נשיא אוקראינה
נשיא אוקראינה הוא ראש המדינה של אוקראינה. הנשיא נבחר בהצבעה עממית לתקופה של חמש שנים ומשמש כערב לריבונות המדינה, לזכויות ולחירויות החוקתיות. מי שמכהן כיום בתפקיד הוא וולודימיר זלנסקי, שנבחר ב-2019.
-
מנהלי רשויות המלחמה בשחיתות מזהירים על מידע שמכוון לפגוע במהימנותן
מנהל הלשכה הלאומית למניעת שחיתות סמען קריבונוס וראש המטהלת הפרקלורה למניעת שחיתות אולכסנדר קלימנקו הזהירו על מידע שמכוון לפגוע ברשויות האנטי-קורופציה בעקבות השלב השני של מבצע "קרתגו". קלימנקו אמר כי כשני חודשים קודם לפרסום החומרים הוא קיבל המלצה לעצור את החקירה, והוסיף כי מקור ההמלצות היה, לפי דבריו, "משירות הביטחון". שני המנהלים אישרו כי החקירה ממשיכה.
-
נשיא אוקראינה חתם על חוק להחזרת מכרזים לשירות המדינה בהדרגה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלенסקי חתם על חוק שמגדיל חזרה הדרגתית של מכרזים למשרות בשירות המדינה ובמוסדות השלימות המקומיים. החוק קובע גם דינוקף מוגבל לוותרים ולעובדים שמונו ללא מכרז בתקופת מלחמה, מעניק עדיפות לחיילים משוחררים בתנאי שוויון מקצועי ומבטל אפשרות לפטר עובד ממלכתי בעקבות הערכה שלילית אחת.
-
פגיעות אוויר בכפר קומישובאקה: מספר ההרוגים עלה ל־26
כוחות רוסיים תקפו ב־2 בנובמבר 2025 באופן אווירי בית ספר ומקלט בכפר קומישובאקה שבאזור זפוריז'יה, שבו חלקה אספקת סיוע הומניטרי לתושבים מקומיים. ההתקפה הרסה בניינים וגרמה לפצועים ולאבדות רבים. מספר ההרוגים עלה במהלך פעילות החיפו�ску והidentification עד ל־26, כשמוקדמים דיווחו על מספרים גבוהה יותר, ובהמשך ה־3 בנובמבר הוכרזה באזור יום אבל. המתקפה התרחשה בעקבות פעילות גומלת אחרי מהלך הומניטרי באולשקי.
-
המועצה הלאומית אישרה הארכת משבר המלחמה והגיוס הכללי באוקרובין עד 29 בינואר 2027
המועצה הלאומית אישרה ב־26 באוקרובין 2026 הארכה נוספת של 90 יום למשבר המלחמה ולגיוס הכללי באוקרובין. ההחלטה תיכנס לתוקף ב־31 באוקרובין ותימשך עד 29 בינואר 2027. זו ההחלטה ה־21 של הפרלמנט בנושא מאז תחילת הפעילה הצבאית הרוסית המלאה באוקרובין.
-
רוסיה הפיצה מתקפה משולבת על אוקראינה; קיוב נפגע וניצול אחד
רוסיה תקפה בלילה של 21–22 באוקטובר 12 אזורים באוקראינה, כשהמטרה העיקרית הייתה קיוב. לפי דיווחים, בקיוב נהרג אדם ו־22 נפגעו, בהם ארבעה ילדים; הנזק כלל דירות, מתקני שירות רפואה, אנרגיה, מסגד, חנויות, גשר ותשתיות מטרו. זלמנסקי כנה את המתקפה הדמונסטרטיבית שהגיעה מיד לאחר המשא ומתן וקרא להרחיב את האנשמה להגנה אווירית ולאסוף את הספקות המלחמתיות.
-
בקשת האשמה נגד לשעבד ראש מחלקה במשרד הפרקורור הכללי במעמד ״כרתגן״
משרדי המלחמה בשחיתות הודיעו על חשד נגד לשעבד ראש מחלקה במשרד הפרקורור הכללי במעמד פעולת המיוחדת ״כרתגן״. לפי החשד, הוא תיקשר עם נציגי מוקדי שוהלנה לא חוקיים, קיבל מהם כספים, спיעל את חברי הארגון הפציל וגייס לו אנשים. הסכום הכולל של הטבות הלא חוקיות שתועד בתיק מגיע ליותר ממיליארד הריבנות.
-
ספייסאקס הגבילה את מסופי Starshield לצבא אוקראינה ללא התרעה; זלנסקי: "טעות גדולה"
בליל 13–14 באוקטובר הטילה ספייסאקס הגבלת מהירות חד-צדדית על מסופי Starshield – הגרסה הצבאית של Starlink – בשימוש כוחות ההגנה של אוקראינה, ללא הודעה מוקדמת. הרף הרשמי נקבע על כ-160 קמ"ש, אך דיווחים מאוחרים יותר מצביעים על החמרה ל-60–70 קמ"ש ועל ניתוקים של 10–20 שניות כבר ב-110–120 קמ"ש בכמה יחידות. ההגבלה שיבשה משימות של כטב"מים, יירוטי שאהד ולוגיסטיקה קדמית; משרד ההגנה האוקראיני פנה לארה"ב, לספייסאקס ולנאט"ו. הנשיא זלנסקי כינה את המהלך "טעות גדולה" שעלולה לגבות חיי אדם.
