נשיא דרום קוריאה מאשים את אוקראינה בהפרת הסכם חשאיות על העברת שני שבויים צפון קוריאנים

למה זה חשוב

המחלוקת נוגעת לשאלה האם היה הסכם חשאיות בין קייב לסיאול בנוגע להעברת שני שבויי צבא צפון קוריאניים — שאלה שנשיא דרום קוריאה ולפחות גורם אוקראיני אחד אומרים כי התשובה לה חיובית, בעוד שמשרד הנשיאות האוקראיני מכחיש זאת. לי הציג את החשיפה הציבורית כ'אכזרית וחסרת אחריות', בהתחשב בסיכונים לשבויים, למשפחותיהם בצפון בקוריאה, לדיפלומטיה, לביטחון הלאומי ולמצב בחצי האי הקוריאני. המחלוקת היא החיכוך הפומבי הראשון בדו-שיח קייב-סיאול סביב שבויי הצבא הצפון-קוריאניים, והיא עוררה ביקורת פנימית על לי מצד האופוזיציה בדרום קוריאה. זהו גם המקרה המאומת הראשון של שבויי צבא צפון-קוריאניים שנלכדו חיים במלחמה והועברו לדרום קוריאה, מה שמעלותיף שאלות דיפיוניות והומניטריות רגישות.

מה קרה

ביום חמישי, 24 בספטמבר 2026, פרסם נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג הצהרה ברשת המשתמעת X שבה האשים את אוקראינה בהפרת הסכם חשאיות. לדבריו, אוקראינה חשפה פומבית את העברתם של שני שבויי צבא צפון-קוריאניים — פק בן 21 ו-רי בן 26 — לסיאול, וזאת למחרת נאומו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בעצרת הכללית של האו'ם ב-23 בספטמבר. לי אמר כי לא ידע את הנסיבות שהובילו להפרה, אך הביע צמוח עמוק והדגיש כי הנושא רגיש ביותר ועלול להשפיע באופן משמעותי על הדיפלומטיה, הביטחון הלאומי והמצב בחצי האי הקוריאני.

הצהרת לי הייתה האישור הרשמי הראשון להעברה מצד סיאול. עד לנאום של זלנסקי, הממשלה הדרום-קוריאנית סירבה לאשר את הגעתם של החיווילם, תוך שהיא מצטטת חששות לביטחונם ולחייהם של השבויים עצמם ושל בני משפחותיהם שנותרו בצפון בקוריאה. על פי חוקת רפובליקת קוריאה, תושבי הצפון נחשבים לאזרחי המדינה, ולפיכך סיאול מחוייבת לקבלם בשטחה אם הם חפצים בכך.

משרד הנשיאות האוקראיני הגיב לפניית סוכנות יונהאפ ואמרנו כי הודיענו רק על עצם ההעברה, ללא פרטיים החיווילם על התהליך, וכי היה 'מוזר' לשמל את המבצע כולו בסוד. יועץ התקשורת של זלנסקי, דמיטרו ליטווין, הכחיש קיומו של הסכם חשאיות ואמר כי היה 'שגוי' להסתיר לאן מגיעים שבויי מלחמה. מנגד, אוקסנה טורופ, יועצת התקשורת לשגריר אוקראינה בבריטניה ולרי זלוז'ני, טענה כי הסכם חשאיות כן היה קיים וכי המשא ומתן על השבויים היה חלק מתהליך רחב בהרבה של שיתוף פעולה עם סיאול במהלך המלחמה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

גורמים אוקראיניים מציגים את החשיפה כעקבית עם רצונם המתועד של שני השבויים לעבור לדרום קוריאה ועם עקרון השקיפות. משרד הנשיאות הדגיש עקרונות כי מסר רק את עצם ההעברה, ללא פרטיים מבצעיים, ויועצו של זלנסקי, דמיטרו ליטווין, תיאר את אוקראינה כ'מדינה פתוחה'. הסיקור האוקראיני מדגיש גם את ביקורתו של זלנסקי על מעורבות קוריאה הצפונית במלחמה ואת הצגתו את השבויים כעדות לכך שקים ג'ונג און משתמש בחייליו 'כמטבע חליפין' תמורת תמורה כלשהי.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

