מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה" הסיטה שתי טילים בליסטיים רוסיים שעשו דרכם לעבר מתקן ממשלתי בקייב
לפי דיווח ב־The Wall Street Journal שציטט מקורות צבאיים אוקראינים, מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה", המופעלת בידי יחידת "ניצ'נה ורטה" ("שומר הלילה"), הסיטה בתחילת 2026 שתי טילים בליסטיים רוסיים שעשו דרכם לעבר מתקן ממשלתי חשוב בקייב. הטילים, שטסו במהירות היפרסונית, נפלו לנהר הדנייפר לאחר שהמערכת שיבשה אותם באמצעות אותות ניווט כוזבים. במקביל, אפליקציות ניווט בטלפונים של תושבי קייב הציגו את מיקומם המשוער בפרו — תופעה ש־WSJ כינתה "כרטיס ביקור אלקטרוני" של פעילות היחידה.
עיקרי הדברים
- שתי טילים בליסטיים רוסיים שכוונו לעבר מתקן ממשלתי בקייב בתחילת 2026 הוסטו ממסלולם בידי מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה".
- הטילים טסו במהירות היפרסונית ונפלו לנהר הדנייפר לאחר ששודרו אליהם אותות ניווט כוזבים (spoofing).
- המערכת מופעלת בידי יחידת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "ניצ'נה ורטה" ("שומר הלילה").
- במקביל לתקיפה, אפליקציות ניווט בטלפונים של תושבי קייב הראו שמשתמשים נמצאים לכאורה בפרו.
- הדיווח פורסם ב־The Wall Street Journal ב־6 באוקטובר 2026, בהסתמך על מקורות צבאיים אוקראינים.
- מומחי הגנה אווירית אוקראינים ומערביים אישרו ל־WSJ שמערכות מסוג "לימה" מסוגלות לשבש מתקפות בליסטיות, אך הדגישו שלוחמה אלקטרונית אינה יכולה להחליף באופן מלא מיירטי פטריוט.
- בנובמבר 2025 טענה אותה יחידה שיירטה באמצעות "לימה" טיל היפרסוני רוסי מסוג "קינז'אל".
למה זה חשוב
המקרה מדגים יכולת לוחמה אלקטרונית אוקראינית מתוצרת מקומית שמסוגלת לשבש גם טילים בליסטיים היפרסוניים — בין המטרות הקשות ביותר להגנה אווירית מסורתית. זוהי חלופה זולה משמעותית למיירטי פטריוט, שמלאי המיירטים שלהם מוגבל, ולכן רלוונטית מאוד להגנה על מתקני ממשל ותשתיות רגישות בקייב. במקביל, האירוע ממחיש את המרוץ הטכנולוגי המתמשך: רוסיה החלה להתקין אנטנות סיניות מסוג CRPA על טילים וכטב"מים, והצד האוקראיני הגיב בפיתוח גרסה חדשה בשם "לימה קוואנט" שמתגברת על ההגנה הזו — יכולת אסטרטגית להגנה על יעדים בעלי ערך גבוה.
מה קרה
בתחילת 2026 שיגרה רוסיה שתי טילים בליסטיים שעשו דרכם לעבר מתקן ממשלתי חשוב בקייב. הטילים טסו במהירות היפרסונית, אך מערכת הלוחמה האלקטרונית האוקראינית "לימה", המופעלת בידי יחידת "ניצ'נה ורטה", שידרה אותות ניווט כוזבים שהסיטו אותם ממסלולם — שיטה המכונה spoofing. שני הטילים נפלו לנהר הדנייפר. במהלך האירוע, מכשירי טלפון של תושבי קייב רבים הציגו באפליקציות הניווט שלהם מיקום משוער בפרו — תופעה ש־The Wall Street Journal, שדיווח על המקרה ב־6 באוקטובר 2026 בהסתמך על מקורות צבאיים אוקראינים, כינה "כרטיס ביקור אלקטרוני" של פעילות היחידה. קצין ביחידה בכינוי "אלכימאי" (Alkhimik) סיפר ל־WSJ שהמערכת מסוגלת לשבש כטב"מים, טילים ופצצות מונחות בטווח של כ־193 ק"מ (כ־120 מייל). מומחי הגנה אווירית אוקראינים ומערביים אישרו לעיתון שמערכות מסוג "לימה" אכן מסוגלות לשבש מתקפות בליסטיות, אך הדגישו כי לוחמה אלקטרונית אינה יכולה להחליף באופן מלא מיירטי פטריוט. WSJ ציין גם שבמהלך 2026 חדרו טילים בליסטיים רוסיים שוב ושוב את ההגנה האווירית של קייב.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל הכתבות שעומדות בבסיס הסיכום הן של כלי תקשורת אוקראינים שעיבדו מחדש את הדיווח של WSJ. הם מציגים את הסיכול של הטילים הבליסטיים כהישג לאומי של מערכת מתוצרת מקומית ושמים דגש על תוצאה מעשית — הטילים הוסטו ונפלו לדנייפר — ועל היתרון בעלויות לעומת מיירטי פטריוט. בנוסף, הכתבות האוקראיניות מרחיבות את התמונה להקשר רחב יותר של הלוחמה האלקטרונית: טענת היחידה מנובמבר 2025 על יירוט "קינז'אל", שדרוג "לימה קוואנט" כנגד אנטנות ה־CRPA הסיניות שרוסיה הגדילה בהדרגה מ־4 ל־8, ל־16 ול־32, וכן נתוני יירוט כטב"מים של יצרנית אוקראינית (Phantom Defense) ושל הקורפוס הצבאי השלישי במהלך מבצע "ויוואלדי".
במה הדיווחים שונים
מקורות הסיקור אינם חלוקים על עצם האירוע, אך קיימת מחלוקת קלה בנוגע לטווח הפעולה של המערכת: קצין היחידה "אלכימאי" ציין כי הטווח הוא כ־193 ק"מ (כ־120 מייל), בעוד שדיווחים של WSJ וסיכומים נוספים מציינים טווח של עד 200 ק"מ. בנוסף, אין הסכמה ברורה בין המקורות אם הסיפור על יירוט ה"קינז'אל" בנובמבר 2025 מקורו רק ב־WSJ או גם בדיווח של The Telegraph, שטען שהמערכת הסיטה את הטיל באמצעות פקודות ניווט ולצליל שיר.
רקע
טילים בליסטיים הם מהמטרות הקשות ביותר להגנה אווירית אוקראינית, הודות למהירותם הגבוהה ולמסלול טיסתם. בנובמבר 2025 טענה אותה יחידה כי הסיטה טיל היפרסוני רוסי מסוג "קינז'אל" באמצעות שיבוש של "לימה". בסוף 2024 התגלה כי רוסיה החלה להתקין על טילים וכטב"מים אנטנות סיניות מסוג CRPA המסוגלות לזהות את מקור השיבוש ולעקוף אותו, ומאז היא הגדילה בהדרגה את מספר האנטנות הללו. בתגובה, מפתחי "לימה" עבדו עם היצרנית Cascade והוציאו תוך כשלושה חודשים גרסה חדשה בשם "לימה קוואנט", שמשתמשת באלגוריתמים מתמטיים משלה כדי להתגבר על הגנת ה־CRPA. קצין בכוחות הבלתי מאוישים האוקראיניים אמר שהמערכת מדכאת 70% עד 95% מהכטב"מים המונחים במגזר שבו צוותו פועל, אם כי לעיתים היא גם מפריעה לפעולת כטב"מים אוקראיניים.