הטלגרף
-
אוקראינה: חברת SpaceX הגבילה את מהירות ה-Starshield לצבא; זלנסקי טוען שזו "פעולה מתוכננת"
בלילה של ה-14 באוקטובר הטילה SpaceX באופן חד-צדדי הגבלת מהירות על מסופי Starshield צבאיים בשימוש אוקראינה, ללא התראה מוקדמת. לפי נשיא אוקראינה זלנסקי, מסופים מאבדים חיבור מעל 161 קמ"ש, מה שמשבית מיירטים נגד כלי-טיס רוסיים מסוג שאהד. אוקראינה בדקה את השירות במדינות האיחוד האירופי במהירויות של מעל 180 קמ"ש וגילתה שאין שם הגבלה, והסיקה שמדובר בפעולה מכוונת נגדה. הבית הלבן, מזכיר המדינה רוביו והנשיא טראמפ דוחים כל מעורבות אמריקאית, בעוד גורמים אנונימיים בתקשורת האמריקאית מצביעים על כך שמאסק יזם וטראמפ הסכים. אוקראינה מנהלת משא ומתן עם SpaceX והפנטגון להסרת ההגבלה.
-
טראמפ הקפיא את הסנקציות על רוסיה לפי "חוק גריים"; זלנסקי: ללא תמיכת ארה"ב אוקראינה לא תשרוד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם ב-16 באוקטובר על צו נשיאותי המשהה את יישום הסנקציות והמכסים נגד רוסיה לפי חוק גריים (HR 5334), שהיה אמור להיכנס לתוקב לעוד יומיים. במקביל, ארה"ב חתמה על הסכם דיזל עם רוסיה שבמסגרתו יסופקו לארה"ב למעלה מ-300,000 טון דלק רוסי. המהלך עורר ביקורת חריפה הן במפלגה הרפובליקניתה והן בדמוקרטית, והנשיא וולודימיר זלנסקי הזהיר כי ללא תמיכה אמריקנית אוקראינה לא תוכל לשרוד. בנפרד, חברת SpaceX הגבילה את שירות הלוויינים Starshield באוקראינה, וגורמים אמריקניים הזהירו את הפיקוד האוקראיני מפני צמצום אפשרי של שיתוף המודיעין.
-
הגבלת שירות ה-Starshield לצבא אוקראינה: מקור ההוראה שנוי במחלוקת, המהירות שוחזרה חלקית
בלילה שבין 13 ל-14 באוקטובר הגבילה חברת SpaceX באופן חד-צדדי את מהירות מסופי ה-Starshield של הכוחות המזוינים של אוקראינה, מה שגרם לניתוק קישוריות במהירויות גבוהות במהלך מתקפת תקיפה רוסית גדולה על אוקראינה. לפי סוכנות רויטרס, הוראה להגבלה הגיעה מהבית הלבן; על פי הטלגרף, אילון מאסק הציע את הרעיון לדונלד טראמפ והוא הסכים; טראמפ הכחיש את מעורבותו שלו ושל מאסק. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי גינה את ההגבלה, שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול דרש להסירה, ועשרה סנאטורים אמריקניים קראו לחקירה.
-
טראמפ בראיון לניוזמקס: זלנסקי "לא האדם הנכון" לנהל מו"מ, וקייב חייבת להפסיק לתקוף מתקני נפט רוסיים
בראיון שפורסם ב-15 באוקטובר אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לערוץ ניוזמקס כי הוא "לא מעריץ גדול" של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כי הוא "לא האדם שאיתו צריך לנהל עסקים", וכי קשה יותר לדבר איתו מאשר עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. טראמפ שב ודרש מאוקראינה לקיים בחירות ולחדול מתקיפת מתקני נפט רוסיים, שאותה כינה "בושה". זלנסקי השיב ב-16 באוקטובר בבריסל כי קל לו יותר לדבר עם טראמפ מאשר עם פוטין, וכי אוקראינה מוכנה לקיים בחירות אם רוסיה תסכים להפסקת אש מלאה של 60 יום.
-
דיוני פלורידה חשפו מתווה שלום אמריקאי-אירופי בן ארבעה חלקים; טראמפ הכריז על עסקת דיזל עם פוטין
בתשעה באוקטובר נפגשו בפלורידה שליחי הנשיא האמריקני סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר עם משלחת אוקראינית ונציגי בריטניה, צרפת, גרמניה, האיחוד האירופי ונאט"ו במשך שש שעות. באותו יום הכריז הנשיא דונלד טראמפ על עסקה עם ולדימיר פוטין לאספקת דיזל רוסי לשווקים האמריקניים, מהלך שנתפס בקייב ובבירות אירופה כהחלטה חד צדדית המחלישה את הסנקציות על רוסיה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כינה את ההחלטה "לא הוגנת ולא ישרה" וסירב להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים. The Washington Post דיווח על הצעת שלום משותפת אמריקאית-אירופית בת ארבעה רכיבים, אך דובר הנשיאות האוקראינית דמיטרו ליטבין טען שמדובר ב"יחסי ציבור לא רעים" מצד האמריקנים ולא במסמך מוסכם.
-
טראמפ סיכם עם פוטין עסקת דיזל; תקף את זלנסקי וקרא לאוקראינה לבחור נשיא חדש
ב-9 באוקטובר הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הסכם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות דיזל רוסי לשווקים האמריקאי והעולמי. מחלקת האוצר האמריקאית הוציאה רישיון כללי המתיר את העסקה עד 7 באפריל 2027. במקביל, תקף טראמפ את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אמר כי "הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש" והאשים אותו בהארכת המלחמה. זלנסקי כינה את המהלך "חולשה" ו"מתנת יום הולדת לפוטין". הדבר עורר ביקורת חריפה בקרב מחוקקים אמריקאים משני המפלגות, ראשי ממשלות אירופיים ומנהיגי האיחוד האירופי. שיחות השלום שנערכו במיאמי בין נציגי ארה"ב, אוקראינה, מדינות אירופה ונאט"ו הסתיימו טרם עת.
