פגישת מיאמי: ארה"ב הציגה לאוקראינה ולאירופים הסכם סולר עם רוסיה ותוכנית שלום מרובעת

למה זה חשוב

שני המהלכים הללו — עסקת הסולר בין טראמפ לפוטין, שהרפתה למעשה סנקציות אמריקאיות על יצוא אנרגיה רוסי, והצגת תוכנית שלום משותפת אמריקאית-אירופית בת ארבעה רכיבים — משנים את מאזן הלחצים סביב המשא ומתן. התנאי של פוטין לקבלת כ-11% הנותרים של הדונבאס תחת שליטה אוקראינית סותר את עמדת קייב על שלמות הטריטוריאלית, בעוד שהפגישה במיאמי הסתיימה לפני המועד והותירה את הצד האוקראיני ספקן כלפי הגישה האמריקאית.

מה קרה

ב-9 באוקטובר 2026 ארגנו השליחים המיוחדים של הנשיא טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, פגישה של כשש שעות במועדון הגולף Shell Bay של ויטקוף בפלורידה (המכונה בדיווחים גם מיאמי). בפגישה השתתפה משלחת אוקראינית בת שלושה נציגים, יחד עם יועצי ביטחון לאומי של בריטניה, צרפת וגרמניה, וכן בכירים של האיחוד האירופי ונאט"ו. חלק ניכר מהמפגש הוקדש ל"סיעור מוחות" לגבי משא ומתן עתידי, כולל סוגיות סטנדרטיות כמו כניסת אוקראינה לאיחוד האירופי ושאלת השליטה הטריטוריאלית.

במהלך הפגישה יצא ויטקוף בשלב מסוים מהחדר כדי להצטרף לשיחת טלפון בין טראמפ לפוטין. באותו יום עצמו הכריז טראמפ כי סיכם עם פוטין על אספקת סולר רוסי לשווקי ארה"ב והעולם — לפי דיווחי טראמפ, כ-4.8 מיליון טון; לפי רויטרס, יותר מ-2.25 מיליון חביות. המהלך הרפה למעשית חלק מהסנקציות האמריקאיות על יצוא הסולר הרוסי והכעיס את קייב ואת הבירות האירופיות.

השליחים האמריקאים הציגו את עסקת הסולר כחלק ממאמץ להחזיר את רוסיה לשולחן המשא ומתן, ואמרו לצד האוקראיני כי בכוונתם לבקש מקייב להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים. הם חזרו על דרישה זו כשש פעמים בחודשים האחרונים, לטענתם על רקע עליית מחירי הסולר. הצד האוקראיני דחה את הדרישה. ויטקוף וקושנר הזכירו למשלחת האוקראינית את הסיוע הצבאי והמודיעיני האמריקאי לכוחות המזוינים של אוקראינה, ואמרו כי ארה"ב עושה כבר רבות עבור אוקראינה ואינה צריכה להמר על חילופי צעדים. חלק מהנוכחים תפסו זאת כאיום מוסווה.

שלושה מקורות של רויטרס, בהם משתתף בפגישה, אמרו כי האמריקאים לא איימו במפורש להפסיק תמיכה צבאית או מודיעינית. לעומתם, Financial Times, Axios, CNN ו-The Washington Post דיווחו כי ויטקוף וקושנר איימו לחתוך את הגישה של אוקראינה למודיעין אמריקאי ו/או לסייע ברכישת נשק אם קייב תמשיך לתקוף בתי זיקוק רוסיים.

לפי מקורב לקרמלין שהעביר את המסר לצד האוקראיני, פוטין ישוב למשא ומתן רק אם יקבל את כ-11% הנותרים של הדונבאס תחת שליטה אוקראינית — מספיק כדי להציג זאת בפנים כניצחה.

The Washington Post פרסם ב-12 באוקטובר (חלק מהדיווחים מתארכים ל-13 באוקטובר) טור של דיוויד איגניישס שתיאר תוכנית שלום משותפת אמריקאית-אירופית בת ארבעה רכיבים: (1) מנגנון מימון שיקום אוקראינה בהשתתפות הבנק העולמי ובלאקרוק; (2) ערבויות ביטחון מצד ארה"ב והמדינות האירופיות, שאמריקאי בכיר תיארן כשוות-ערך לסעיף 5 לנאט"ו; (3) שילוב כלכלי/אנרגטי בין רוסיה, אוקראינה ואירופה, כולל צינור אפשרי להובלת נפט וגז רוסי לאירופה עם חלוקת רווחים בין אוקראינה לרוסיה, לצד מנגנון להסרת סנקציות; (4) הפסקת אש לאורך קו החזית הנוכחי, שתשאיר בידי רוסיה את השליטה בשטחים הכבושים לרבות חלק מהדונבאס, מבלי להכריע סופית בסוגיה הטריטוריאלית. הפגישה במיאמי הסתיימה לפני המועד המתוכנן.

