טראמפ הסכים בשיחה עם פוטין לאספקת דיזל רוסי; תקף את זלנסקי וקרא לאוקראינה לבחור נשיא חדש
ב-9 באוקטובר שוחחו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומנהיג רוסיה ולדימיר פוטין בטלפון, והגיעו להסכם לאספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות של דלק דיזל רוסי לשווקי ארה"ב והעולם. לאחר השיחה תקף טראמפ את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ואמר כי"כי הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש", והאשים אותו שיכל לסיים את המלחמה אך בחר שלא לעשות כן. זלנסקי הגיב וכינה את ההחלטה "חולשה ברורה" המשחקת לידי רוסיה, ואילו פוטין השתמש בשיחה כדי להאשים את אוקראינה בהיעדר התקדמות במשא ומתן.
עיקרי הדברים
- ב-9 באוקטובר שוחחו טראמפ ופוטין בטלפון והסכימו על אספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות דיזל רוסי לשווקי ארה"ב והעולם.
- המשרד לאוצר ארה"ב הנפיק רישיון כללי המתיר עסקאות עם דלק דיזל ממוצא רוסי עד 7 באפריל 2027.
- טראמפ תקף את זלנסקי, אמר כי "הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש" והאשים אותו שיכל לסיים את המלחמה אך בחר שלא לעשות כן.
- זלנסקי כינה את ההחלטה האמריקאית "חולשה" ו"צעד נורא" שמממן את מאמץ המלחמה הרוסי.
- פוטין האשים את אוקראינה בהיעדר התקדמות במשא ומתן וחזר על כך שרוסיה לא תסיג את יעדי המלחמה.
- השיחות במיאמי בין ארה"ב, אוקראינה, מדינות אירופה ונאט"ו על דה-אסקלציה הסתיימו לפני המועד.
- ב-10 באוקטובר הודיע הקונגרסמן הרפובליקאי בריאן פיצפטריק על הכנת חוק דו-מפלגתי לחסימת רכישות נפט רוסי.
- אילון מאסק תמך בפוסט ב-X בקריאת טראמפ להחליף את זלנסקי.
למה זה חשוב
העסקה לאספקת דלק רוסי לשווקי ארה"ב והעולם משחררת הגבלות על אנרגיה רוסית ומממנת למעשה את מאמץ המלחמה של רוסיה, תוך שהיא מחלישה את המשא ומתן עם אוקראינה. קריאתו של טראמפ להחליף את זלנסקי מהווה אתגר ישיר על לגיטימיות הנשיא האוקראיני ועל רצון הבוחרים באוקראינה. באותה שיחה פוטין האשים את אוקראינה בהיעדר התקדמות וחזר על יעדי המלחמה המקסימליסטיים, בניגוד למסגור של טראמפ שלפיו פוטין רוצה הסכם. שיחות המיאמי בין ארה"ב, אוקראינה, מדינות אירופה ונאט"ו הסתיימו לפני המועד לאחר ההכרזה על העסקה, מה שמעלה שאלות לגבי עתיד מסלול המשא ומתן. במקביל, הוכרז חוק דו-מפלגתי בקונגרס ארה"ב שנועד לחסום רכישות נפט רוסי, מה שמסמן התנגדות פנימית אמריקאית לעסקה.
