הראדה אישרה את חוק החינוך למיעוטים; הדרך לפתיחת שני מקבצי משא ומתן של האיחוד האירופי נפתחה
ביום שני, 12 באוקטובר, אישרה הראדה האוקראינית את הצעת החוק מס׳ 16119 בדבר חינוך בשפות מיעוטים לאומיים ועמי ילידים של אוקראינה – בכך עמדה אוקראינה בתנאי שהציבה הונגריה להסכמתה לפתיחת מקבצים 2 ו־3 במשא ומתן על הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי. בהצבעה בעקרונות תמכו 273 חברי פרלמנט, ובהצבעה הסופית – 266. נציגי קבע של מדינות האיחוד (Coreper) היו מוכנים לאשר את עמדות המשא ומתן של האיחוד בעקבות ההצבעה, וועידת ממשלות אוקראינה–האיחוד מתוכננת ל־13 באוקטובר לפתיחה הרשמית של שני המקבצים.
עיקרי הדברים
- 12 באוקטובר: הראדה אישרה את הצעת החוק מס׳ 16119 בדבר חינוך בשפות מיעוטים לאומיים ועמי ילידים
- 273 חברי פרלמנט תמכו בהצבעה בעקרונות; 266 תמכו בהצבעה הסופית
- הראדה הורתה על חתימת החוק ללא דיחוי על ידי יו״ר הפרלמנט ושליחתו לנשיא לחתימה
- הצעת החוק עומדת בתנאי הונגריה לפתיחת מקבצים 2 ('שוק פנימי') ו־3 ('תחרותיות וצמיחה מכלילה') במשא ומתן על הצטרפות לאיחוד
- Coreper של האיחוד היה מוכן ב־12 באוקטובר לאשר את עמדות המשא ומתן של האיחוד עם קבלת החוק
- שר החוץ סיביה ציין כי הוא מצפה שהאיחוד יאמץ רשמית ב־13 באוקטובר החלטה לפתוח את שני המקבצים
- החוק מבטיח חינוך בשפת האם לצד השפה המדינתית לילדי מיעוטים ששפתם היא שפה רשמית באיחוד; רוסית אינה נכללת ברשימה
למה זה חשוב
אישור החוק הסיר את הווטו ההונגרי שחסם במשך חודשים את פתיחת שני מקבצי משא ומתן נוספים בין אוקראינה לאיחוד האירופי. בעקבות ההצבעה, Coreper של מדינות האיחוד היה מוכן לאשר את עמדות המשא ומתן, ונקבע כי וועידת הממשלות אוקראינה–האיחוד ב־13 באוקטובר תפתח רשמית את מקבצים 2 ו־3. החקיקה מעגנת הרחבת זכויות חינוך בשפות מיעוטים לאומיים ועמי ילידים ששפתם שפה רשמית של האיחוד, תוך שמירת מעמדה של אוקראינית כשפת ההוראה. המהלך מהווה התקדמות משמעותית בתהליך ההצטרפות של אוקראינה לאיחוד האירופי, שהחל רשמית ביוני 2024 וכולל 35 פרקים המקובצים לשישה מקבצים נושאיים.
מה קרה
ב־12 באוקטובר 2026 אישרה הראדה האוקראינית את הצעת החוק מס׳ 16119 בדבר חינוך בשפות מיעוטים לאומיים ועמי ילידים של אוקראינה. 273 חברי פרלמנט תמכו בהצבעה בעקרונות, ו־266 תמכו בהצבעה הסופית. הראדה הורתה על חתימת החוק ללא דיחוי על ידי יו״ר הפרלמנט ושליחתו לנשיא וולודימיר זלנסקי לחתימה. הצעד נועד לעמוד בתנאי שהציבה הונגריה לפתיחת מקבצים 2 ('שוק פנימי') ו־3 ('תחרותיות וצמיחה מכלילה') במשא ומתן על הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי.
החוק מבטיח לילדים מקרב מיעוטים לאומיים ועמי ילידים ששפתם היא שפה רשמית של האיחוד האירופי את הזכות לחינוך בשפת האם לצד השפה המדינתית (אוקראינית). הוא קובע כי בית ספר יוכל לקבל מעמד של מוסד חינוך של מיעוט לאומי אם יותר מ־50% מתלמידיו לומדים בשפת המיעוט. כמו כן, בתי ספר בעלי מעמד כזה יהיו מוגנים מסגירה או ארגון מחדש ללא תיאום עם משרד החינוך. שפת הרוסית אינה נכללת ברשימת השפות המוסדרות בחוק. הצעת החוק נרשמה בראדה ב־1 באוקטובר; הוועדה הפרלמנטרית לחינוך, מדע וחדשנות אישרה אותה לקריאה ראשונה ולקריאה סופית ב־6 באוקטובר.
במקביל, בלוקסמבורג נפגש שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה עם עמיתתו ההונגרית אניטה אורבן. בעקבות ההצבעה, Coreper של מדינות האיחוד היה מוכן לאשר את עמדות המשא ומתן של האיחוד לפתיחת שני המקבצים עם אוקראינה. וועידת ממשלות אוקראינה–האיחוצת מתוכננת ל־13 באוקטובר לפתיחה הרשמית של מקבצים 2 ו־3.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הדיווח במקורות אוקראיניים מציג את אישור החוק כאבן דרך משמעותית בדרך האינטגרציה האירופית של אוקראינה. הדגש הוא על תיאום דיפלומטי בין שר החוץ סיביה לעמיתתו ההונגרית אורבן, ועל הכרת תודה להונגריה על 'העמדה הבונה' שלה. המקורות האוקראיניים מדגישים כי אוקראינית נותרת שפת ההוראה וכי החוק אינו חל על השפה הרוסית, ומפרטים את מנגנוני החוק עצמו – מספרי ההצבעה (273 בעקרונות, 266 בסופית), מחברי הצעת החוק וההוראה המיידית לחתימה. כמו כן מוצג הרקע הרחב יותר של הרחבת האיחוד, לרבות דברי נציבת ההרחבה של הנציבות האירופית מרתה קוס שאיפיינה את ההתקדמות של אוקראינה כ'מרשימה' למרות המלחמה, ומסגור שיחות החוץ במונחי מלחמה, שלום ועצירת התוקפן.
רקע
אוקראינה החלה רשמית במשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי ביוני 2024. המשא ומתן כולל 35 פרקים המקובצים לשישה מקבצים נושאיים. ב־15 ביוני נפתח המקבץ הראשון, 'יסודות' (Fundamentals), העוסק בשלטון החוק, במוסדות דמוקרטיים וברפורמה במנהל הציבורי; מאז נפתח גם המקבץ השישי, 'יחסי חוץ' (External Relations).
הונגריה חסמה במשך חודשים את פתיחת מקבצים 2 ו־3, בדרישה לחיזוק ההבטחות לזכויות החינוך של המיעוט ההונגרי באוקראינה. באביב 2025 סיכמו אוקראינה והונגריה על קיום התייעצויות שוטפות בנושא המיעוטים, ובמאי–יוני תואם הסדר דו־צדדי שבמרכזו חוק חינוך שאישורו הפך לתנאי ההונגרי להסרת הווטו. ב־7 באוקטובר הסירה הונגריה את החסימה, ובעקבות זאת הונחה הצעת החוק להצבעה בראדה. ראש ממשלת הונגריה פטר מאדיאר מסר מוקדם יותר כי ממשלת אוקראינה התחייבה ליישם בחקיקה אמצעים המעניקים זכויות חינוך, תרבות, שפה ופוליטיקה 'רחבות משמעותית' להונגרים בזקרפטיה.