הנציב הבכיר של האיחוד האירופי ביורן זייברט ערך ביום ראשון בריף של כ-20 דקות לשגרירי 27 מדינות האיחוד האירופי, ואמר להם כי "האמריקאים מנהלים מגעים עם הרוסים יותר משהם מודים בפומבי"; ההכרזה על עסקת הסולר הפתיעה והציתה את הנוכחים האירופיים בפלורידה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

מקורות אוקראיניים — כל המקורות שסופקו הם כלי תקשורת אוקראיניים — מציגים את תוכנית השלום שתוארה ב-The Washington Post כ"יחסי ציבור לא רעים" מצד ארה"ב ולא כמסלול אמריקאי-אירופי משותף אמיתי. הם מדגישים את דחיית זלנסקי את הדרישה להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים, את כינויו של המהלך האמריקאי כ"לא הוגן ולא ישר" וכ"חלש", ואת סיום הפגישה במיאמי לפני המועד. הם מציגים את ארה"ב כמפעילה לחץ על אוקראינה לבצע ויתורים על תקיפות בתי הזיקוק בעוד רוסיה טרם הסכימה לתנאים מסוימים של הסכם שלום, ומדגישים את התנאי של פוטין לקבלת כ-11% הנותרים של הדונבאס — תנאי הסותר את עמדת קייב על שלמות טריטוריאלית.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בכמה נקודות מרכזיות. ראשית, לגבי האם ויטקוף וקושנר איימו לחתוך את שיתוף המודיעין או רכישת הנשק האמריקאי לאוקראינה אם קייב תמשיך לתקוף בתי זיקוק רוסיים: שלושה מקורות של רויטרס, בהם משתתף, אמרו שלא הופץ איום מפורש; Financial Times, Axios, CNN ועמודת דיוויד איגניישס ב-The Washington Post דיווחו על איומים כאלה. שנית, האם עסקת הסולר נועדה לרכך את עמדת רוסיה ולהחזירה למשא ומתן: הצד האמריקאי הציג זאת כך לאוקראינים, אך דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הכחיש כל קשר ישיר לתהליך השלום ותיאר את ההסכם כשיתוף פעולה אמריקאי-רוסי הדדי. שלישית, האם תוכנית השלום שתוארה ב-The Washington Post משקפת מסלול אמריקאי-אירופי משותף אמיתי או רק נקודת מבט של חלק מהצוות האמריקאי: יועץ התקשורת של זלנסקי דמיטרו ליטווין אמר כי אין מדובר במסלול נפרד אלא בשיקוף של חלק מהעמדות שעלו בפגישה בפלורידה וכינה זאת "יחסי ציבור לא רעים"; המאמר עצמו ודיווחים אחרים מתארים זאת כהצעה משותפת אמריקאית-אירופית המתגבשת בהדרגה. רביעית, היקף עסקת הסולר: טראמפ הצהיר על 4.8 מיליון טון, בעוד רויטרס דיווחה על יותר מ-2.25 מיליון חביות.

רקע

טראמפ ופוטין ניהלו קשר ישיר בתקופה זו, והשליחים האמריקאים ויטקוף וקושנר שימשו כמתווכים בין וושינגטון, קייב ומוסקבה. הממשל האמריקאי ביקש מאוקראינה מספר פעמים בחודשים האחרונים להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים על רקע עליית מחירי הסולר; ויטקוף וקושנר דחו ביקור מתוכנן במוסקבה בשל אי-בהירות בעמדות אוקראינה ואירופה. אוקראינה התעקשה על שמירת שלמותה הטריטוריאלית ודחתה דרישות לוותר על שטחים תחת שליטתה, אך לא שללה אפשרות של הקפאת הסכסוך לאורך קו החזית הנוכחי כבסיס אפשרי להסכם. The Washington Post פרסם את טורו של דיוויד איגניישס על ההצעה המשותפת ב-12-13 באוקטובר, מה שגרר את משרד הנשיא האוקראיני להקטין את התוכנית ולתארה כיחסי ציבור אמריקאיים ולא כמסלול פורמלי משותף.