ספייסאקס הגבילה את מהירות הטרמינלים הצבאיים של סטארשילד באוקראינה; זלנסקי: "מבצע מתוכנן"
בלילה שבין ה-13 ל-14 באוקטובר הגבילה ספייסאקס באופן חד-צדדי את פעילותם של טרמינלי סטארשילד הצבאיים באוקראינה בזמן תנועה, והציבה סף מהירות של כ-160 קמ"ש. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ב-17 באוקטובר כי מיירטי הכטב"מים נגד השאהדים הריאקטיביים אינם מתפקדים עקב ההגבלה, וכי בדיקה שערכה אוקראינה במדינות האיחוד האירופי, שבהן נסעו רכבים עם טרמינלים במהירות של מעל 180 קמ"ש, הראתה שסטארלינק המשיך לפעול – מה שזלנסקי מכנה "מבצע מתוכנן" שמכוון רק לשטח אוקראינה.
עיקרי הדברים
- בלילה שבין ה-13 ל-14 באוקטובר הגבילה ספייסאקס באופן חד-צדדי את פעילות טרמינלי סטארשילד הצבאיים באוקראינה בזמן תנועה, והציבה סף של 160 קמ"ש; בחלק מהיחידות החיבור נפל גם מ-72 קמ"ש.
- ב-17 באוקטובר אמר זלנסקי כי מהירות העבודה המרבית של סטארלינק באוקראינה עומדת על 161 קמ"ש, שמעליה הטרמינל נכבה – מה שמונע מפעילות מיירטי הכטב"מים נגד השאהדים הריאקטיביים.
- אוקראינה שלחה מספר כלי רכב עם טרמינלי סטארלינק למדינות האיחוד האירופי, שם נסעו במהירות של 180 קמ"ש ומעלה והמערכת פעלה כרגיל; זלנסקי הסיק שההגבלות חלות רק בשטח אוקראינה.
- משרד ההגנה האוקראיני מסר ב-15 באוקטובר כי פעילות סטארשילד בתנועה שוחזרה עד 160 קמ"ש; זלנסקי ב-16 באוקטובר אמר שהמהירות עדיין לא שוחזרה במלואה.
- אילון מאסק טען פומבית כי הגבלות מהירות או שימוש על סטארשילד נקבעות על-ידי הצבא האמריקני, וההחלטה הסופית בידי הנשיא; טראמפ אמר שלא הורה על ההגבלה ושאינו יודע מי קיבל את ההחלטה.
- לפי The Telegraph, בהסתמך על ארבעה מקורות אנונימיים, מאסק פנה לנשיא ארה"ב בהצעה להטיל את הגבלות המהירות על סטארשילד באוקראינה; רויטרס, בציטוט שני גורמים אמריקניים וגורם מערבי, מסר שההוראה הגיעה מהבית הלבן.
- ההגבלה מתרחשת על רקע לחץ אמריקני על קייב להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים, הסרת הסנקציות על הדיזל הרוסי ב-9 באוקטובר לאחר שיחה בין טראמפ לפוטין, ומינויו של מאסק ל-1 באוקטובר לתפקיד רשמי בממשל טראמפ העוסק במחקר פנטגון על מלחמות עתיד.
למה זה חשוב
סטארשילד מהווה עמוד תווך בתקשורת המבצעית של אוקראינה, בהפעלת הכטב"מים, בלוגיסטיקת החזית וביירוט השאהדים הריאקטיביים; הגבלת המהירות פוגעת ישירות ביכולות אלה. האירוע מחריף את המתח הפוליטי הקיים בין ארה"ב לאוקראינה, לצד הלחץ של טראמפ על קייב בנושא תקיפת בתי הזיקוק הרוסיים וההתקפות הפומביות של מאסק על זלנסקי, ומעלה שאלה עקרונית בדבר יכולתו של שחקן מסחרי פרטי לפגוע חד-צדדית ביכולת צבאית של בעלת ברית בחזית.
