שכל המקורות האחרים, והצהרותיו של ראש הממשלה עצמו, מצביעים על סרהי קורצקי כדובר.
רקע
תקציב המדינה שאושר עוד לפני המלחמה כבר כלל גירעון שיא של 1.9 טריליון גריבנות, כ־18.5% מהתמ"ג, כשסעיף הביטחון בלע יותר ממחצית ההוצאות. משטר "צנע מחמיר" על הוצאות שאינן ביטחוניות הוכרז לראשונה ב־1 בספטמבר, וב־14 בספטמבר תיאר ראש הממשלה את מצב הכספים הציבוריים כמתקרב לקריטי. התקציב השישי של תקופת המלחמה כולל הוצאות מעל 8 טריליון גריבנות מול כ־3.7 טריליון משאבים פנימיים, והפער של 4.3 טריליון מתוכנן לכיסוי בסיוע בינלאומי. שותפים אירופיים וקרן המטבע הבינלאומית מתנים חלק מהמימון ביישום רפורמות מוסכמות, ונציבי האיחוד האירופי שלחו לפרלמנט רשימת חוקים לשחרור הסיוע המאושר. מערכת תגמול חדשה לחיילים שהוכרזה ביוני טרם יושמה בשל מחסור במימון, ומהווה כטריליון גריבנות של התחייבויות לא ממומשות. דיווחים עצמאיים מעריכים את עלות יום מלחמה אחד ב־2026 בכ־190 מיליון דולר, 50 מיליון יותר מאשר לפני שנתיים.