בית הנבחרים האמריקני אישר את חוק הסנקציות על רוסיה ואיראן; הבית הלבן: טראמפ צפוי לחתום עליו בימים הקרובים
בית הנבחרים בארצות הברית אישר בלילה שבין 16 ל-17 בספטמבר 2026 (שעון קייב) את "חוק לינדסי גרהאם להטלת סנקציות על רוסיה ואיראן לשנת 2026", ברוב של 262 תומכים מול 159 מתנגדים. החוק, שאושר בסנאט כבר באוגוסט (86 תומכים מול 11 מתנגדים), מעניק לנשיא דונלד טראמפ סמכות להטיל מכסים של עד 100% על מדינות שהן בין חמש הקונות הגדולות של נפט וגז רוסי, וכולל סנקציות על בכירים רוסיים, אוליגרכים, בנקים, חברות אנרגיה וצי הצללים. סין, הודו, גרמניה, רוסיה והונגריה כבר הגיבו להצעה.
עיקרי הדברים
- בית הנבחרים אישר את החוק ברוב של 262 מול 159 ב-16 בספטמבר 2026 (בלילה שעון קייב).
- הסנאט אישר את החוק כבר ב-7 באוגוסט 2026 ברוב של 86 תומכים מול 11 מתנגדים.
- החוק מעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים של עד 100% על מדינות בין חמש הקונות הגדולות של נפט וגז רוסי.
- החוק כולל סנקציות על בכירים רוסיים, אוליגרכים, בנקים, חברות אנרגיה וצי הצללים, ומרחיב את הסנקציות על איראן.
- 58 חברי דמוקרטים בבית הנבחרים תמכו בחוק, למרות התנגדות מנהיג המיעוט האקים ג'פריס.
- הבית הלבן אישר שטראמפ צפוי לחתום על החוק בימים הקרובים.
- שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביגה ונציב הסנקציות של הנשיא ולדיסלב ולאסיוק בירכו על החוק.
למה זה חשוב
החוק מטיל סנקציות נרחבות על הנהגת רוסיה, אוליגרכים, בנקים, חברות אנרגיה וצי הצללים, ומרחיב את הסנקציות על איראן. הוא מעניק לנשיא ארצות הברית סמכות להטיל מכסים של עד 100% על מדינות שהן בין חמש הקונות הגדולות של נפט וגז רוסי, מה שעלול להשפיע בין היתר על סין, הודו, טורקיה, יפן, סלובקיה והונגריה. אישורו סיים הפוגה של כשנתיים בפעולות משמעותיות של הקונגרס בנוגע לאוקראינה, והבית הלבן אישר שהנשיא טראמפ צפוי לחתום עליו בימים הקרובים.
מה קרה
בלילה שבין 16 ל-17 בספטמבר 2026 (שעון קייב) אישר בית הנבחרים האמריקני את "חוק לינדסי גרהאם להטלת סנקציות על רוסיה ואיראן לשנת 2026" ברוב של 262 תומכים מול 159 מתנגדים. החוק עבר בסנאט ב-7 באוגוסט 2026 ברוב של 86 תומכים מול 11 מתנגדים, והוא נקרא על שם הסנאטור הרפובליקני המנוח לינדסי גרהאם, שחיבר אותו יחד עם הסנאטור ריצ'רד בלומנטל. החקיקה מעניקה לנשיא טראמפ סמכות להטיל מכסים של עד 100% על יבוא ממדינות שהן בין חמש הקונות הגדולות של נפט או גז רוסי ושאינן מפסיקות רכישות אלה, ובמקביל מחייבת סנקציות על בכירים רוסיים, אוליגרכים ובני משפחותיהם, חברות במגזר הבנקאי והאנרגיה, וכלי שיט של צי הצללים. החוק גם מרחיב סנקציות קיימות על איראן. סעיף 113 מגביל את מנגנון