מה קרה
בלילה שבין ה-13 ל-14 באוקטובר הגבילה ספייסאקס באופן חד-צדדי את פעילותם של טרמינלי סטארשילד הצבאיים באוקראינה בזמן תנועה. הסף שהוכרז היה 160 קמ"ש, אך בחלק מהיחידות החיבור נפל כבר מ-72 קמ"ש. משרד ההגנה האוקראיני מסר ב-15 באוקטובר כי פעילות סטארשילד בתנועה שוחזרה עד 160 קמ"ש, אך הנשיא זלנסקי אמר ב-16 וב-17 באוקטובר שהמהירות טרם שוחזרה במלואה ושהמגבלה המבצעית עומדת על 161 קמ"ש – מה שמונע ממיירטי הכטב"מים נגד השאהדים הריאקטיביים לפעול ומאלץ את אוקראינה להפעיל אמצעי הגנה אווירית אחרים. אוקראינה שלחה מספר כלי רכב עם טרמינלי סטארלינק למדינות האיחוד האירופי, שם נסעו במהירות של מעל 180 קמ"ש והמערכת פעלה; זלנסקי הסיק שמדובר במבצע מתוכנן שמכוון רק לשטח אוקראינה. זלנסקי הוסיף שאוקראינה מנהלת דיאלוג בנושא ברמה הצבאית, משרד ההגנה והדיפלומטים, אך ספייסאקס אינה משיבה כעת לפניות של הצבא או משרד ההגנה האוקראיני. ב-17 באוקטובר אמר זלנסקי שאירופים, שראו כיצד ארה"ב יכולה להתערב בפעילות סטארלינק, פועלים כעת לפיתוח אנלוג לסטארלינק, והוא צופה שהם יצליחו.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הסיקור האוקראיני, המתמקד בהצהרות זלנסקי עצמו, מציג את ההגבלה כמבצע מכוון וגיאוגרפי ולא כתקלה טכנית, ומדגיש את ההשלכות המבצעיות המיידיות – אובדן יכולת היירוט של השאהדים הריאקטיביים והצורך להפעיל אמצעי הגנה אווירית אחרים. הכלי האוקראיני שם דגש על "מבצע הבדיקה" של אוקראינה באירופה כהוכחה לכוונת ההגבלה, על היעדר המענה מצד ספייסאקס לפניות הצבא ומשרד ההגנה, ועל המאמץ האירופי לפתח חלופה לסטארלינק שאותו הוא רואה כמבטיח.
במה הדיווחים שונים
מקורות חולקים בשאלה מי יזם את ההגבלה ואישר אותה. The Telegraph, בציטוט ארבעה מקורות אנונימיים, מדווח שמאסק פנה לטראמפ בהצעה להטיל את ההגבלות ושטראמפ "הסכים", מה שפתח את הדרך לפנטגון להאט את סטארשילד; מאסק טען פומבית שההגבלות נקבעות על-ידי הצבא האמריקני ושההחלטה הסופית בידי הנשיא; טראמפ הכחיש פומבית שהורה על ההגבלה ואמר שאינו יודע מי קיבל את ההחלטה; רויטרס, בציטוט שני גורמים אמריקניים וגורם מערבי אחד, מסר שההוראה הגיעה מהבית הלבן, ואילו הבית הלבן מסר ל-Axios שאין לו קשר להגבלות וכינה את האירוע "תקלה טכנית". בנוסף, מקורות חולקים על מצב ההגבלה: משרד ההגנה האוקראיני מסר ב-15 באוקטובר שפעילות סטארשילד בתנועה שוחזרה עד 160 קמ"ש, בעוד שזלנסקי אמר ב-16 וב-17 באוקטובר שהמהירות טרם שוחזרה במלואה ושהסף המבצעי עומד על 161 קמ"ש.
רקע
אוקראינה מסתמכת על סטארשילד, הגרסה הצבאית של סטארלינק, לפחות מ-2024; באוגוסט 2024 קיבלה ספייסאקס חוזה פנטגון לחיבור 2,500 טרמינלים שכבר היו באוקראינה, ו-500 טרמינלים נוספים חוברו קודם לכן. חוזה השירות של סטארשילד מדווח כפועל עד אפריל 2027 וממומן על-ידי גרמניה. בסתיו 2022 הורה מאסק באופן אישי לנתק את סטארלינק באזורי הלחימה במחוז חרסון, מה שגרם לכישלון מבצע אוקראיני לכיתור כוחות רוסיים ליד בריסלב, לפי אוקראינה. ב-1 באוקטובר קיבל מאסק תפקיד רשמי בממשל טראמפ, ויעמוד בראש מחקר פנטגון בנושא מלחמות עתיד לצד פאלמר לאקי וניוט גינגריץ'. ב-9 באוקטובר, לאחר שיחה עם פוטין, הסיר טראמפ את הסנקציות על הדיזל הרוסי; זלנסקי כינה את ההחלטה חלשה וטראמפ אמר שהאוקראינים צריכים לבחור נשיא חדש. ב-11 באוקטובר תמך מאסק פומבית בביקורת של טראמפ על תקיפת בתי הזיקוק הרוסיים וכתב "זלנסקי הלך רחוק מדי".