ראש הממשלה קורצקי: הממשלה השלימה את חלקה בהתחייבויות לקבלת סיוע פיננסי בינלאומי ל-2026

למה זה חשוב

השלמת התחייבויות הממשלה היא תנאי מוקדם להעברת הסיוע הפיננסי הבינלאומי שהובטח לאוקראינה ל-2026, לרבות תמיכה מאקרו-פיננסית מהאיחוד האירופי ומקטעי קרן המטבע הבינלאומי. בספטמבר הזהיר ראש הממשלה כי עיכובים באימוץ החקיקה הנדרשת מסכנים את אובדן חלק ניכר מחבילת המימון הבינלאומי. הצעדים הבאים – בקשות לנציבות האירופית, תיאום חובה עם מדינות האיחוד, ותהליכים דומים מול שותפים שאינם באיחוד – משמעותם שהמימון עדיין אינו מובטח ותלוי בצעדים פוליטיים ופרוצדורליים נוספים. בין הצעות החוק שאומצו נכללות שינויים במס הכנסה הקשורים לתנאי קרן המטבע והאיחוד האירופי, וכן חוק בנושא חינוך בשפות מיעוטים הקשור לעמדת הונגריה בנוגע למסלול ההצטלמות של אוקראינה לאיחוד האירופי.

מה קרה

ב-15 באוקטובר 2026 הודיע ראש ממשלת אוקראינה, סרהי קורצקי, כי הממשלה השלימה את חלקה בהתחייבויות שמהן תלויה קבלת הסיוע הפיננסי הבינלאומי ל-2026. לדבריו, כל ההחלטות, הצווים והמסמכים הרגולטוריים שהובטחו לאימוץ עד למועד זה אומצו בפועל. הצעדים הבאים, לפי קורצקי, הם הגשת בקשות לנציבות האירופית, תהליכי תיאום חובה עם מדינות האיחוד האירופי, ולאחר מכן המתנה להעברת הכספים. קורצקי ציין כי תהליכים דומים צפויים מול שותפים מחוץ לאיחוד האירופי.

במהלך אותו שבוע אישרה הרדה האוקראינית מספר הצעות חוק חשובות במסגרת תוכנית Ukraine Facility, הסכמים עם קרן המטבע הבינלאומית ומנגנוני תמיכה בינלאומיים אחרים. ב-15 באוקטובר עצמו אישרה הרדה את הצעת חוק 16051-1 בנושא תיקונים למס הכנסה הנוגעים למיסוי מע"מ על רכישות מקוונות בינלאומיות דרך שווקים מקוונים זרים. על פי הדיווחים, יישום חוק זה יחד עם שינויים במכס הוא תנאי לקבלת המקטע השלישי של קרן המטבע בסך כ-0.7 מיליארד דולר ומקטע שני של סיוע מאקרו-פיננסי מהאיחוד האירופי בסך 3.7 מיליארד אירו במסגרת הלוואה של 90 מיליארד אירו. במהלך השבוע אישרה הפרלמנט גם את הצעת חוק 16119 בנושא חינוך בשפות מיעוטים ועמים ילידים של אוקראינה.

קורצקי הדגיש כי הצעדים שננקטו הם רק חלק מההתחייבויות המשותפות עם השותפים, וכי שבועות המושב הבאים חיוניים לקבלת מלוא הסיוע. הוא הודה לחברי הפרלמנט שהצביעו בעד ההחלטות והביע את הנכונות המלאה של הממשלה לשיתוף פעולה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כל המקורות שסופקו הם אוקראיניים, והם ממקמים את ראש הממשלה סרהי קורצקי במרכז הסיקוריה כדובר המרכזי, ומציגים את השלמת התחייבויות הממשלה כאבן דרך. הסיקוריה מדגיש את השחקנים והמוסדות המקומיים – ממשלת אוקראינה, הרדה האוקראינית, שר האוצר, חברי פרלמנט בודדים, והצעות חוק ספציפיות כמו 16051-1 בנושא מיסוי מע"מ על מסחר אלקטרוני, ו-16119 בנושא חינוך בשפות מיעוטים. המקורות מדגישים את הקשר בין החקיקה שאומצה לבין השותפים החיצוניים – תוכנית ה-Ukraine Facility של האיחוד האירופים ותוכניות קרן המטבע הבינלאומי – תוך הדגשת מה שאוקראינה סיפקה ומה שנותר לעשות בפרלמנט.

במה הדיווחים שונים

פקידי ממשלת אוקראינה תיארו בספטמבר 2025 את מצב הכספים הציבוריים כקרוב לקריטי, עם דיווח על גירעון של 27 מיליארד דולר בתקציב הביטחון וסיכון לאובדן חלק ניכר מ-29.5 מיליארד דולר מהמימון הבינלאומי. לעומת זאת, ב-2 באוקטובר אמרה דוברת הנציבות האירופית כי הנציבות מאמינה שלאוקראינה אין גירעון תקציבי ל-2026. העובדות חלוקות גם לגבי התמונה הבסיסית: גורמים אוקראיניים תיארו מצב של גירעון תקציבי, בעוד הנציבות האירופית הביעה עמדה פומבית מנוגדת.

רקע

צורכי המימון החיצוני של אוקראינה ל-2026/2027 מוערכים בלמעלה מ-52 מיליארד דולר, מתוכם כ-20 מיליארד דולר כבר מכוסים בהסכמים וכ-32.6 מיליארד דולר עדיין זקוקים לגיוס. ב-14 בספטמבר תיאר ראש הממשלה את מצב הכספים הציבוריים כקרוב לקריטי ואמר כי אוקראינה מסתכנת באובדן חלק ניכר מ-29.5 מיליארד דולר במימון בינלאומי בשל עיכובים באימוץ החקיקה הנדרשת. שר האוצר הזהיר כי אם הגירעון יימשך, חלק מתשלומים לא-צבאיים עלולים להתעכב. ב-2 באוקטובר אמרה דוברת הנציבות האירופית כי הנציבות סבורה שלאוקראינה אין גירעון תקציבי ל-2026, בעקבות פגישה עם דיפלומטים אוקראיניים. באותו יום קיבלה אוקראינה 2.9 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי במסגרת תוכנית ה-Ukraine Facility.