מחלוקת דיפלומטית בין אוקראינה לדרום קוריאה על רקע העברת שני שבויי צפון קוריאה
ב-23 בספטמבר 2026 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בנאום בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק כי אוקראינה העבירה לאחרונה לדרום קוריאה שני חיילים צפון קוריאים שנשבו במחוז קורסק של רוסיה ב-2025. למחרת האשים הנשיא הדרום קוריאני לי ג'ה-מיונג את קייב בהפרת הסכם סודיות, אולם המשרד הנשיאותי האוקראיני הכחיש כי הייתה התחייבות כזו. דרום קוריאה דורשת התנצלות רשמית ושקלה צעדים נוספים, וב-28 בספטמבר זימנה את השגריר האוקראיני הזמני בסיאול.
עיקרי הדברים
- 23 בספטמבר 2026: זלנסקי הודיע בעצרת האו"ם כי אוקראינה העבירה לדרום קוריאה שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים שנלכדו במחוז קורסק ב-2025
- 24 בספטמבר: נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג האשים את אוקראינה בהפרת הסכם סודיות והביע "צער עמוק"
- המשרד הנשיאותי האוקראיני והיועץ לתקשורת דמיטרו ליטווין הכחישו כי הייתה התחייבות לסודיות או דרישה כזו מצד סיאול
- לדברי סיאול, הצד האוקראיני עצמו ביקש סודיות מחשש לביקורת פנימית על אובדן אפשרות להחליף את השבויים הצפון קוריאנים בשבויים אוקראינים
- 28 בספטמבר: משרד החוץ הדרום קוריאני זימן את השגריר האוקראיני הזמני אנדריי ויישקין; סגן שר החוץ פארק יון-ג'ו העביר את עמדתה הנחרצת של סיאול ודרש התנצלות רשמית
- דרום קוריאה הודיעה כי היא שוקלת צעדים נוספים בתגובה למצב
- לפי סיאול, היא גם הסכימה לשמור על סודיות מתוך שיקולי ביטחון, דיפלומטיה והגנה על השבויים ובני משפחותיהם
למה זה חשוב
המחלוקת חושפת מחלוקת פומבית נדירה בין אוקראינה לבין תורם מרכזי של סיוע הומניטרי ובלתי קטלני, בנוגע לטיפול במידע רגיש על שבויי מלחמה. היא מעלה שאלות על נורמות של סודיות דיפלומטית כאשר צד אחד עושה חשיפה בינלאומית גבוהה, ועלולה להשפיע על היקף התמיכה הדרום קוריאנית באוקראינה. הרקע כולל את המעורבות הגוברת של צפון קוריאה במלחמה נגד אוקראינה – זלנסקי אמר ב-17 בספטמבר כי פיונגיאנג שלחה בין 30,000 ל-50,000 חיילים לרוסיה שצברו ניסיון קרבי.
מה קרה
ב-23 בספטמבר 2026 הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בנאום בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק כי אוקראינה העבירה לאחרונה לדרום קוריאה שני חיילים צפון קוריאנים שנלכדו במחוז קורסק של רוסיה ב-2025. זלנסקי הוסיף כי קשה ללכוד חיילים צפון קוריאנים בחיים, וכי אחד מהשניים ניסה להתאבד כשהבין שנשבה. למחרת, בעת ביקור מדינה במקסיקו, כתב נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג ב-X כי החשיפה גורמת ל"צער עמוק" וכינה אותה הפרת הסכם סודיות; הוא תיאר את נושא החזרת השבויים כ"רגיש ביותר" עם השלכות על דיפלומטיה, ביטחון לאומי והמצב בחצי האי הקוריאני. באותו יום הצהיר מזכ"ל הנשיאות הבכיר לתקשורת סון גי-הון כי המשרד מביע "צער עמוק" על החשיפה החד-צדדית של אוקראינה ועל טענתה ה"כוזבת" כי לא היה הסכם סודיות; לדבריו, הדבר מערער ברצינות את האמון הדו-צדדי, ודרום קוריאה שוקלת צעדים נוספים. המשרד הנשיאותי האוקראיני ויועץ התקשורת דמיטרו ליטווין הכחישו כי הייתה התחייבות לסודיות. גורם בכיר בממשל הדרום קוריאני אמר לעיתונאים במקסיקו כי קייב הזהירה את סיאול מראש בערוצים דיפלומטיים כי זלנסקי יזכיר את השבויים, אך לא היה ברור כיצד הדבר ינוסח. ב-28 בספטמבר זימן משרד החוץ הדרום קוריאני את השגריר האוקראיני הזמני אנדריי ויישקין; סגן שר החוץ הראשון פארק יון-ג'ו העביר את עמדתה הנחרצת של סיאול, הביע צער חמור ודרש הסבר רשמי והתנצלות; ויישקין השיב כי יעביר את העמדה לקייב.