-
הפרלמנט האוקראיני אישר את חוק זכויות המיעוטים; זלנסקי חתם — הדרך לפתיחת שני אשכולות מו"מ עם האיחוד פתוחה
ב-12 באוקטובר 2026 אימצה הראדה האוקראינית בשני קריאות ובשלמותו את הצעת החוק מס׳ 16119, המרחיבה את זכויות החינוך בשפת מיעוטים ועמים ילידים ששפותיהם הן שפות רשמיות של האיחוד האירופי. הנשיא וולודימיר זלנסקי חתם על החוק עוד באותו יום. ההצבעה באה לאחר שהחוק היה תנאי שהציבה ממשלת הונגריה להסרת החסימה על פתיחת אשכולות המו"מ 2 ו-3 ("שוק פנימי" ו"תחרותיות וצמיחה מכלילה") בשיחות הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי, והוועדה של נציגי הקבע של מדינות האיחוד (קורפר) היתה מוכנה באותו יום לאשר את עמדות המו"מ של הצד האירופי לקראת ועידת ממשלות אוקראינה–האיחוד שתיערך ב-13 באוקטובר.
-
שיחות מיאמי הסתיימו אחרי יום אחד; טראמפ הודיע על עסקת דיזל עם פוטין, קייב יצאה לדרך הביתה
ב-9 באוקטובר נפגשו במיאמי נציגול ארה"ב, אוקראינה, מדינות אירופה ונאט"ו לדון בדרכים לסיים את המלחמה לפני החורף. השיחות, שתוכננו ליומיים, הסתיימו כבר בתום היום הראשון, והמשלחת האוקראינית קיצרה את ביקורה ויצאה לדרך הביתה לאחר שנודע לה כי הנשיא דונלד טראמפ הודיע במקביל על הסכם שהושג בשיחת טלפון עם ולדימיר פוטין לאספקת דלק דיזל רוסי לשווקים האמריקאי והעולמי. משרד האוצר האמריקאי הוציא רישיון זמני לייבוא דיזל ממוצא רוסי עד 7 באפריל 2027. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח ביקורת חריפה על ההחלטה ואמר כי הצוות המשא ומתן האוקראיני שימש "כיסוי" להסכמות מקבילות בין וושינגטון למוסקבה.
-
רוסיה תקפה את אוקראינה במתקפה משולבת נרחבת בליל 7 באוקטובר; קייב ועוד 12 מחוזות הופצצו
רוסיה תקפה את אוקראינה במתקפה אווירית משולבת נרחבת שהחלה ב-18:00 ב-6 באוקטובר ונמשכה לאורך הלילה, תוך שימוש בטילים בליסטיים מסוג איסקנדר-M, S-400 ו-KN-23, בטילי שיוט קליבר ובכ-130 כלי טיס בלתי מאוישים. ההתקפה כוונה בעיקר נגד קייב, חרקוב, פולטבה ודניפרופטרובסק, וגרמה להרוגים בפרילוקי, קייב, קרמנצ'וק, דניפרו ואולכסנדריה. ההגנה האווירית האוקראינית הודיעה כי יירטה או שיתקה 161 מטרות עד 09:00 לפי שעון מקומי.
-
יועץ נשיא אוקריאנה: רוסיה מתכננת להתקין מערכת ניווט חדשה ללא לוויין על מל"טי שאהד ופצצות מונחות
סרהי בסקרסטנוב (שם קוד Flash), יועץ לנשיא אוקריאנה לפיתוח טכנולוגיות הגנה, מסר בפוסט בפייסבוק ב-19 בספטמבר כי רוסיה מתכננת להתקין מערכת ניווט בשם Ariadna על מל"טי שאהד ועל פצצות אוויר מונחות (KAB). לדבריו, המערכת פועלת ללא קליטת לוויין ומסוגלת לאפשר לכלי הטיס לכוון עצמם עד 100 ק"מ לתוך שטח אוקריאנה.
-
אוקראינה: בלארוס הפעילה מחדש משדרי-מתווך שמסייעים למל"טים רוסיים להגיע למערב המדינה
דמצ'נקו, דובר משמר הגבול האוקראיני, אמר כי בלארוס הפעילה מחדש משדרי-מתווך בשטחה המגבירים את האות למל"טים רוסיים מסוג שאהד וגרברה, ובכך מאפשרים להם לחדור עמוק יותר למערב אוקראינה, כולל לעבר מעבר הגבול יאהודין סמוך לפולין. לדבריו, בעבר, אחרי אזהרה מנשיא אוקראינה, בלארוס כיבתה את המשדרים – וכעת הפעילה אותם שוב.
-
איראן ביקשה מרוסיה רחפני ג'ראן-5 משודרגים לשימוש נגד ישראל וארה"ב
לפי הפייננשל טיימס, המצטט גורמי מודיעין מערביים, איראן פנתה לרוסיה בבקשה לקבל רחפני ג'ראן-5 מודרניים — גרסה רוסית משודרגת של השאהד האיראני — לשימוש אפשרי נגד ישראל וארצות הברית. הבקשה מהווה היפוך של מערכת היחסים הקודמת, שבה איראן סיפקה לרוסיה את הרחפנים מהם פותח הג'ראן.