טראמפ חתם על עסקת דיזל עם רוסיה, איים להפסיק את שיתוף המודיעין עם אוקראינה וקרא לאוקראינים לבחור נשיא חדש
ב-9 באוקטובר 2026 סיכם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשיחת טלפון עם ולדימיר פוטין על אספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות של דלק דיזל רוסקי לשווקים האמריקאי והעולמי, תוך הסרת חלק מהסנקציות. ימים אחדים לאחר מכן איים וושינגטון להפסיק את שיתוף המודיעין ומכירת הנשקלאוקראינה אם לא תחדל לתקוף את מתקני האנרגיה הרוסיים. טראמפ קרא לאוקראינים לבחור נשיא חדש, ואילו רוסע יהתקפה תחנת כוח בחרקוב שעות ספורות לאחר ההכרזה על "הפסקת אש אנרגטית".
עיקרי הדברים
- 9 באוקטובר: טראמפ סיכם עם פוטין על אספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות דיזל רוסקי תוך הסרת חלק מהסנקציות האמריקאיות
- 12 באוקטובר: CNN דיווח כי ארה"ב הזהירה את אוקראינה ואירופה כי עשתה להפסיק את שיתוף המודיעין ומכירת הנשק אם לא יופסקו תקיפות מתקני אנרגיה רוסיים
- טראמפ הכריז על "הפסקת אש אנרגטית" בין אוקראינה לרוסעיה; רוסע יהתקפה תחנת כוח בחרקוב שעות ספורות לאחר מכן
- זלנסקי כינה את ההסכם "מתנה" לפוטין והתנה הפסקת תקיפות מתקני דלק רוסיים בכך שרוסע תחדולל מהתקפות אוויריות
- טראמפ קרא לאוקראינים לבחור נשיא חדש והאשים את זלנסקי בחסימת המשא ומתן
- ההסכם עורר ביקורת באוקראינה, באירופה ובארה"ב, כולל מצד רפקובליקנים בולטים, על רקע בחירות האמצע האמריקאיות המתקרבות
למה זה חשוב
ההסכם מסמשכים יחד שינוי כיוון אסטרטגי של ארה"ב: הנשיא האמריקאי מסיר סנקציות שהוא עצמו חתם עליהן, תוך שהוא דורש מאוקראינה לוותר על תקיפת מתקני נפט רוסיים ללא כל וית תמורה מצד רוסע יה. טראמפ איים להפסיק את שיתוף המודיעין ואת מכירות הנשק, כולל תוכנית שבה שותפים אוקראינים רוכשים נשק אמריקאי, ואף קרא לאוקראינים להחליף את נשיאם הנבחר. ההסכם הותיר את רוסע יהמיידית להפר את ההכרזה על "הפסקת האש האנרגטית" באמצעות תקיפת חרקוב, מה שמדגיש את הפער בין המצג של טראמפ לבין המציאות בשטח.
מה קרה
ב-9 באוקטובר 2026 סיכם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשיחת טלפון ארוכה וידידותית עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין על אספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות של דלק דיזל רוסקי לשווקים האמריקאי והעולמי, תוך הסרת חלק מהסנקציות האמריקאיות על רוסע יה. הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי כינה את ההחלטה חלשה ואת ההסכם "מתנה" לפוטין. ב-12 באוקטובר דיווח CNN כי ארה"ב הזהירה את אוקראינה ואירופה כי עשתה להפסיק את שיתוף המודיעין ואת מכירות הנשק אם לא יופסקו תקיפות מתקני אנרגיה רוסיים. טראמפ הכריז על "הפסקת אש אנרגטית" בין אוקראינה לרוסע יה, אך שעות ספורות לאחר מכן תקפה רוסע יהתחנת כוח בחרקוב. טראמפ האשים את זלנסקי בחסימת המשא ומתן וקרא לאוקראינים לבחור נשיא חדש. זלנסקי הצהיר כי אוקראינה תפסיק לתקוף את מתקני הנפט הרוסיים רק אם מוסקבה תפסיק את התקיפות האוויריות שלה, וכי "כל צעדי בהפחתת המתיחות חייבים להיות הדדיים".