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הסיקור האוקראיני מתמקד בהודעת זלנסקי באו"ם ומציג את אוקראינה כמי שאין לה כל התחייבות להסתיר את ההעברה, תוך ציטוט המשרד הנשיאותי ויועץ התקשורת דמיטרו ליטווין. מספר כלי תקשורת אוקראינים מתארים את המשבר כהסלמה דיפלומטית שיזמה סיאול, תוך הדגשת ההתרעה המוקדמת של קייב בערוצים דיפלומטיים, וכן את זימון השגריר האוקראיני הזמני בסיאול. חלק מהמקורות האוקראינים, בהם דיווח ב-LIGA.net וב-FT המצטט גורם אוקראיני בכיר, מציינים כי ברמה הנשיאותית לא הייתה הסכמה להסתיר את ההעברה, וכי אוקראינה רואה את ציפיית הסודיות של סיאול כ"מוזרה" משום שהנושא נדון בפומבי כל הקיץ. על פי מקורות אוקראינים, קייב בחרה לא להביא את המחלוקת לזירה הציבורית ופועלת ליישוב ההבדלים מאחורי הקלעים.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסיקור הבינלאומי, כולל כלי תקשורת מדרום קוריאה, ה-BBC וה-FT, מדגיש את המסגור של סיאול לפיו אוקראינה הפרה באופן חד-צדדי הסכם סודיות. הדיווחים מציגים את דרישת מזכ"ל הנשיאות סון גי-הון להתנצלות, את שקילת הצעדים הנוספים מצד דרום קוריאה, ואת זימון השגריר האוקראיני. הכתבות מדגישות את הרגישות הגיאופוליטית עבור סיאול, לרבות ביקורת פנימית מהאופוזיציה נגד הנשיא לי, שמאשימה אותו בטיוח ההעברה כדי לפייס את פיונגיאנג, וזאת על רקע מדיניותו הפייסנית כלפי צפון קוריאה ומאמציו לחדש את שיחות השלום. עם זאת, הסיקור מציין גם כי הסיוע הדרום קוריאני לאוקראינה – שביולי 2026 הורחב לחבילה של 100 מיליון דולר בציוד בלתי קטלני – נמשך ונתפס כנושא נפרד.
במה הדיווחים שונים
מחלוקת מרכזית נוגעת לקיומו של הסכם סודיות מחייב. דרום קוריאה, ובכלל זה הנשיא לי ג'ה-מיונג ומזכ"ל הנשיאות סון גי-הון, טוענת כי הושגה הבנה הדדית שלא לחשוף את ההעברה וכי אוקראינה הפרה אותה. המשרד הנשיאותי האוקראיני ויועץ התקשורת דמיטרו ליטווין מכחישים כי הייתה התחייבות או דרישה כזו. מחלוקת נוספת נוגעת לאופי ההתרעה המוקדמת: גורם בכיר בממשל הדרום קוריאני אמר כי קייב הזהירה את סיאול מראש שזלנסקי יזכיר את השבויים, בעוד שסון גי-הון טען כי החשיפה נעשתה "ללא התייעצות מספקת מראש". גורם אוקראיני בכיר, שצוטט ב-FT, טען כי ברמה הנשיאותית לא הייתה הסכמה שלא לחשוף את ההעברה, וכי אוקראינה מצאה את ציפיית הסודיות של סיאול "מוזרה" משום שהנושא נדון בפומבי כל הקיץ.
רקע
שבויי המלחמה הצפון קוריאנים, שזהותם דווחה כ-Pek בן 21 ו-Ri בן 26, נלכדו במחוז קורסק של רוסיה ב-2025, והיו לראשונים שנלכדו מאז כניסתה של פיונגיאנג למלחמה הרוסית-אוקראינית ב-2024. בסוף מאי 2025 ביקשה דרום קוריאה שלא לכלול שבויים צפון קוריאנים ברשימות חילופי שבויים במתכונת "1000 תמורת 1000", וביוני 2026 הצהיר משרד החוץ הדרום קוריאני כי הוא מוכן לקלוט כל חייל צפון קוריאני שייתפס על ידי אוקראינה, בכפוף לרצונם החופשי, ומתנגד להחזרתם בכוח לרוסיה או לצפון קוריאה. על פי החוקה הדרום קוריאנית, כל הקוריאנים – כולל תושבי צפון – נחשבים אזרחי דרום קוריאה. ביולי 2026 הכריזה סיאול על חבילת סיוע של 100 מיליון דולר לאוקראינה, הרחבה של סיוע בלתי קטלני קודם שכלל קסדות, אפודי מגן וציוד רפואי, תוך שמירה על מדיניות ארוכת שנים שלא לספק נשק קטלני למדינות הנמצאות במלחמה. ב-17 בספטמבר 2026 אמר זלנסקי כי צפון קוריאה שלחה בין 30,000 ל-50,000 חיילים לרוסיה שצברו ניסיון קרבי אמיתי ועברו הכשרה. משרד החוץ הרוסי הזהיר כי לא תהיה לו "ברירה אלא להגיב" אם דרום קוריאה תספק נשק לאוקראינה.