טראמפ קרא לאוקראינה לבחור נשיא חדש שיוכל לסיים את המלחמה; זלנסקי זוכה לתמיכת העם, אמר שיביחה

למה זה חשוב

הצהרתו של טראמפ מהווה התערבות חריגה של ארה"ב בענייניה הפנימיים של בת בריתה בזמן מלחמה, ימים ספורים בלבד לאחר שארה"ב הודיעה על עסקת דלק עם מוסקבה שאוקראינה והאיחוד האירופי רואים בה הקלה בלחץ על הקרמלין. משלחת אוקראינה שניהלה שיחות במיאמי עם שליחים אמריקנים למדה על העסקה רק לאחר פרסומה, והמו"מ הופסק לפני הזמן. השליח המיוחד הרוסי בירך על דברי טראמפ כ"אירוע מכונן", בעוד ראשת הדיפלומטיה של האיחוד האירופי הודיעה על חבילת סנקציות חדשה, מה שמעיד על התרחבות הקרע הטראלנטי.

מה קרה

ב-10 באוקטובר אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לכתבים בבית הלבן, לפני נסיעתו לטנסי, כי הגיעה העת שאוקראינה תבחר נשיא חדש שיוכל לחתום על הסכם לסיום המלחמה עם רוסיה. טראמפ האשים את הנשיא וולודימיר זלנסקי כי יכול היה לסיים את המלחמה "פעמים רבות, רבות" אך בחר שלא, וטען כי ארה"ב אמרה לזלנסקי שיוכל לעשות כרצונו נגד רוסיה, אך שלא יתקוף בתי זיקוק של דלק מכיוון שהדבר יוצר "בעיה עולמית". הוא חזר על כך שהמלחמה המלאה לא הייתה פורצת לו היה נשיא ארה"ב ב-2022, ושהיא פרצה בשל "חוסר מקצועיות". טראמפ גם טען שרוסיה כבשה 30% משטח אוקראינה וכי האבדות הכוללות בשני הצדדים עולות על שני מיליון בני אדם.

שר החוץ האוקראיני אנדריי שיביה השיב ברשת X שזלנסקי מוביל את אוקראינה במלחמה לעצמאות, חירות וכבוד, נהנה מתמיכת העם, וכי דווקא הצהרות מחו"ל מאשרות שהוא עושה את עבודתו נאמנה וראוי לגיבוי. לפי הסינתזה, שיביה הוסיף שהשבוע הקרוב צריך להיות שבוע של כוח אירופי, נחישות ולחץ מוגבר על מוסקבה.

הקריאה הגיעה ימים אחדים אחרי שב-9 באוקטובר הודיע טראמפ על עסקה שסוכמה בשיחת טלפון עם ולדימיר פוטין לאספקת דיזל רוסי לשווקים בארה"ב ובעולם: למעלה מ-300,000 טון מיידית, 500,000 טון נוספים בנובמבר, מיליון טון לאחר מכן, ועד שלושה מיליון טון נוספים, כשהיקף כולל פוטנציאלי של למעלה מ-4.8 מיליון טון. משרד האוצר האמריקני הוציא רישיון כללי המתיר מכירה, אספקה, פריקה וייבוא של דיזל ממקור רוסי, בתוקף עד 7 באפריל 2027.

בערב 9 באוקטובר מתח זלנסקי ביקורת חריפה על ההחלטה, כינה אותה "מתנת יום הולדת לפוטין" ואמר שצוות המו"מ האוקראיני, ששהה במיאמי עם שליחים אמריקנים, שימש "מסך" – לדברי כלי תקשורת אוקראיניים, בכירים במשלחת מסרו שנודע להם על העסקה רק לאחר פרסומה, והשיחות הסתיימו לפני המועד. יועצו של פוטין, יורי אושקוב, מסר כי פוטין דחה בשיחה את האפשרות למו"מ ואמר שרוסיה תמשיך להילחם עד שישיג "את כל מטרותיה". שליחו המיוחד של פוטין, קיריל דמיטרייב, בירך על קריאת טראמפ להחליף את זלנסקי כ"אירוע מכונן והיסטורי".

בליל 9 באוקטובר הרגו תקיפות אוויריות רוסיות לפחות 20 בני אדם במחוז זפוריז'יה, כולל שלושה ילדים, ולפחות 18 נפצעו, ובמהלך 10 באוקטובר נורו גם טילים על קייב – ראש העיר ויטלי קליצ'קו דיווח על ארבעה פצועים. זלנסקי דן עם נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיא פינלנד אלכסנדר סטאב על חיזוק ההגנה האווירית והזהיר מפני סיכון מוגבר לתקיפות טילים. ראשת הדיפלומטיה של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, אמרה שהשעיית הסנקציות מספקת למוסקבה יותר הכנסות למימון המלחמה, וששרי החוץ של האיחוד מתכוונים לאשר ב-12 באוקטובר את חבילת הסנקציות הגדולה ביותר נגד רוסיה מאז תחילת הפלישה המלאה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