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
מקורות אוקראינים מציגים את התנגדותו של זלנסקי להסכם ומתארים את מהלך טראמפ כ-"מתנה" לפוטין, תוך הדגשת האסימטריה שבדרישות מאוקראינה ללא ויתורים רוסיים מקבילים. הם מדגישים את התקיפה הרוסית על חרקוב מיד לאחר הכרזת "הפסקת האש" כהוכחה שטענת טראמפ להסכמה רוסית אינה תואמת את המציאות. הכמותי האוקראיני מציג את הצעדים המומלצים של מומחים כמו אולג שמשור, אוסטיפ יאריש, ולדימיר דובוביק וואדם דניסנקו, העלויה כי תמיכה אירופית מוצקה, ייצוב החזית וניהול נראטיבי יכולים להשפיע על עמדת טראמפ לפני בחירות האמצע. הכמותי רואה במהלכי טראמפ צעדים מונעים מדאגות פוליטיות פנים-אמריקאיות ולא מדיניות.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסיקור הבולקע: הבינלאומי, ובכלל זה ניתוחה של אן אפלבאום ב-The Atlantic, פיקוליטיקו, נטליה טוצ'י וטים ווילאסי-יוקסי, מדגיש את היפוך הכיון האסטגי: נשיא אמריקאי מסיר סנקציות רוסיות שהוא עצמו חתם עליהן, תוך שהוא דורש מאוקראינה לוותר על תקיפת מתקני נפט רוסיים ללא הדדיות. אנליסטים בינלאומיים מצביעים על הסיכון שטראמפ עשורה קיצץ את שיתוף המודיעין, להפסיק מכירות נשק או ללחוץ על גישת Starlight לפקסל, ומטילים ספק אם טראמפ עדיין מחזיק במנוף לחץ על קייב לאור הסיגה הקודמת של תמיכה. הסיקור מעלה את התצפונה הרחבה יותר לפיה ארה"ב הפכה לבלתי צפויה במדיניות החוץ שלה, וכי מנהיג סמכבי מקבל יחס מועדף בווגינגטון לעומת מנהיג נבחר דמוקרטי. חלק מהקולות הבינלאומיים מציינים את הביקורת על ההסכם מצד רפקובליקנים בולטים, מה שמצוע על פוליטית.
במה הדיווחים שונים
שלוש מחלוקות עיקריות מופיעות במקורות. ראשית, טראמפ טען כי אוקראינה ורוסע יהסכימו ל"הפסקת אש אנרגטית", אך אוקראינה ופרשנים אמרו כי אין להם אישור להסכמה רוסית, וציינו את התקיפה הרוסית על תחנת הכוח בחרקוב כהוכחה לאי-ציות. שנית, טראמפ האשים את אוקראינה בחסימת המשא ומתן, בעוד שהצד האוקראיני ואנליסטים אמרו כי אוקראינה הציעה שוב ושוב הפסקות אש בעוד שרוסע יהסירבה להפסקות אש ולמשא ומתן מהותי. שלישית, טראמפ הציג את ההסכם עם רוסע יהבע צעד בורר משמעותי להורדת מחירי הדלק לאמריקאים, אך אנליסטים טעות את הנפחים הרוסיים קטנים מכדי להזיז את השוק האמריקאי וכי ההסכם הוא בעיקר תאטרון פוליטי הקשורות לבחירות האמצע.
רקע
מחירי הדלק בארה"ב הפכו לנושא המרכזי בקמפיין בחירות האמצע בארה"ב, והגיעו לכ-6.5 דולר לגלון – כ-73% מעל רמתם לפני המלחמה – בין השאר עקב שיבוש נתיבי אספקת הנפט במזרח התיכון הקשורים למלחמת ארה"ב נגד איראן. לאוקראינה יש רק בית זיקוק אחד פעיל, שנפגשימם שוב ושוב מתקיפות רוסיות, בעוד שלרוסע יהרשת מתקני זיקוק נרחבת. ה-"הפסקת האש האנרגטית" שהוכרזה מכסה רק תקיפות על מתקני נפט ואינה מתייחסת לתקיפות רחבות יותר על תחנות כוח אוקראיניות ותשתיות אחרות. רוסע יהסירבה להצעות הפסקת אש אוקראיניות, ודחתה לכאורה גם הצעות נגדיות של אוקראינה, כולל בנושא בחירות. טראמפ בקדנדניה הראשונה קידם את הרעיון של "עסקה גדולה" עם רוסע יה.