G7
קבוצת ה-G7 היא פורום בין-ממשלתי של שבע הכלכלות המתקדמות הגדולות: קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, הממלכה המאוחדת וארצות הברית. היא הוקמה ב-1975 כבמה לתיאום מדיניות בנושאים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים גלובליים. לצד ועידות המנהיגים מתקיימות גם פגישות שרי חוץ ושרים מתחומים אחרים.
-
איטליה דורשת הסבר מאוקריינה על רשימת ״שבוני השלום״
איטליה ביקשה הסבר מהשלטות אוקריינה לאחר שכל שמונת חברי סיעת ״תנועת חמשת הכוכבים״ בפרלמנט האירופי נכללו ברשימת ״שבוני השלום״. הדבר מעוררת סכנה דיפלומטית בין אוקריינה לבין אחת מבעלות ברית נאטו, ומעלה שאלות על חופש הביטוי, הפלורליזם וזכויות נציגים נבחרים.
-
האירופי קומיסיה מציעה חבילת תמיכה של עד 45 מיליארד יורו לאוקראינה לשנת 2027
האירופי קומיסיה הציעה כלי תמיכה מתואם שיעניק לאוקראינה עד 45 מיליארד יורו בשנת 2027. מתוך הסכום, 25 מיליארד יורו מיועדים לצורכי הגנה ו־20 מיליארד יורו לתמיכה תקציבית. ההצעה עדיין דורשת אישור הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי.
-
האיחוד האירופי מציע לאוקראינה קרנת תמיכה נוספת של 45 מיליארד יורו ל-2027
האירופית הקומיסיה הציעה לאוקראינה קרנת תמיכה נוספת בהיקף של 45 מיליארד יורו לשנת 2027, כנגד פער מימון מוערך של כ-70 מיליארד יורו. ההצעה כוללת 25 מיליארד יורו לצורכי צבאיים ו-20 מיליארד יורו לתמיכה בתקציב המדינה, תוך שימוש בתקציב המשותף של האיחוד האירופי כערבות. אישורה דורש תמיכת כל 27 המדינות, אולם ארבע מהן כבר הודיעו שלא ישתתпаו במימון נוסף.
-
איחוד האירופי הוסיף 145 גופים ואנשים לרשימות העיצומים נגד רוסיה
שגורי מדינות האיחוד האירופי הסכימו ביום 11 בנובמבר להוסיף 145 אנשים וגופים לשלוש רשימות עיצומים נגד רוסיה. הרשימה המרכזית כוללת 113 גופים, ובהם 50 בנקים רוסיים. ההחלטה אמורה הייתה להתקבל במליאת שרי החוץ של האיחוד האירופי בברוקסל ב-16 בנובמבר ולחול לאחר פרסומה בהעיתון הרשמי של האיחוד האירופי.
-
קנדה הטילה סנקציות חדשות על רוסיה: 38 ישויות משפטיות ו-24 אנשים
קנדה הודיעה ב-9 בנובמבר על חבילת סנקציות נוספת נגד רוסיה, והוסיפה לרשימה 38 גופים משפטיים ו-24 אנשים פרטיים. הסנקציות מכוונות לפגוע במפעל הביטחון-תעשייה הרוסי, בפיתוח טילים בליסטיים, בפעילות סיבר ובגופים פיננסיים המסייעים לכלכלת המלחמה של רוסיה.
-
שרי החוץ של G7 יקיימו בפריז מושב מיוחד לתמיכה באוקראינה
שרי החוץ של מדינות G7 יתכנסו בפריז 10 בנובמבר למושב נפרד המוקדש לתמיכה באוקראינה, בהשתתפות שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביגה. במקביל, ב-9 בנובמבר תתקיים בעיר תרומה לתיקון הקשת המגן הפגועה שתחנת ה核电 הצ'ернобиль במזרח אירופה. מדינות G7 הקצו באוקטובר 260 מיליון יורו לשיקום המבנה, ולפי הבנק האירופי לשיקום ולשיקום מהותי עדיין חסרות 500 מיליון יורו.
-
ברוקסל: מפגש על ביטחון ותחייה לאחר המלחמה של אוקראינה
נציגי אוקראינה, ארצות הברית, נאטו, מדינות אירופיות ובנק העולם צפוי להיפגש בברוקסל ב־4–5 בנובמבר. הדיונים יתמקדו בערבויות ביטחון, בשיקום ובפיתוח הכלכלי של אוקראינה לאחר המלחמה, כשב־5 בנובמבר תתקיים גם פגישה נפרדת המוקדשת לביטחון. המפגש ימשיך את השיחות שנערכו במיאמי ואוסלו וישמש הכנה למשא ומתן השלישי המתוכנן באבו דאבי.