-
מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה" הסיטה שתי טילים בליסטיים רוסיים שעשו דרכם לעבר מתקן ממשלתי בקייב
לפי דיווח ב־The Wall Street Journal שציטט מקורות צבאיים אוקראינים, מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה", המופעלת בידי יחידת "ניצ'נה ורטה" ("שומר הלילה"), הסיטה בתחילת 2026 שתי טילים בליסטיים רוסיים שעשו דרכם לעבר מתקן ממשלתי חשוב בקייב. הטילים, שטסו במהירות היפרסונית, נפלו לנהר הדנייפר לאחר שהמערכת שיבשה אותם באמצעות אותות ניווט כוזבים. במקביל, אפליקציות ניווט בטלפונים של תושבי קייב הציגו את מיקומם המשוער בפרו — תופעה ש־WSJ כינתה "כרטיס ביקור אלקטרוני" של פעילות היחידה.
-
פרקליטות ברלין חוקרת דיירים ב"הבית הרוסי" בחשד להפרת סנקציות
פרקליטות ברלין פתחה בחקירה נגד דיירים לא מזוהים במתחם "הבית הרוסי" בברלין, בחשד להפרות חוק הסחר החוץ של גרמניה. החקירה מתנהלת במקביל להחלטת הממשלה הגרמנית לסגור את המרכז התרבותי, ולמרות ההחלטה חלק מהעסקים בבניין — חנות ספרים, קפיטריה ומרכז ויזה — ממשיכים לפעול.
-
תקיפת כטב"מים בבסיס צימבולובו במחוז אוריול של רוסיה; משרד ההגנה האוקראיני אישר את המהלך
בלילה שבין שישי לשבת, 3 באוקטובר 2026, כטב"מים תקפו את בסיס שיגור הכטב"מים צימבולובו במחוז אוריול של רוסיה. לווייני NASA FIRMS רשמו מוקדי שריפה החל מ-01:33 באזור מתקני האחסון, ההכנה והשיגור. משרד ההגנה האוקראיני אישר את התקיפה בסרטון השבועי שלו, ובאותו לילה נרשמה גם מתקפת כטב"מים נרחבת על מחוז קלוגה.
-
חקירה: רוסיה מאחורי ניסיון הפיגוע במטוס אוקראיני בשדה התעופה לייפציג
בליל 5 באוגוסט 2026, רחפן עם 1.8 ק"ג Semtex פגע בכנף מטוס An-124 אוקראיני שחנה בשדה התעופה לייפציג/האלה, אך לא התפוצץ. חקירה משותפת של The Telegraph ו-Welt am Sonntag זיהתה את הרוכב הרוסי אולג לבושקין כמארגן החשוד ואת הסוכן הבלארוסי אנדריי קרשקוב כמבצע הישיר. ב-1 בספטמבר גרמניה האשימה רשמית את רוסיה והכריזה על צעדי תגובה.
-
ביקור שר ההגנה הפולני בפנטגון נדחה לבקשת הצד האמריקאי
הביקור המתוכנן של שר ההגנה הפולני ולאדיסלב קוסיניאק-קמיש בפנטגון ב-23 בספטמבר נדחה למועד אחר לבקשת ארצות הברית. במקומו ייסעו לוושינגטון שני סגני שר ההגנה הפולניים, מגדלנה סובקוביאק ופאוואל זלבסבי, לשיחות עם שותפים אמריקאיים ולהכנת הסכמי שיתוף פעולה חדשים.
-
פיצוץ ושריפה במחסן נשק של EMCO בבולגריה – האירוע השני בתוך שבועות
בלילה של ה-12 בספטמבר אירע פיצוץ ושריפה במחסן תחמושת של חברת EMCO ליד הכפר צארבה ליבדה באזור גברובו בבולגריה. משרד הפנים הבולגרי לא שולל חבלה או מעורבות חיצונית. זו השריפה השנייה במתקן של EMCO תוך שבועות אחדים, והיא מגיעה על רקע חקירות קודמות שקישרו בין תקיפות נגד מתקני החברה לבין סוכנים רוסיים.
-
אוקראינה ביקשה מהאיחוד האירופי מיליארדי אירו מההלוואה למימון טילי PAC-3 למערכות פטריוט
אוקראינה הגישה לנציבות האירופית בקשה רשמית לממן רכישת טילי יירוט PAC-3 עבור מערכות ההגנה האווירית פטריוט מתוך ההלוואה האירופית בסך 90 מיליארד אירו. נשיאת הנציבות אורסולה פון דר לייאן אישרה את קליטת הבקשה ב-2 בספטמבר לפני פגישה עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה בבריסל, ואמרה כי מדינות האיחוד בוחנות את הבקשה וכי התהליך "מתקדם בכיוון הנכון".
-
ראש ממשלת פולין: השריפה במפעל הרחפנים בסקז'יסקו-קמיינה הייתה חבלה מתוכננת
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר ב-2 בספטמבר כי אין ספק שהשריפה במפעל Grupa WB (WB Electronics) בסקז'יסקו-קמיינה, המייצרת רחפנים לצבאות פולין ואוקראינה, הייתה הצתה מכוונת ומעשה חבלה. שריפה נוספת אירעה בימים האחרונים במתקן של JFG Composites בלובלין, שם לדברי טוסק אין עדיין הוכחות ישירות להצתה מכוונת אך האפשרות אינה נשללת. טוסק קשר בין האירועים לניסיונות רוסיה לערער את היציבות במרכז ומזרח אירופה.