דיווח בינלאומי מציג את הסיפור בעיקר כמחלוקת דיפלומטית בין סיאול לקייב וכבעיה פוליטית לממשלת לי. סיקור זה מדגיש את תיאורו של לי את החשיפה כ'אכזרית וחסרת אחרייות' וכהפרה של הסכם, ומציין את הביקורת הפנימית בדרום קוריאה מצד האופוזיציה — בהם נציג מפלגת העם לכוח, אנצ'ול-סו — על כך שלי איפשר למנהיג זר להודיע על ההעברה. כלי תקשורת בינלאומיים גם נתנו משקל רב יותר למחלוקת פנימית באוקראינה בשאלה האם הסכם חשאיות היה קיים, תוך שהם מצטטים את טענתה של טורופ מול הכחשתו של ליטווין.

במה הדיווחים שונים

שתי מחלוקות מרכזיות נמשכות. ראשית, האם היה הסכם חשאיות בין אוקראינה לדרום קוריאה בנוגע להעברת השבויים: נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג וכן אוקסנה טורופ, יועצת התקשורת לשגריר ולרי זלוז'ני, אמרו כי הסכם כזה היה קיים, בעוד שיועץ התקשורת של זלנסקי, דמיטרו ליטווין, ומשרד הנשיאות האוקראיני מכחישים זאת. שנית, האם סיאול הוזהרה כראויות מראש על כוונתו של זלנסקי לחשוף את ההעברה: גורם אנונימי במשרד הנשיאות הדרום-קוריאני אמר ליונהאפ כי סיאול ידעה על כוונת זלנסקי, אך לא צוין אופן החשיפה; מנגד, עמדתו הרחבה יותר של הנשיא לי מציגה את ההודעה הפומבית כהפרה של הסכם שלא הוסכם לה.

רקע

שני החיווילם הצפון-קוריאניים, פק בן 21 ו-רי בן 26, נלכדו על-ידי כוחות המבצעים המיוחדים והצנחנים של אוקראינה במחוז קורסק שברוסיה בינואר 2025 — מה שדווח כמקרה הראשון הידוע של לכידת חיווילם צפון-קוריאני במלחמה. על פי חוקת רפובליקת קוריאה, תושבי הצפון נחשבים אזרחי המדינה, כך שסיאול מחוייבת לקבלם בשטחה אם הם חפצים בכך. שני השבויים הביעו בכתב רצון לעבור לדרום קוריאה; דיווחים על פניותיהם התפרסמו כבר בדצמבר 2025. בסוף מאי 2025 ביקשה דרום קוריאה שלא לכלול את שבויי צפון בקוריאה ברשימות חילופי שבויים במתכונת '1000 תמורת 1000', וביוני 2026 הצהיר משרד החוץ הדרום-קוריאני כי הוא מוכן לקבל את כל החיווילם הצפון-קוריאניים שנלכדו על-ידי אוקראינה אם יחפצו בכך, והתנגד להחזרתם בכוח לרוסיה או לצפון בקוריאה. הערכות אוקראיניות ודרום-קוריאניות מעריכות את פריסת הכוחות הצפון-קוריאניים לתמיכה ברוסיה בכ-15,000 חיילים מאז 2024, בריכוז באזור הגבול של קורסק; זלנסקי אמר ב-8 באוגוסט כי רוסיה מתכננת לפרוס 30,000 עד 50,000 אנשי צבא צפון-קוריאניים, ובסוף אוגוסט אמר ואדים סקיביצקי כי נוסף נחת של 8,500 איש.