מה קרה
ב-9 באוקטובר 2026 שוחח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בטלפון עם מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין. במהלך השיחה הסכימו השניים על אספקת בין 300 אלף ל-3 מיליון טונות של דלק דיזל רוסי לשווקי ארה"ב והעולם. המשרד לאוצר ארה"ב הנפיק רישיון כללי המתיר עסקאות עם דלק דיזל ממוצא רוסי עד 7 באפריל 2027. הקרמלין הסיר את האיסור על יצוא דיזל שהוטל ביולי 2026 בתגובה להתגברות התקיפות האוקראיניות על בתי זיקוק רוסיים. טראמפ הצהיר כי פוטין רוצה הסכם לסיום המלחמה, אך גם תקף את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ואמר כי "הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש" ושזלנסקי יכל לסיים את המלחמה הרבה פעמים אך בחר שלא לעשות כן. לעומת זאת, עוזרו של פוטין יורי אושקוב אמר כי פוטין דחה את האפשרות למשא ומתן שלום והדגיש כי רוסיה תמשיך בלחימה עד להשגת כל מטרותיה. באותו ערב הגיב זלנסקי וכינה את ההחלטה האמריקאית "חולשה" ו"צעד נורא" שמהווה "מתנת יום הולדת לפוטין" שיעניק לתוקפן מיליארדים נוספים להמשך המלחמה. ב-10 באוקטובר הודיע הקונגרסמן הרפובליקאי בריאן פיצפטריק, משנה ליו"ר הקואקוס האוקראיני בבית הנבחרים, כי יגיש חוק דו-מפלגתי בשם "חוק רונלד רייגן לשלום באמצעות כוח" לחסימת רכישות נפט רוסי, באמצעות הליך discharge. במקביל, שיחות מיאמי בין נציגי ארה"ב, אוקראינה, מדינות אירופה ונאט"ו הסתיימו לפני המועד לאחר ההכרזה על העסקה. משרד החוץ האוקראיני בראשות אנדריי סיביחה הגיב ואמר כי רק העם האוקראיני רשאי להחליט על מנהיגותו.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
מקורות אוקראיניים מדגישים כי פוטין ניצל את השיחה כדי להאשים באופן שקרי את אוקראינה בכישלון המשא ומתן, תוך שימוש בטענות בלתי מבוססות על תקיפות אוקראיניות על תשתית בחירות רוסית, בציטוט לניתוח של המכון לחקר המלחמה (ISW). הסיקור מתמקד רבות בביקורת החריפה של זלנסקי על עסקת הדיזל כ"מתנה לפוטין" ו"חולשה ברורה" שתממן טרור מתמשך נגד ערים אוקראיניות. המסגור האוקראיני מדגיש את סיום השיחות במיאמי לפני המועד ואת התפיסה שהצוות המשא ומתן האוקראיני שימש כ"מסך" לעסקה אמריקאית-רוסית. המקורות מדגישים את תגובת שר החוץ סיביחה שלפיה הבחירה במנהיג אוקראיני שייכת לעם האוקראיני, ומציגים את קריאת טראמפ להחליף את זלנסקי כהתערבות בריבונות אוקראינה. הסיקור מגביר את הביקורת של קית' קלוג ובוריס ג'ונסון, ומציג אותם כתומכי אוקראינה הרואים בעסקה פייסנות כלפי פוטין.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
קולות בינלאומיים המצוטטים במקורות, בהם קית' קלוג, בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת אסטוניה, ראש ממשלת פינלנד, ראש הדיפלומטיה של האיחוד האירופי קאיה קאלאס ומאמר מערכת של הטלגרף, מתארים את עסקת הדיזל כטעות או כפייסנות המממנת את מאמץ המלחמה של פוטין במקום לסיימו. מספר מקורות מדגישים את התקיפה הרוסית בזפוריז'יה שהתרחשה שעות ספורות לאחר הכרזת העסקה, ומציגים את מספר ההרוגים העולה כטענה שוויתורים רוסיים מזמינים תקיפות נוספות ולא שלום. הסיקור מציג את תמיכתו של אילון מאסק בקריאת טראמפ למנהיג אוקראיני חדש כהתערבות בולטת, לצד הערתה של לורה לומר שבחירות באוקראינה יהיו אפשריות רק לאחר סיום המלחמה. הסיקור מציין את ההתנגדות הדו-מפלגתית בקונגרס ארה"ב, כולל הכרזת חוק לחסימת רכישות נפט רוסי, בניגוד לחקיקת סנקציות שאושרה בעבר על ידי הקונגרס. מסגורו של טראמפ לפיו פוטין רוצה הסכם בעוד זלנסקי לא, מוצג לצד שבחיו לנפט הרוסי הזול, מה שיוצר מתח מתועד עם הצהרת הקרמלין שלפיה פוטין דחה משא ומתן שלום.
במה הדיווחים שונים
קיימת מחלוקת בין הצהרות טראמפ לבין עוזר פוטין: טראמפ אמר פומבית שפוטין "מאוד" רוצה הסכם לסיום המלחמה ושיבח את אספקת הנפט הרוסי הזול, בעוד יורי אושקוב אמר כי פוטין דחה משא ומתן שלום והדגיש שרוסיה תמשיך להילחם עד השגת כל מטרות המלחמה. כמו כן, המקורות שונים במסגור מקורות העסקה: חלקם מציגים אותה כוויתור של טראמפ לרוסיה הקשור בתקיפות אוקראיניות על בתי זיקוק רוסיים, בעוד אחרים מציגים את המחסור הגלובלי בדלק ואת הגבלות היצוא של סין כמנוע העיקרי שדחף את וושינגטון לפנות לקרמלין.