-
האירופי תקציבה 45 מיליארד יורו לאוקראינה לשנת 2027
האירופי תקייבה הציעה להקצות לאוקראינה 45 מיליארד יורו בשנת 2027, כחלק מתוכנית האשראי של 90 מיליארד יורו לשנים 2026–2027. מתוכם 31.7 מיליארד יורו מיועדים לפיתוח היכולת הביטחונית-תעשייתית של אוקראינה ו־13.3 מיליארד יורו לתמיכה בתקציב המדינה. ההצעה טרם אושרה סופית על ידי מועצת האיחוד האירופי.
-
טיל ראקטיבי רוסי פגע בתחנת רכבת בדניפרופטרובסק; 14 נהרגו ו־14 נפצעו
ב־29 באוקטובר, סביב השעה 11:00, רוסיה שיגרה ארבעה טילים ראקטיביים לכיוון מחוז דניפרופטרובסק. הפגיעה במוקד התחנה התקרה בעת שנמצאו שם רכבת מספר 866 בקו דניפרופטרובסק–זפוריזשיה, רכבת מקומית נוספת ורכבת נוסעים רגילה. לפי הדיווחים האחרונים, 14 אנשים נהרגו ו־14 נפצעו; 13 מהנפצעים אושפזו.
-
הנציבות האירופית: אוקראינה עשויה לקבל כ־30 מיליארד אירו עד סוף 2026; פער תקציבי צפוי של כ־70 מיליארד אירו ל־2027
דובר הנציבות האירופית בלאז' אויבארי אמר ב־19 באוקטובר בבריסל כי אוקראינה עשויה לקבל כ־30 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי עד סוף 2026, אם תמשיך ליישם את הרפורמות הנדרשות. רוב הסכום יגיע מתוך הלוואת התמיכה באוקראינה. במקביל הכירה הנציבות בפער תקציבי של כ־70 מיליארד אירו בתקציב אוקראינה ל־2027, שאותו יש לכסות בעזרת מחויבויות של שותפים בינלאומיים. המועצה האירופית הטילה על הנציבות להכין הצעות לסגירת הפער.
-
מנהיגי אירופה נערכים לתרחיש שטראמפ יצדד במוסקבה; בריסל מתכנסת
בעקבות שורה של צעדים שנקט הנשיא דונלד טראמפ – ביטול סנקציות אנרגיה על רוסיה, לחץ על קייב להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים והטלת ספק בלגיטימציה של הנשיא זלנסקי – מנהיגי האיחוד האירופי דנים השבוע בבריסל במצב סביב אוקראינה וטראמפ. ההערכה: מערכת היחסים עם ארה"ב נחלשה, ואירופה נדרשת להגיב.
-
האיחוד האירופי מחפש מימון נוסף לאוקראינה לשנת 2027 בפגישות הקרן הבינלאומית
בפגישות הקרן הבינלאומית ו-G7 בבנגקוק, נציגי האיחוד האירופי הצהירו כי ההבטחה בסך 45 מיליארד אירו לאוקראינה לשנת 2027 אינה מספיקה, ופנו לנורבגיה, שווייץ, קנדה, יפן ובריטניה לתרום חלק נוסף. הנציבות האירופית שואפת לכסות כשני שלישים מהצורך הפיננסי של אוקראינה, בעוד שראש ממשלת אוקראינה העריך את הגירעון התקציבי לשנת 2027 ביותר מ-32.6 מיליארד דולר.
-
ארה"ב הציעה להעביר נכסים רוסיים קפואים לידי מבנה אמריקני; האירופים דחו
שליחיו המיוחדים של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, הציעו למדינות אירופה להפשיר חלק מנכסי הריבונות הרוסיים הקפואים ולהעבירם למבנה פיננסי בשליטת וושינגטון, כדי להחיות את שיחות השלום. נציגים אירופיים דחו את ההצעה, וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ הצהיר כי הנכסים חייבים להישאר קפואים באירופה וכי ההחלטה בעניינם היא של האירופים.
-
שר האוצר בראדה: אוקראינה במשבר נזילות, 50 מיליארד גריבנות חסרים בתקציב
שר האוצר האוקראיני סרהיי מרצ'נקו אמר ב-12 באוקטובר בפני הפרלמנט כי תקציב המדינה חסר כ-50 מיליארד גריבנות בהכנסות מתוכננות מתחילת 2026, כש-32 מיליארד מהן רק באוגוסט-ספטמבר. כ-39 מיליארד גריבנות של תשלומים נדחו לסוף השנה, והופסק החזר המע"מ בסך 18 מיליארד גריבנות. מרצ'נקו הסביר את המשבר בכך שאוקראינה לא קיבלה 29.5 מיליארד דולר מהתמיכה המצופה מהשותפים בשל עיכוב ביישום רפורמות, וקרא לראדה להצביע על חבילת חוקים לפתיחת המימון.
