מחלוקת דיפלומטית בין אוקראינה לקוריאה הדרומית סביב העברת שני שבויי צפון קוריאה
מחלוקת דיפלומטית פרצה בין קייב לסיאול אחרי שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע ב-23 בספטמבר בעצרת האו"ם כי אוקראינה העבירה שני חיילים צפון קוריאנים שנלכדו בקורסק לדרום קוריאה. נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג האשים את אוקראינה בהפרת הסכם סודיות, ואיים בצעדים נוספים אם לא תינתן התנצלות. אוקראינה מכחישה כי היה קיים הסכם כזה.
עיקרי הדברים
- ב-23 בספטמבר הודיע זלנסקי בעצרת האו"ם כי אוקראינה העבירה שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים לדרום קוריאה.
- שני החיילים נלכדו על ידי כוחות אוקראיניים באזור הגבול קורסק ברוסיה, הגיעו לדרום קוריאה באמצע ספטמבר ללא בעיות בריאות חמורות, ולפי הדיווחים הביעו רצון להתיישב בה.
- ב-24 בספטמבר האשים הנשיא לי ג'ה-מיונג את אוקראינה בהפרת הסכם סודיות; לשכת הנשיאות האוקראינית הכחישה כי הסכם כזה היה קיים.
- שירות הביון הלאומי של דרום קוריאה מסר לוועדה פרלמנטרית כי אוקראינה הייתה הצד שביקש תחילה סודיות, אך לא ידע אם הייתה הסכמה ברמת המנהיגים.
- ב-28 בספטמבר זימן משרד החוץ של דרום קוריאה את הממונה על העניינים של אוקראינה, אנדריי ישקין, ודרש הסבר רשמי והתנצלות.
- ב-2 באוקטובר איים לי ב-X על "צעדים נוספים" אם אוקראינה לא תכיר בעובדות ותתנצל פומבית; לי לא פירט באילו צעדים מדובר.
למה זה חשוב
המחלוקת מסמנת סדק נדיר בין אוקראינה לבין שותפה אסיאתית דמוקרטית סביב סוגיה של שבויי מלחמה צפון קוריאנים הקשורה למלחמת רוסיה, ומעלה שאלות לגבי שיתוף הפעולה הביטחוני וההומניטרי בין קייב לסיאול.
מה קרה
ב-23 בספטמבר 2026 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בנאומו בעצרת האו"ם כי אוקראינה העבירה לאחרונה שני חיילים צפון קוריאנים שנלכדו באזור קורסק שברוסיה לידי דרום קוריאה. יום למחרת האשים נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג את אוקראינה בהפרת הסכם סודיות, והצהיר כי נושא השבויים "רגיש ביותר" וקשור לדיפלומטיה ולביטחון לאומי. לשכת הנשיאות האוקראינית הכחישה מיידית כי הסכם סודיות כלשהו היה קיים, ויועץ התקשורת של הנשיא דמיטרו ליטווין חיזק עמדה זו בפייסבוק ב-25 בספטמבר. ב-28 בספטמבר זימן משרד החוץ הדרום קוריאני את הממונה על העניינים האוקראיני אנדריי ישקין, והעביר דרישה להסבר רשמי ולהתנצלות. ב-1 באוקטובר תיאר שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה את המצב כ"אי-הבנה דיפלומטית" ואמר כי הוא בקשר יומיומי עם עמיתו הדרום קוריאני צ'ו היון. ב-2 באוקטובר איים לי ב-X על "צעדים נוספים" אם אוקראינה לא תתנצל פומבית, אך לא פירט במה מדובר. שירות הביון הלאומי של דרום קוריאה העריך כי החשיפה נועדה לעורר תמיכה ציבורית בדרום קוריאה להעברת נשק לאוקראינה.
במה הדיווחים שונים
מקורות חולקים על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, קיומו של הסכם סודיות: דרום קוריאה טוענת כי הסכם כזה היה קיים וכי אוקראינה היא זו שביקשה תחילה את הסודיות, בעוד לשכת הנשיאות האוקראינית מכחישה זאת לחלוטין. שנית, קיימת מחלוקת לגבי האם אוקראינה הודיעה מראש לסיאול שזלנסקי מתכוון להזכיר את השבויים בנאום האו"ם: גורם בכיר במשרד הנשיאות הדרום קוריאני אמר לקוריאה ג'ונגאנג דיילי כי כן נמסרה הודעה כזו, בעוד אוקראינה מציגה את הדברים כאילו לא הייתה כל הסכמה שהופרה. שלישית, שירות הביון הלאומי של דרום קוריאה מסר לפרלמנט כי לא התקבלה כל התנצלות או הבעת חרטה מאוקראינה, בעוד שגורמים אוקראיניים רשמיים מדברים על רצון לפתור את המחלוקת ומכנים אותה "אי-הבנה דיפלומטית" מבלי להתנצל באופן רשמי. רביעית, חוקר מהמכון הקוריאני לאיחוד לאומי העריך כי ה"צעדים הנוספים" של לי עשויים לכלול סיוע הומניטרי, כספי ושיקומי, אך לי עצמו לא פירט.
רקע
שני החיילים הצפון קוריאנים נלכדו על ידי כוחות אוקראיניים באזור הגבול קורסק שברוסיה, ככל הנראה בינואר 2025, במהלך לחימה שבה השתתפו כוחות צפון קוריאניים לצד רוסיה. לפי שירות הביון הלאומי של דרום קוריאה, השניים הגיעו לדרום קוריאה באמצע ספטמבר ללא בעיות בריאות חמורות, והביעו רצון להתיישב בה בעודם באוקראינה. שירות הביון העריך כי כ-9,000 חיילים צפון קוריאניים מעורבים בפעולות מעקב באזור קורסק. דרום קוריאה מספקת לאוקראינה סיוע הומניטרי וכספי מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-2022, וביולי הבטיחה תוספת של 100 מיליון דולר בסיוע לא קטלני בשולי פסגת נאט"ו, אך נמנעת מאספקת נשק בהתאם למדיניותה שלא לספק כלי נשק למדינות המצויות במלחמה פעילה. צפון קוריאה לא הגיבה פומבית להעברה, אך בעבר ייחסה הגירות של אזרחיה לחטיפה או לפיתוי על ידי סיאול.