ארה"ב הציעה להעביר נכסים רוסיים קפואים לכלי פיננסוםי בשליטתה; הנציגים האירופים דחו את הרעיון
ארצות הברית הציעה למדינות אירופה להפשיר חלק מהנכסים הריבוניים של רוסיה שהוקפאו לאחר הפלישה הרוסחה לאוקראינה ב-2022 ולהעבילם למבנה פיננסי תחת שליטת וושינגטון, במטרה להחיות את שיחות השלום. ההצעה עלתה בפגישות במיאמי בשבוע שעבר בין נציגי הנשיא דונלד טראמפ לבין נציגי אוקראינה, צרפת, גרמניה, בריטניה, האיחוד האירופי ונאט"ו. נציגי אירופה דחו את ההצעה ואמרו כי אין בכוונתם לוותר על השליטה בנכסים או להחזירם למוסקבה.
עיקרי הדברים
- ארה"ב הציעה להפשיר חלק מהנכסים הריבוניים הקפואים של רוסיה, בשווי כ-260 מיליארד אירו, ולהעבילם למבנה פיננסי בשליטת וושינגטון.
- ההצעה הוצגה על-ידי השליח המיוחד סטיב ויטקוף וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, בפגישות במיאמי בשבוע שעבר.
- בפגישות השתתפו נציגי אוקראינה, צרפת, גרמניה, בריטניה, האיחוד האירופי ונאט"ו.
- נציגי אירופה דחו את ההצעה; אחד המקורות אמרשם כי "אמר כי זה פשוט לא יקרה".
- רוב הנכסים הקפואים מוחזקים באיחוד האירופי, וכל החלטה בנושא מחייבת הסכמה של 27 מדינות החברות.
- בסוף השנה שעברה התחייבו מנהיגי האיחוד להשתמש בנכסים למימון שיקום אוקראינה אם רוסיה לא תשלם פיצויים.
- דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי מוסקבה תעשה "כל מאמץ אפשרי" להחזיר את הנכסים, לרבות באמצעות תביעות משפטיות.
למה זה חשוב
ההצעה מסמנת גישה אמריקנית חדשה ושנוייה במחלוקת ללחץ על מוסקבה לסיום המלחמה, באמצעות שליטה בנכסים הרוסיים הקפואים. הדחייה האירופית מעידות במחלוקת טרנס-אטלנטית ברגע שבו מתנהל מאמץ לחידוש שיחות שלום. מכיוון שרוב הנכסים מוחזקים באיחוד האירופי, כל שינוי דורש הסכמה של 27 מדינות — שנתפסת כבלתי סבירה. קייב כבר מקבלת הלוואת G7 בשווי 45 מיליארד אירו, הנתמכת בהכנסות מהנכסים הללו, כך שכל שינוי בהקצאת הכספים עשוי להשפיע על מנגנוני המימון הקיימים של אוקראינה. מוסקבה הצהירה בפומבי כי תפעל להחזרת הנכסים באמצעים משפטיים ואחרים.
מה קרה
ארצות הברית הציעה לשותפותיה האירופיות להפשיר חלק מהנכסים הריבוניים של רוסיה שהוקפאו לאחר הפלישה בקנה מידה מלא ב-2022 ולהעבילם לכלי פיננסי חדש תחת שליטת וושינגטון. המטרה המוצהרת של ההצעה היא להחיות את שיחות השלום. ההצעה הוצגה בפגישות במיאמי בשבוע שעבר על-ידי השליח המיוחד סטיב ויטקוף וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, בפני נציגי אוקראינה, צרפת, גרמניה, בריטניה, האיחוד האירופי ונאט"ו. לפי גורמים אמריקארים, וושינגטון ביקשה מקייב להציג הצעה לאופן הוצאת הכספים מכן מקור שהוא, ולשתף פעולה עם הבנק העולמי ביישום רפורמי אנטי-שחיתנות ואחריותיות. נציגי אירופה שנכחו בפגישה דחו את התוכנית ואמרו כי הם מתנגדים לוותר על השליטה בנכסים או להחזירם למוסקבה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הסיקור בעברית אוקראינית מציג את ההצעה כיוזמה אמריקנית שהפתיעה את קייב ואת הבירות האירופיות, ומדגיש כי הצדדים האירופיים דחו את העברת השליטה בנכסים לוושינגטון או את החזרתם למוסקבה. הסיקור מציג בחזית גם את כוונתה המוצהרת של מוסקבה להחזיר את הנכסים באמצעות צעדים משפטיים ותביעות, כך שהדרישה הרוסית וההצעה האמריקנית מוצגות כתביעות מתחרות על אותם כספים.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסיקור הבינלאומי בשפה האנגלית מציג את הסיפור כיוזמה אמריקנית שדווחה בראשונה על-ידי הפייננשל טיימס, ומדגיש את הפגישה במיאמי, את המתווכים שהשתתפו בה, ואת הקשר של ההצעה לעסקת שלום מקיפה שעדיין נמצאת בדיונים. המסגור מדגיש את הדחייה האירופית ואת המכשולים המשפטיים והפוליטיים באיחוד האירופי, ומציג את שאלת השליטה בנכסים הקפואים כנקודת חיכוך טרנס-אטלנטית מרכזית.
רקע
ב-2022 הקפיאו מדינות המערב נכסים ממלכתיים רוסיים בשווי כ-260 מיליארד אירו בתגובה לפלישה הרוסחה לאוקראינה, כשרובם מוחזקים באיחוד האירופי. קייב קיבלה הלוואה בסך 45 מיליארד אירו ממדינות ה-G7, הנתמכת בהכנסות מנכסים אלה באיחוד. בסוף השנה שעברה התחייבו מנהיגי האיחוד להשתמש בנכסים הקפואים למימון שיקום אוקראינה אם רוסיה לא תשלם פיצויים לאחר המלחמה. הצעה דומה בנוגע לנכסים הרוסיים הקפואים היוותה חלק מתוכנית שלום של 28 נקודות של ממשל טראמפ שהוצעה בשנה שעברה, ולא זכתה לתמיכה. מספר בירות אירופיות מתנגדות לשימוש בנכסים מטעמים משפטיים.