בית המשפט הכללי של האיחוד האירופי דחה את תביעת הונגריה נגד שימוש בהכנסות מנכסי רוסיה המוקפאים

למה זה חשוב

ההחלטה מסירה מכשול משפטי שהציבה הונגריה בדרך להזרמת הכנסות מנכסי רוסיה המוקפאים לקרן השלום האירופית, המשמשת לסיוע צבאי לאוקראינה. היא גם מאשרת כי החלטות בנוגע להפניית הכנסות אלה נכללות בתחום המדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד, שמוגן ברובו מביקורת שיפוטית. התיק הוגש על ידי הממשלה ההונגרית הקודמת, בעוד שהממשלה החדשה בראשות פטר מאדיאר סימנה שינוי מדיניות לכיוון תמיכה באוקראינה והכרה ברוסיה כאיום.

מה קרה

בית המשפט הכללי של האיחוד האירופי, הערכאה השנייה במערכת המשפט של האיחוד, דחה את התביעה שהגישה הונגריה נגד השימוש בהכנסות מנכסי הבנק המרכזי של רוסיה המוקפאים במאגרים אירופיים למימון סיוע צבאי לאוקראינה. בית המשפט קבע כי אין לו סמכות שיפוטית לדון בתיק, בהסתמך על כך שההחלטות המדוברות נופלות בתחום המדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד.

הונגריה הגישה את התביעה ביולי 2025, במהלך כהונת הממשלה הקודמת בראשות ויקטור אורבן, נגד שתי החלטות: החלטת מועצת האיחוד מ-21 במאי 2024 שקבעה כללים להפניית הכנסות חריגות מנכסי רוסיה המוקפאים לתמיכה באוקראינה, והחלטת ועדת קרן השלום האירופית ממרץ 2025 שאישרה שימוש בהכנסות אלה למימון תמיכה צבאית. בודפשט טענה כי הימנעותה מהצבעה על יצירת המנגנון אינה מהווה הסכמה להחלטות המשך, וכי קרן השלום האירופית הפרה את דיני האיחוד על ידי התעלמות מהווטו שלה, שכן לא נחשבה למדינה תורמת.

האיחוד טען מנגד כי הונגריה אינה יכולה לחסום את השימוש בהכנסות, מכיוון שבעת הצבעה על יצירת המנגנון היא נמנעה ולא הצביעה נגד. בית המשפט ציין כי התיק אינו נופל בחריגים שמאפשרים לערכאה להתערב בתחום המדיניות החוץ והביטחון המשותפת, ולכן לא בחן את עצם החוקיות של מנגנון ההכנסות. התביעה התקבלה לדיון ב-25 באוגוסט 2025 ונדחתה לאחר מכן.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

מקורות אוקראיניים מציגים את פסק הדין כתומך באוקראינה, מכיוון שהוא מסיר את הניסיון ההונגרי לחסום את שימוש בהכנסות מנכסי רוסיה לסיוע צבאי לקייב. הם מדגישים את ההקשר הגיאופוליטי, במיוחד את הניגוד בין תביעת הממשלה הקודמת של אורבן לבין העמדה המעודכנת של הממשלה החדשה בראשות פטר מאדיאר, הרואה ברוסיה איום ותומכת בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. הכתבות גם מדגישות את ההיקף הכספי של הנכסים המוקפאים ואת הדיונים המתמשכים במערב על ההחרמה המלאה או שימוש במנגנון שיתוף הפעולה ההלוואתי לאוקראינה של עד 45 מיליארד אירו.

רקע

קרן השלום האירופית הוקמה על ידי מועצת האיחוד האירופי ב-2021 למימון פעולות בתחום המדיניות החוץ והביטחון המשותפת. בין 2022 ל-2024 גייס האיחוד דרכה 6.1 מיליארד אירו לצורכי ביטחון וצבא דחופים של אוקראינה, וב-2024 הוחלט להגדיל את תקרת המימון שלה ב-5 מיליארד אירו, בסך כולל של 11.1 מיליארד אירו.

היקף נכסי הבנק המרכזי של רוסיה המוקפאים באיחוד האירופי ובמדינות ה-G7 מוערך ביותר מ-200 מיליארד אירו, כשהחלק הגדול ביותר נמצא בתחומי שיפוט אירופיים וחלק ניכר מהם מוחזק במשמורן הבלגי Euroclear. מדינות המערב ממשיכות לדון באפשרות החרמה מלאה של הנכסים הרוסיים או בשימוש בהם במסגרת מנגנון שיתוף הפעולה ההלוואתי לאוקראינה, עם מימון פוטנציאלי של עד 45 מיליארד אירו.

לאחר בחירות אפריל, ממשלת הונגריה החדשה בראשות פטר מאדיאר שינתה את התפיסה המדינית של המדינה, המכירה כעת ברוסיה כאיום ותומכת בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה. ב-8 בספטמבר החליטה בודפשט לגרש עשרה דיפלומטים רוסיים בשל פעילות שהוגדרה "בלתי מקובלת" לפי אמנת וינה, ומוסקבה גינתה את ההחלטה.