דרום קוריאה קראה לחזרה את שגרירה באוקראינה בעקבות חשיפת העברת שבויים צפון קוריאנים בנאום זלנסקי באו"ם

למה זה חשוב

מדובר בצעד דיפלומטי חריג ביותר מצד דרום קוריאה — קריאת שגריר כמחאה לא ננקטה מאז 2008 — המעידה על קרע חמור ביחסים הבילטרליים. המחלוקת נסבה סביב העברה רגישה מבחינה פוליטית של שבויי מלחמה צפון קוריאנים, הראשונים שנלכדו מאז הצטרפות פיונגיאנג למלחמה לצד רוסיה ב-2024. שני הצדדים מציגים גרסאות סותרות בנוגע לקיומו של הסכם סודיות, והניתוח מקשר את ההידרדרות לשינויים רחבים יותר בכיוון המדיניות החוץ של סיאול וללחצים פוליטיים פנימיים על הנשיא לי ג'ה-מיונג.

מה קרה

דרום קוריאה הודיעה ביום חמישי, 8 באוקטובר, כי היא קוראת לשגרירה בקייב, פאק קי-צ'אנג, לחזור לסיאול. הצעד בא בעקבות נאומו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעצרת האו"ם בניו יורק בחודש שעבר, שבו חשף כי אוקראינה העבירה לדרום קוריאה שני חיילים צפון קוריאנים שנשבו באזור קורסק בינואר 2025 לאחר שלחמו לצד הכוחות הרוסיים. שני החיילים היו הראשונים שנתפסו מאז כניסת צפון קוריאה למלחמה ב-2024.

פאק שב לסיאול ביום שבת בבוקר, יומיים לאחר הכרזת הקריאה, כפי שאישר משרד החוץ הדרום קוריאני. במקביל זימן משרד החוץ הדרום קוריאני את שגריר אוקראינה ואיים בצעדים נוספים מעורפלים; הנשיא לי ג'ה-מיונג דרש התנצלות רשמית מקייב. דרום קוריאה טוענת כי היה הסכם סודיות בין הצדדים שמטרתו להגן על החיילים ועל משפחותיהם שנותרו בצפון קוריאה, אך אוקראינה מכחישה את קיומו של הסכם כזה. משרד החוץ האוקראיני מסר ביום חמישי, באמצעות דוברו האורחי טיהי, כי אוקראינה סבורה שדיפלומטיה צריכה לגבור על רגשות וכי היא מקווה לדיאלוג בונה עם סיאול. לא נמסר צפי למועד חזרתו של פאק לקייב.

על פי העיתון הבריטי The Guardian, במהלך יולי ואוגוסט הועברו מדרום קוריאה לרוסיה 176,000 טונות של מוצרים, בעיקר סולר — נקודת חיכוך נוספת שמציינים גורמים אוקראיניים.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

הכיסוי האוקראיני מדגיש ניתוח של מומחים, במיוחד של הקוריאניסט מיקולה פולישצ'וק, המציג את הקרע כתוצר של דינמיקה פוליטית פנימית בדרום קוריאה ושל ניסיון להסיט את המדיניות החוץ של סיאול מהזדהות עם ארצות הברית לעבר חסות סין. במסגרת זו אוקראינה מוצגת כמשתתפת מקרית בסכסוך שאינו עניינה. כמה דיווחים אוקראיניים מקשרים בין התנהגות הנשיא לי ג'ה-מיונג לשערוריות פוליטיות ארוכות שנים ולפגיעות אישיות, ומציגים את קייב כצד הקורא לדיפלומטיה מול סיאול שמסלים. הכיסוי שם את המחלוקת גם בהקשר של סחר דרום קוריאה–רוסיה, ובמיוחד משלוחי הסולר שדווחו.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

הכיסוי הבינלאומי שזמין מתמקד בקריאת השגריר כמשבר בילטרלי שמקורו בחשיפת זלנסקי באו"ם את העברת שבויי הצפון קוריאנים, ומעניק פחות משקל להקשר הגיאופוליטי או הפוליטי-פנימי הרחב יותר שמציגים האנליסטים האוקראיניים.

במה הדיווחים שונים

מחלוקת עיקרית נוגעת לקיומו של הסכם סודיות בין הצדדים: דרום קוריאה טוענת כי היה הסכם כזה שנועד להגן על החיילים ועל משפחותיהם שנותרו בצפון קוריאה, ואוקראינה מכחישה זאת. מקור אחד אף מציין כי אוקראינה התנצלה רשמית על חשיפת המידע הסודי, אך ההתנצלות לא ענתה על ציפיות הממשל הדרום קוריאני ושל הנשיא לי אישית — בעוד מקור אוקראיני אחר מסתפק בקריאה כללית לדיאלוג.

מחלוקת נוספת נוגעת לפרשנות הרחבה יותר של המשבר: מקורות אוקראיניים מציגים את המחלוקת כתוצר של דינמיקה פוליטית פנימית בדרום קוריאה ושל שינוי כיוון מדיניות החוץ שלה הרחק מארצות הברית ולקראת בייג'ינג, כשאוקראינה היא משתתפת מקרית. לעומת זאת, המקור הבינלאומי מציג את המשבר בצורה צרה יותר, כעימות בילטרלי סביב העברת שבויי הצפון קוריאנים.

רקע

שני החיילים הצפון קוריאנים נלכדו על ידי אוקראינה באזור קורסק שברוסיה בינואר 2025, לאחר שלחמו לצד הכוחות הרוסיים שפיונגיאנג פרסה; הם היו החיילים הצפון קוריאנים הראשונים שנשבו מאז כניסת צפון קוריאה למלחמה בשנת 2024. על פי החוקה הדרום קוריאנית, כל הקוריאנים — לרבות תושבי צפון קוריאה — נחשבים לאזרחי דרום קוריאה. זלנסקי חשף את ההעברה בנאומו בעצרת האו"ם בניו יורק בחודש שעבר. במקביל, לפי העיתון הבריטי The Guardian, ביולי ובאוגוסט הועברו מדרום קוריאה לרוסיה 176,000 טונות של מוצרים, בעיקר סולר — נקודת חיכוך נפרדת בין קייב לסיאול. הפעם האחרונה שבה דרום קוריאה קראה לשגרירה כצעד מחאה הייתה ב-2008, אז החזירה את שגרירה מיפן על רקע סכסוך האיים דוקדו/טקשימה.