אוקראינה מתכננת קרן ביטוח מלחמה בהיקף 2–3 מיליארד דולר לעסקים, שתמומן בין היתר בהעלאת מע"מ

למה זה חשוב

מדובר במנגנון חדש משמעותי שנועד לסייע לעסקים אוקראינים להתאושש מתקיפות רוסיות, במיוחד לחברות גדולות שהתוכניות הקיימות — פיצוי על נזקים והלוואות מועדפות במסגרת תוכנית 5-7-9 — אינן משרתות. מימון הקרן מותנה בהעלאת מע"מ מ-20% ל-21%, מהלך רגיש פוליטית שמשפיע ישירות על צרכנים ועסקים. הקרן תלויה גם במימון בינלאומי של לפחות 50%, מה שקושר בין מדיניות המס הפנימית לתנאי סיוע חיצוני. פתח של חוסר כיסוי צפוי להימשך עד תחילת 2027, שבמהלכו עסקים ימשיכו לשאת בנזקי מלחמה ללא פיצוי.

מה קרה

ב-12 בספטמבר 2026 הציג שר הכלכלה והסביבה האוקראיני, אולכסנדר קרבצ'נקו, בפגישה עם עיתונאים, תוכנית להקמת קרן ביטוח מיוחדת נגד סיכוני מלחמה לעסקים. לפי ההצעה, הקרן תפעל בכל שטח אוקראינה, תכסה מגוון רחב של קטגוריות נכסים, ותפצה חברות עד 10 מיליון דולר לכל קבוצת חברות עבור הנזק הראשון שנגרם מתקיפה רוסית. פרמיית הביטוח לעסקים נקבעה על 2% משווי הנכס המבוטח במסגרת מגבלת הפיצוי.

ההון הכולל של הקרן מתוכנן לעמוד על 2–3 מיליארד דולר, והממשלה מקיימת דיונים עם המשרד לאוצר, הבנק המרכזי וחברות ביטוח אוקראיניות ובינלאומיות להרחבת תוכנית ביטוח סיכוני המלחמה. הקרן אמורה לשלב גם חברות ביטוח פרטיות. הרשויות מצפות שתורמים בינלאומיים יממנו לפחות 50% מהתוכניות, ואף יותר מכך.

מקור המימון העיקרי שמציע משרד הכלכלה הוא העלאת מע"מ בנקודת אחוז, מ-20% ל-21%. לפי ההערכות, ללא תמיכה ממשלתית והעלאות מס, פרמיית הביטוח לעסקים הייתה צריכה לעלות ליותר מ-20% משווי הנכס, מה שהיה הופך את התוכנית לבלתי משתלמת. חלופות שנשקלות כוללות הטלת מכס יבוא זמני או הכפלת המכסים הקיימים. ההחלטה הסופית בנוגע לשינויי המס עדיין לא התקבלה.

תשלומי הביטוח מתוכננים להתחיל ב-1 בינואר 2027, בכפוף למציאת מקורות מימון עד אז. קרבצ'נקו העריך כי הפסדי עסקים מתקיפות רוסיות עשויים להגיע לכ-10 מיליארד דולר בשנה הנוכחית.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כל המקורות לסיפור זה הם אוקראיניים, והם מציגים באופן אחיד את קרן הביטוח כיוזמה ממשלתית המונעת מהיקף הנזקים לעסקים כתוצאה מתקיפות רוסיות. הכלי האוקראיניים מדגישים את מנגנון המימון — העלאת המע"מ מ-20% ל-21% — ואת הרגישות הפוליטית סביבו, כאשר הכותרות מעלות לראש הסיקור את האפשרות להעלאת מסים לאזרחים. הם גם מדגישים את הפער שמותירות התוכניות הקיימות (הלוואות 5-7-9, פיצוי על נזקים) עבור עסקים גדולים, ומציגים את הקרן החדשה כמילוי צורך שלא נענה. בנוסף, המקורות מקשרים את הדיון במס להקשר הפיסקלי הרחב יותר, כולל כשלון ה-Rada ב-1 בספטמבר באימוץ שני חוקי מע"מ על חבילות בינלאומיות שהוא תנאי לקבלת מקצת IMF וסיוע מאקרו-כלכלי מהאיחוד האירופי.

במה הדיווחים שונים

המקורות אינם חדשים משמעותית בנוגע למהות התוכנית, אך קיימת אי-בהירות לגבי שנת ההערכה של הפסדי העסקים בהיקף 10 מיליארד דולר מתקיפות רוסיות. חלק מהמקורות מציינים את השנה כ-2025, אחרים כ-2026, ולפחות מקור אחד אינו מציין שנה כלל.

רקע

התוכניות הממשלתיות הקיימות — פיצוי על נזקים ותוכנית ההלוואות המועדפות 5-7-9 — משרתות בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, ואינן מכסות כראוי חברות גדולות. לפי קרבצ'נקו, התקיפות הרוסיות והמצור של מוצאי הים האוקראינים בפועל עלו לכלכלה כ-1.5% מהתמ"ג, וכ-40 מיליארד דולר מהכנסות הייצוא נמצאים בסיכון. ראש הממשלה סרהיי קורצקי אמר כי הממשלה מחילה משטר חיסכון מחמיר על כספי תקציב שאינם מיועדים לביטחון, ושר ההגנה יבהניי חמארה ציין גירעון תקציב ביטחוני של 27 מיליארד דולר בפגישת רמשטיין.

ב-1 בספטמבר כשלה ה-Rada האוקראינית באימוץ שני חוקים הדרושים להטלת מע"מ על חבילות בינלאומיות עד 150 אירו — תנאי לקבלת מקצית IMF שלישית (0.7 מיליארד דולר) ומקצית סיוע מאקרו-כלכלי שני של האיחוד האירופי (3.7 מיליארד אירו) במסגרת הלוואת תמיכה של 90 מיליארד אירו לאוקראינה.

מנגנון חדש לביטוח רכוש נגד סיכוני מלחמה (ECA) פועל מאז 1 בינואר, ותוכנית חיזוק הביטחון העסקי של הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (ESE) מאפשרת מחיקת חלק מהלוואה עקב נזק לרכוש.