פורסם: · עודכן:

טראמפ הקפיא את חוק גראהאם נגד רוסיה יומיים לפני כניסתו לתוקף

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם ב-16 באוקטובר 2026 על צו נשיאותי שמקפיא את יישום הסנקציות, ההגבלות והמכסים שנקבעו בחוק גראהאם נגד רוסיה, בשימוש בסעיף הויתור של החוק עצמו. הצו פורסם באתר הבית הלבן יומיים לפני מועד היישום הסופי של החוק, שנקבע ל-18 באוקטובר. טראמפ הסביר את ההחלטה ברצון להוריד את מחירי הסולר בארה"ב לקראת בחירות האמצע של ה-3 בנובמבר, והיא עוררה ביקורת חריפה מצד מחוקקים דו-מפלגתיים.

עיקרי הדברים

  • טראמפ חתם על הצו ב-16 באוקטובר 2026, יומיים לפני תום מועד 30 הימים ליישום חוק גראהאם
  • הצו מבטל את החלתם של 100% מכסים על חמש המדינות הגדולות שיבואניות נפט וגז רוסי, 500% מכסים על יבוא אנרגיה רוסית לארה"ב, וכן סנקציות נרחבות
  • הצו מקים רשמית את המכסים אך משהה את יישומם, כך שטראמפ רשאי להפעילם מאוחר יותר
  • טראמפ הסתמך על סעיף 115 של החוק, שמאפשר ויתור עם אישור בכתב לקונגרס כי הוויתור משרת את האינטרס הלאומי האמריקאי
  • הצו בא לאחר שב-9 באוקטובר משרד האוצר האמריקאי התיר דרך OFAC עסקאות עם סולר רוסי, וב-14 באוקטובר 12 סנאטורים דו-מפלגתיים כינו את ההסכם עם מוסקבה "בגידה בעם האוקראיני"
  • 22 חברי קונגרס משתי המפלגות קראו לטראמפ ליישם את החוק במלואו
  • ההחלטה התקבלה על רקע לחץ אמריקאי על קייב להפסיק להפציץ מתקני נפט רוסיים והידרדרות היחסים בין טראמפ לנשיא אוקראינה זלנסקי

למה זה חשוב

טראמפ הקפיא חבילת סנקציות נרחבת נגד רוסיה ונגד הקונים הגדולים של אנרגיה רוסית פחות מ-48 שעות לפני שנדרש להחילן על פי החוק. הצו מקים רשמית את המכסים אך משאיר אותם לא פעילים, מה שמאפשר לטראמפ להפעילם מאוחר יותר. ההחלטה, שנומקה ברצון להורדת מחירי הסולר בארה"ב לקראת בחירות האמצע של ה-3 בנובמבר 2026, זכתה לביקורת חריפה מצד 12 סנאטורים ו-22 חברי קונגרס דו-מפלגתיים שדרשו לאכוף את החוק ולבטל את הרישיון של OFAC שהתיר עסקאות עם סולר רוסי. היא התקבלה על רקע לחץ אמריקאי על קייב להפסיק להפציץ מתקני נפט רוסיים, הידרדרות יחסי טראמפ-זלנסקי, וחששות באירופה מהיחלשות תמיכת ארה"ב באוקראינה. הוויתור גם נמנע מעימות פוטנציאלי עם הקונים הגדולים של אנרגיה רוסית – סין, הודו וטורקיה – שהתנגדו פומבית לתחולה החוץ-טריטוריאלית של החוק.

מה קרה

ב-16 באוקטובר 2026 חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על צו נשיאותי המקפיא את יישום הסנקציות, ההגבלות והמכסים שנקבעו בחוק גראהאם (H.R. 5334, "Lindsey O. Graham Sanctioning Russia and Iran Act of 2026"). הצו פורסם באתר הבית הלבן ומתוארך ל-16 באוקטובר, יומיים לפני תום מועד 30 הימים שנקבע בחוק ליישום הוראותיו – ה-18 באוקטובר 2026. בצו נאמר כי טראמפ הסתמך על סעיף 115 של החוק, שמאפשר לנשיא לוותר על החלת הסנקציות, ההגבלות והמכסים עם הגשת אישור בכתב לקונגרס ודיווח מנומק. טראמפ הגיש לקונגרס אישור כי הוויתור משרת את האינטרס הלאומי האמריקאי. החוק עצמו, שיזמו הסנאטורים לינדזי גראהאם (רפובליקאי) וריצ'רד בלומנטל (דמוקרט), נחקק בקונגרס ב-17 בספטמבר 2026 ונחתם על ידי טראמפ ב-19 בספטמבר. הוא הורה על הטלת 100% מכסים על סחורות מחמש המדינות הגדולות שיבואניות נפט וגז רוסי, 500% מכסים על כל יבוא אנרגיה רוסית לארה"ב, וכן סנקציות נרחבות נגד ישויות משפטיות רוסיות, אוליגרכים, בנקים, מוסדות פיננסיים, וכלי שיט של הצי הצללים. הצו של טראמפ מקים רשמית את המכסים שנקבעו בחוק אך משהה את יישומם, כך שהנשיא רשאי להפעילם מאוחר יותר לפי שיקול דעתו, וההקפאה תישאר בתוקף עד שטראמפ או בכירים בממשלו יחליטו אחרת. על פי בלומברג, טראמפ ביטל את המכסים משום שסיבכו את מאמציו להוריד את מחירי הסולר בארה"ב לקראת בחירות האמצע של ה-3 בנובמבר 2026; הוויתור גם נמנע מעימות עם הקונים הגדולים של אנרגיה רוסית – סין, הודו וטורקיה. הצו אינו מבטל סנקציות שהוטלו בעבר נגד רוסיה בצווים נשיאותיים אחרים של ארה"ב.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