המכסים לחמש היבואניות הגדולות של נפט וגז רוסי, ומאפשר התאמת שיעורי המכסים אם מדינה מצמצמת או מפסיקה את היבוא. הבית הלבן אישר שהנשיא טראמפ מתכוון לחתום על החוק, ודיווחים בתקשורת ציינו כי החתימה צפויה בימים הקרובים. בצד הפוליטי הפנימי, 58 חברי דמוקרטים הצביעו בעד החוק למרות התנגדות מנהיג המיעוט האקים ג'פריס, ואילו חבר הקונגרס גרגורי מיקס (דמוקרטי, ניו יורק) התנגד בטענה שהמכסים יחמירו את הקשיים הכלכליים של אזרחים אמריקנים.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
גורמים אוקראיניים הציגו את החוק כניצחון משמעותי, תוך שימוש בכינויים כמו "סנקציות גהנום" ו"עונש לפוטין". שר החוץ אנדריי סיביגה ונציב הסנקציות של הנשיא ולדיסלב ולאסיוק, שהתראיין לאוקרינפורם, בירכו על המהלך. עם זאת, חלק מהמומחים האוקראינים, ובהם אולכסנדר חרה מנהל המרכז לאסטרטגיות הגנה, הביעו ספקנות וטענו שלטראמפ כבר יש סמכויות נשיאותיות מספיקות להטלת הגבלות כלכליות, ושאימוץ החוק אינו מבטיח שיוחל דווקא נגד רוסיה. סיקורים אוקראיניים גם הדגישו את המכות של אוקראינה על תשתיות זיקוק נפט רוסי כמשלים לסנקציות.
במה הדיווחים שונים
המקורות חלוקים בשאלת יעילות החוק: גורמים אוקראיניים, הדיפלומט האמריקני לשעבר דניאל פריד וניתוחים של המועצה האטלנטית רואים בו כלי רב עוצמה שיכול לאלץ את רוסיה לחשוב על סיום המלחמה, בעוד שמומחים אחרים ובהם אולכסנדר חרה מזהירים שאימוץ החוק אינו מבטיח שטראמפ אכן יפעילו נגד רוסיה, והקרמלין (פסקוב) טוען שהסנקציות רק יסבכו את המאמצים להגיע להסדר שלום. בנוסף, הייתה מחלוקת פוליטית פנימית בארצות הברית: האקים ג'פריס וגרגורי מיקס התנגדו לחוק בטענה שהוא מעניק לבית הלבן סמכות מכסים רחבה מדי וכולל פרצות, בעוד ש-58 חברי דמוקרטים סטו מעמדת ג'פריס ותמכו בו. גם התגובות מצד מדינות שלישיות חלוקות: סין גינתה את המהלך ככפיית סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית בלתי מתקבלת, הודו הזהירה מפגיעה ביחסים הדו-צדדיים, הונגריה ביקשה להיות מוחרגת, ואילו גרמניה בירכה על החוק.
רקע
מנגנון המכסים של החוק (סעיף 113) מוגבל לחמש היבואניות הגדולות של נפט וגז רוסי, וכולל סעיפי התאמה למקרה שמדינה מצמצמת או מפסיקה את היבוא. גרסה מוקדמת של החוק שהוגשה לסנאט בתחילת אפריל 2025 הציעה מכסים של 500%, אך הגרסה הסופית הורידה את התקרה ל-100%. מדינות האיחוד האירופי כבר מחויבות להפסיק רכישות של נפט וגז רוסי עד סוף 2027. הסחר הדו-צדדי בין סין לרוסיה עלה על 240 מיליארד דולר ב-2024, עם רוב העסקאות במטבעות מקומיים, ובייג'ינג סייעה למוסקבה להקל על השפעת הסנקציות המערביות. הודו היא היבואנית השלישית בגודלה בעולם של נפט, ומהקונות הגדולות של נפט גולמי רוסי.