אוקראינה ביקשה מהאיחוד האירופי מיליארדי אירו מההלוואה למימון טילי PAC-3 למערכות פטריוט

למה זה חשוב

מדובר בבקשה הרשמית הראשונה של אוקראינה למימון טילי PAC-3 מתוך ההלוואה האירופית, המסמנת מעבר לשימוש בהלוואה למערכות הגנה אווירית שאינן אירופיות. מיירטי פטריוט מרכזיים בהגנה על ערים ותשתיות אוקראיניות מפני תקיפות רוסיות, במיוחד מול השימוש הגובר בטילים בליסטיים מסוג צירקון ו-S-400. הבקשה גם מעמידה למבחן את כלל ה"קנה אירופי" של ההלוואה, שכן PAC-3 מיוצרים בארה"ב ודורשים חריגה פורמלית. כל זאת ברקע ירידה חדה באספקת טילי ההגנה האווירית לאוקראינה במחצית הראשונה של 2026 לעומת השנה הקודמת, ובמקביל למאמץ דיפלומטי אירופי לשכנע את ארה"ב להגדיל את היצע המיירטים.

מה קרה

אוקראינה שלחה לנציבות האירופית בקשה לממן רכישת טילי PAC-3 עבור מערכות פטריוט מתוך ההלוואה האירופית בסך 90 מיליארד אירו ל-2026–2027. נשיאת הנציבות אורסולה פון דר לייאן אישרה את קליטת הבקשה ב-2 בספטמבר, לפני פגישה עם מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה בבריסל, ומסרה כי מדינות האיחוד סוקרות אותה וכי התהליך "מתקדם בכיוון הנכון". הסכום המבוקש הוא מספר מיליארדי אירו; לפי מקורות סוספילנה, יותר מ-2 מיליארד אירו.

מכיוון שטילי PAC-3 מיוצרים בארה"ב, הרכישה מחייבת חריגה מכלל ההלוואה המעדיף מוצרים מיוצרים באוקראינה, באיחוד האירופי ובאזור הכלכלי האירופי. החריגה דורשת אישור הנציבות לאחר התייעצות עם קבוצת מומחים וחוות דעת חיובית של ועדת תוכנית של מדינות החברות. דובר הנציבות באלאז' אויבארי מסר ב-3 בספטמבר כי הנציבות מקדמת את הבקשה במהירות האפשרית בשל דחיפותה, אך לא נקבעו לוחות זמנים ספציפיים לאספקה, שכן הם תלויים בחוזים מול היצרנים.

מאז יוני הוקצו מההלוואה כ-8.5 מיליארד אירו לרחפנים ולטילים לאוקראינה, ובנוסף אושרו 6.1 מיליארד אירו נוספים, חלקם לחיזוק ההגנה האווירית. חלק מהכספים מתוכננים גם לרכישת מטוסי קרב מהתעשייה האירופית. הבקשה הנוכחית היא הראשונה מסוגה למימון טילי PAC-3 לפטריוט תחת ההלוואה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כל המקורות שסיפקו את הידיעה הם אוקראיניים, והם מציגים את הסיפור בעיקר כאישור לכך שהבקשה הרשמית הראשונה של אוקראינה למימון טילי פטריוט מההלוואה האירופית הוגשה, התקבלה ומקודמה על ידי הנציבות האירופית. הכתבות האוקראיניות מדגישות את דחיפות צורכי ההגנה האווירית, תוך הסתמכות על דברי הנשיא וולודימיר זלנסקי על ירידה חדה באספקת המיירטים ועל השימוש הגובר של רוסיה בטילים בליסטיים, ומתארות את התהליך האירופי כמתקדם בכיוון חיובי.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בנוגע לפירוט הסכום המבוקש. חלק מהמקורות האוקראיניים, ובהם סוספילנה נוביני, європейська правда, באבל, hromadske, LIGA.net, Інтерфакс-Україна, НВ, ЛІГА.net LB.ua ורדיו סבובודה, מציינים כי מדובר במספר מיליארדי אירו, בעוד סוספילנה נוביני, בהסתמך על מקורותיה שלה, מציינת כי אוקראינה מבקשת יותר מ-2 מיליארד אירו לרכישת טילי פטריוט.

רקע

האיחוד האירופי אישר הלוואה בסך 90 מיליארד אירו לאוקראינה ל-2026–2027, מהם כ-60 מיליארד אירו לרכש ביטחוני וכ-30 מיליארד אירו לתמיכה תקציבית. ב-2026 זמינים לאוקראינה עד 45 מיליארד אירו, מהם 28.3 מיליארד אירו להגנה. מאז יוני הוקצו כ-8.5 מיליארד אירו לרחפנים ולטילים, ואושרו 6.1 מיליארד אירו נוספים, חלקם לחיזוק ההגנה האווירית. אוקראינה והאיחוד משתפות פעולה בפרויקט FREYA לפיתוח מערכת הגנה אירופית נגד טילים בליסטיים. הנשיא זלנסקי אמר כי במחצית הראשונה של 2026 אוקראינה קיבלה שליש מכמות טילי ההגנה האווירית לעומת השנה הקודמת, ושותפים ייחסו זאת למבצעים במזרח התיכון. ב-29 ביולי אמר זלנסקי כי ביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ "חבילת חורף" דחופה של 300 מיירטי פטריוט, אך טראמפ סירב בשל מחסור בארה"ב. ב-13 באוגוסט פנתה נציגת האיחוד העליון לענייני חוץ קאיה קאלאס למדינות שברשותן טילי פטריוט במחסנים בקריאה להעבירם לאוקראינה; ב-1 בספטמבר הכריזה על הקמת קבוצה בכירה של בכירים פוליטיים וצבאיים לשעבר ממדינות אירופה ואוקראינה לעבודה על סוגיות יכולת ההגנה של הגוש.