כל שמונת המקורות שסופקו הם כלי תקשורת וסוכנויות אוקראיניים, והם מציגים את הצו הנשיאותי כנסיגה פוליטית משמעותית מחקיקת סנקציות שבועות ספורים לאחר שטראמפ עצמו חתם עליה. הסיקורים מדגישים את העיתוי ביחס למועד היישום של ה-18 באוקטובר ואת העובדה שטראמפ השתמש בסעיף הויתור של החוק עצמו כדי להקפיא את הצעדים שזה עתה קודדו. המקורות מבליטים את ההתנגדות הדו-מפלגתית בקונגרס, כולל מכתבם של 12 הסנאטורים שכינו את ההסדר על הסולר הרוסי "בגידה בעם האוקראיני" ואת פנייתם של 22 חברי בית הנבחרים משתי המפלגות. הסיקורים מציגים את ההחלטה כחלק ממגמה רחבה יותר של התרחקות מתמיכה באוקראינה, לצד לחץ אמריקאי על קייב להפסיק להפציץ מתקני נפט רוסיים ועל רקע הידרדרות היחסים בין טראמפ לנשיא זלנסקי, שאף כינה את הסכם הסולר הרוסי "חולשה ברורה שמשחקת לידי רוסיה".

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בשאלה מה בדיוק מכסה הוויתור: רובם מתארים אותו כהקפאת סנקציות, הגבלות ומכסים שנקבעו בחוק גראהאם, בעוד שכותרות ותקצירים מסוימים מתמקדים בביטול המכסים בלבד (בפרט סעיפים 112 ו-113), ואחרים מציגים זאת כהקפאת צעדים נגד קוני אנרגיה רוסית ולא נגד רוסיה עצמה. כמו כן, קיימת מחלוקת בנוגע למספר המדינות שעליהן חל סעיף המכס של 100%: חלק מהמקורות טוענים כי מדובר בחמש הקונות הגדולות של נפט רוסי, בעוד שאחרים מציינים כי החוק מכסה חמש מדינות – הגדולות יבואניות של נפט או גז רוסי – בנוסף לחמש מדינות המסייעות במודע לעקיפת סנקציות. בנוסף, המקורות חלוקים על תאריך הנפקת הרישיון הכללי מס' 135 של OFAC: עובדה אחת מתארכת אותו ל-9 באוקטובר 2026, בעוד אחרת מתארכת אותו ל-9 באוקטובר 2025.

רקע

חוק גראהאם (H.R. 5334) הוזרם לסנאט במקור באפריל 2025 על ידי הסנאטורים לינדזי גראהאם (רפובליקאי) וריצ'רד בלומנטל (דמוקרט) כתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה. הסנאטור גראהאם מת ב-11 ביולי 2026, זמן קצר לאחר שהכריז במסיבת עתר בקייב על הסכמה עם הבית הלבן לגרסה מעודכנת של החוק; גרסה מעודכנת ומרוככת מסוימת הוצגה ב-14 ביולי 2026. הקונגרס העביר את החוק ב-17 בספטמבר 2026, וטראמפ חתם עליו ב-19 בספטמבר; מועד 30 הימים הראשון ליישום נקבע ל-18 באוקטובר 2026. ב-9 באוקטובר 2026 הנפיק משרד האוצר האמריקאי דרך OFAC רישיון כללי מס' 135 שהתיר עסקאות הכרוכות בסולר רוסי, וטראמפ הכריז על הסדר לפיו יסופק סולר רוסי לשווקים העולמיים. ב-14 באוקטובר שלחה קבוצה דו-מפלגתית של 12 סנאטורים מכתב חריף לטראמפ שכינה את ההסדר "בגידה בעם האוקראיני" ודרש יישום מלא של חוק גראהאם; בנפרד, 22 חברי בית הנבחרים משתי המפלגות קראו אף הם ליישום מלא של החוק. הצו הנשיאותי מתוארך ל-16 באוקטובר 2026 ופורסם באתר הבית הלבן באותו יום. ההקפאה תישאר בתוקף עד שטראמפ או בכירים בממשלו יחליטו כי נדרשים צעדים נוספים. החוק אינו מתיר לוויתור לבטל סנקציות שהוטלו בעבר נגד רוסיה בצווים נשיאותיים אחרים. ההחלטה התקבלה על רקע הידרדרות היחסים בין טראמפ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וחששות באירופה מהיחלשות אפשרית של התמיכה האמריקאית בקייב. הבית הלבן גם הפעיל לחץ על אוקראינה להפסיק להפציץ מתקני נפט רוסיים, תוך איום להפסיק רכישות נשק ושיתוף מודיעין עם קייב; אוקראינה הסכימה לכך בתחילה אך חידשה את התקיפות מאוחר יותר, בעוד שרוסיה המשיכה להפציץ תשתיות אנרגיה אוקראיניות.