משרד הכלכלה האוקראיני: כל שעת כוננות עולה למשק 45 מיליון דולר
שר הכלכלה האוקראיני אולכסנדר קראבצ'נקו אמר בראיון לעיתון The Guardian כי כל שעת כוננות מוטסת עולה לאוקראינה כ-45 מיליון דולר בשל השבתת עסקים, וכי התקיפות הרוסיות על מתקני תעשייה, מחסנים, מרכזי לוגיסטיקה ומרכזי נתונים גרמו השנה לנזק של יותר מ-10 מיליארד דולר. הוא הציג גם את מערכת ההתרעה החדשה בשתי רמות — "צהובה" ו"אדומה" — שנועדה לאפשר לעסקים להמשיך לפעול בעת איום רחפנים.
עיקרי הדברים
- שר הכלכלה אולכסנדר קראבצ'נקו: כל שעת כוננות עולה לאוקראינה כ-45 מיליון דולר בשל השבתת עסקים
- התקיפות הרוסיות על מטלורגיה, מחסנים, מרכזי לוגיסטיקה ומרכזי נתונים גרמו השנה לנזק של מעל 10 מיליארד דולר
- כוננויות יכולות להימשך עד 10 שעות ביום, מה שמחייב עובדים לרדת למקלטים
- הממשלה הציגה מערכת התרעה דו-שלבית: "צהובה" (איום רחפנים, מאפשרת המשך עבודה) ו"אדומה" (איום טילים, מחייבת השבתה)
- יותר ממחצית המפעלים המשיכו לפעול במהלך רמת הכוננות ה"צהובה"
- קראבצ'נקו הזהיר כי רמה "צהובה" אינה מבטיחה ביטחון, והזכיר תקיפת רחפן סילוני רוסי על בניין האקדמיה הלאומית למדעים במרכז קייב במהלך כוננות צהובה, שבה נהרגו שני בני אדם
- אוקראינה מבקשת תמיכה כספית נוספת מהאיחוד האירופי, יפן, קנדה ובריטניה, כולל הקצאה מוקדמת של הלוואות שתוכננו לשנה הבאה
למה זה חשוב
הדברים מספקים לראשונה הערכה כמותית של הנזק הכלכלי היומיומי שגורמות התקיפות האוויריות הרוסיות והשבתת העסקים הנלוות להן, ומתעדים שינוי מדיניות ממשלתי — מעבר למערכת התרעה דו-שלבית — שנועדה לאפשר למשק להמשיך לפעול גם תחת איום. בנוסף, הם חושפים את היקף המימון החיצוני שאוקראינה עוד זקוקה לו ל-2027.
מה קרה
שר הכלכלה האוקראיני אולכסנדר קראבצ'נקו אמר בראיון ל-The Guardian כי כל שעת כוננות אווירית עולה למשק האוקראיני כ-45 מיליון דולר, בשל חבות פעילות העסקים בזמן ההתרעות. לדבריו, מתקפות רוסיות על מפעלי מטלורגיה, מחסנים, מרכזי לוגיסטיקה ומרכזי נתונים גרמו השנה ליותר מ-10 מיליארד דולר נזק, ותיאר את היעדים הללו כניסיון "להרוס את הכלכלה כולה". קראבצ'נקו ציין כי הממשלה לא צפתה את הקצב המהיר שבו פיתחה רוסיה רחפנים סילוניים והחלה להשתמש בהם לתקיפות, וכי כוננויות יכולות להימשך עד 10 שעות ביממה. בתחילת ספטמבר הציגה אוקראינה מערכת התרעה דו-שלבית: רמה "צהובה" המצביעה על איום רחפנים ומאפשרת לעסקים להמשיך לפעול תחת אמצעי בטיחות, ורמה "אדומה" המצביעה על איום טילים ומחייבת השבתה וירידה למקלטים. לדברי השר, יותר ממחצית המפעלים המשיכו לפעול במהלך רמה צהובה, אך הזהיר שרמה זו אינה מבטיחה ביטחון, והזכיר תקיפת רחפן סילוני רוסי על בניין האקדמיה הלאומית למדעים במרכז קייב שבה נהרגו שני בני אדם, אף שהוכרזה כוננות צהובה. קראבצ'נקו גם אמר כי רוסיה חסמה בפועל את נמלי הים השחור של אוקראינה, שדרכם עברה מרבית היצוא האוקראיני, וכי קייב מבקשת תמיכה כספית נוספת מהאיחוד האירופי, יפן, קנדה ובריטניה, לרבות הקצאה מוקדמת של הלוואות שתוכננו לשנה הבאה.
רקע
כוננויות אוויריות באוקראינה יכולות להימשך עד 10 שעות ביום, מה שמחייב עובדים לרדת למקלטים ועסקים להשבית את פעילותם. ב-2 בספטמבר הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי המערכת תעודכן ויוכנסו שתי רמות איום — צהובה ואדומה; ב-6 בספטמבר נכנסו לתוקף ההתרעות המובחנות בקייב בהתאם להחלטת הקבינט. לפי מועצת מרכזי הקניות האוקראינית, באוגוסט 2026 היו הכוננויות אחראיות ל-21.8% משעות הפעילות של מרכזי קניות (עלייה מ-19.9% ביולי), עם אובדן ממוצע של 6.4 ימי עבודה מלאים בחודש, ואובדן מצטבר של יותר מ-166 ימי עבודה מאז תחילת הפלישה הרחבה. איגוד הקמעונאים האוקראיני דיווח כי רשת Auchan רשמה יותר מ-4,000 שעות השבתה ב-2025. קראבצ'נקו העריך כי הצורך החיצוני במימון ל-2027 עומד על 52.6 מיליארד דולר, מתוכם רק כ-20 מיליארד אושרו עד כה.