-
שר הכלכלה האוקראיני נפגש בקייב עם שרת הכלכלה הגרמנית; שיתוף פעולה תעשייתי ומנגנון ביטוח מלחמה במוקד
שר הכלכלה והסביבה האוקראיני אולכסנדר קראבצ'נקו נפגש בקייב ב-4 באוקטובר 2026 עם שרת הכלכלה והאנרגיה הגרמנית קתרינה רייכה. השניים דנו בקידום מנגנון ביטוח מלחמה מעודכן עם תשלומים של עד 10 מיליון דולר, ובפיתוח יוזמת "רמשטיין התעשייתי" המשותפת, שגרמניה מקצה לה 30 מיליון אירו. רייכה הוסיפה כי שוחחה עם הנשיא זלנסקי גם על מאבק בשחיתות ועל הצורך בתוצאות מדידות.
-
מרצ'נקו ביקש מהאיחוד האירופי להשתמש בנכסים הרוסיים המוקפאים למימון אוקראינה ב-2027
שר האוצר האוקראיני סרהיי מרצ'נקו הציג ב-29 בספטמבר בפני תורמים בינלאומיים בבריסל הערכה לפיה אוקראינה זקוקה לכ-69 מיליארד אירו נוספים ב-2027, וקרא לאיחוד האירופי לגייס את הנכסים הרוסיים המוקפאים כדי לכסות את הגירעון. בלגיה, איטליה וצרפת הביעו התנגדות או ספקנות, והוועדה האירופית מתמקדת בשלב זה בהעברת הלוואה המוסכמה של 90 מיליארד אירו.
-
זלנסקי: רוסיה שיגרה השבוע יותר מ-2,200 כטייסי תקיפה לעבר אוקראינה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דיווח ב-27 בספטמבר כי רוסיה שיגרה השבוע יותר מ-2,200 כטייסי תקיפה, כ-1,650 פצצות אוויר ו-38 טילים (חלקם בליסטיים) לעבר אוקראינה. ביממה האחרונה alone אותרו 277 כטייסי תקיפה, מהם 155 מתדפסי סילון. זלנסקי דחה את הסימנים הדיפלומטיים הרוסיים לדה-אסקלציה והכריז על חבילות סנקציות חדשות שצפויות להיכנס לתוקף באוקטובר, כולל יישום חוק הסנקציות של לינדזי גרהאם בארה״ב.
-
מקרון הציע "מורטוריום כפול": הפסקת תקיפות מתקני נפט רוסיים והפסקת לחימה בים השחור
נשיא צרפת עמנואל מקרון הציג בראיון לטלוויזיה הצרפתית יוזמה דיפלומטית בשם "מורטוריום כפול": הפסקת תקיפות מתקני זיקוק נפט רוסיים מצד אוקראינה, לצד הפסקת פעולות הלחימה בים השחור. במקביל, צרפת תפעל לחידוש השיט במצר הורמוז ותקרא למדינות ה-G7 לעשות שימוש חוזר במאגרי הנפט האסטרטגיים כדי להקל על המתח בשוק האנרגיה. ההצהרה מגיעה על רקע חילופי דברים בין קייב לוושינגטון בנוגע לאפשרות של הפסקת אש אנרגטית.
-
זלנסקי וטראמפ נפגשו בעצרת האו"ם: הצעה להפסקת אש הדדית בתשתיות אנרגיה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגשו ב-22 בספטמבר בניו יורק בשולי העצרת ה-81 של האו"ם. זלנסקי הציע הפסקת אש הדדית בתשתיות אנרגיה, דן עם טראמפ ברישוי ייצור טילי פטריוט באוקראינה ואמר כי הוא מוכן להיפגש עם פוטין בכל עת. טראמפ אמר בנאומו באו"ם כי המלחמה תסתיים "מהר מכפי שאנשים מבינים".
-
טראמפ חתם על חוק הסנקציות על רוסיה של לינדזי גרהאם, הכולל סנקציות על גירוש ילדים אוקראינים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם ב-18 בספטמבר על חוק H.R. 5334 — חוק לינדזי גרהאם להטלת סנקציות על רוסיה ואיראן — הכולל לראשונה בחקיקה סנקציות על מי שמעורבים בגירוש בכוח של ילדים אוקראינים, וכן מכסים של עד 100% על מדינות שקונות נפט וגז רוסיים ומכסים של עד 500% על יבוא ישיר מרוסיה. הצעת החוק עברה בשני בתי הקונגרס בתמיכה דו-מפלגתית דומיננטית. נשיא אוקראינה זלנסקי, שר החוץ סיביה ונציב הזכויות לובינץ בירכו על החתימה.