התקשורת האוקראינית הציגה את הצהרת טראמפ במסגרת תגובתו של שר החוץ שיביה, שהדגיש כי זלנסקי נהנה מתמיכת העם האוקראיני וכי רק העם רשאי להחליט על הנהגתו, ולא הצהרות מחו"ל. היא מתארת את עסקת הדיזל כוויתור חד-צדדי למוסקבה שמחזק את יכולתה להמשיך במלחמה ומסכן אזרחים אוקראיניים, ומקשרת בין תקיפות הלילה בזפוריז'יה ופגיעות הטילים בקייב לבין הקלת הסנקציות. כמה כלי תקשורת הדגישו כי המשלחת האוקראינית במיאמי לא ידעה על העסקה מראש – לפי הדיווחים, חברי המשלחת נודע להם מהשליחים האמריקנים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר רק לאחר פרסומה, ותיארו זאת כפגיעה בשותפות וכניסיון להשתמש במשלחת האוקראינית כ"מסך". כמו כן, כמה כתבות הצביעו על כך שנתוני טראמפ – 30% כיבוש רוסי ושני מיליון הרוגים – מוגזמים, והציגו הערכה אחרת לפיה רוסיה שולטת בכ-19% משטח אוקראינה נכון לתחילת אוקטובר 2026. התקשורת גם הבליטה את תגובת קאיה קלאס ואת ההכרזה על חבילת סנקציות חדשה של האיחוד האירופי, ועסקה בלחץ האמריקני על קייב לחדול מתקיפת בתי זיקוק רוסיים – לרבות דיווחים על איום להשעיית שיתוף המודיעין – כצעד מחייב מראש של ארה"ב.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

כלי תקשורת בינלאומיים הציגו את הצהרת טראמפ בראש ובראשונה כעובדה: הוא אמר שאוקראינה צריכה נשיא חדש ושזלנסקי אינו עושה די לסיום המלחמה, ושיקפו גם את ביקורתו על תקיפות בתי הזיקוק הרוסיים. הם שילבו הקשר פוליטי פנימי אמריקני: עליית מחירי הדלק, המבצע האמריקני-ישראלי נגד איראן שהחל בפברואר, והבחירות לקונגרס בנובמבר, והציגו את ההתרעה לזלנסקי כמסר מדיני ישיר. הם הקצו מקום נרחב לתגובה הרוסית, ובמיוחד לברכתו של קיריל דמיטרייב שכינה את דברי טראמפ "אירוע מכונן והיסטורי". לעומת זאת, הם הקדישו פחות מקום לעמדות מנהיגי האיחוד האירופי ולמספרי הנפגעים בזפוריז'יה, והציגו את נתוני ה-30% והשני מיליון הרוגים בעיקר כטענותיו של טראמפ, מבלי לסתור אותן.

במה הדיווחים שונים

מקורות שונים חלוקים בשאלה היכן בדיוק נאמרה הצהרת טראמפ ב-10 באוקטובר: יש שמציינים את הבית הלבן, אחרים את בסיס אנדרוז במרילנד לפני המראתו לטנסי, ולפחות אחד מציין את מדינת מרילנד ללא פירוט. קיימת גם אי-התאמה בניסוח: חלק מהמקורות מצטטים את טראמפ כאילו אמר שהמלחמה לא הייתה פורצת אילו היה נשיא ארה"ב ב-2022, בעוד אחרים מתארים זאת כתלוי בניצחונו בבחירות 2020. גם הנוסח המדויק של ההתרעה לזלנסקי שונה בין המקורות – "עשה כרצונך, אך אל תתקוף דיזל", "אל תתקוף בתי זיקוק", או תיאור התקיפות כ"בעיה עולמית". בנוסף, טראמפ טען שרוסיה כבשה 30% משטח אוקראינה וכי האבדות בשני הצדדים עולות על שני מיליון בני אדם; דיווחים שצוינו באותם מקורות מעריכים את השיעור הנכון בכ-19% נכון לתחילת אוקטובר 2026, ואינם מאשרים את מספר ההרוגים.

רקע

ב-9 באוקטובר ניהל טראמפ שיחת טלפון עם ולדימיר פוטין שבעקבותיה הודיע על הסכם לאספקת דיזל רוסי – מעל 300,000 טון מיידית, 500,000 טון בנובמבר, מיליון טון לאחר מכן, ועד שלושה מיליון טון נוספים – ומשרד האוצר האמריקני הוציא רישיון כללי בתוקף עד 7 באפריל 2027. במקביל, משלחת אוקראינית ואירופית יחד עם השליחים האמריקנים סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר ניהלו במיאמי שיחות על אפשרות לסיים את המלחמה, אך חברי המשלחת האוקראינית אמרו כי נודע להם על העסקה רק לאחר פרסומה הציבורי. באותה שיחה, לדברי יועצו של פוטין יורי אושקוב, דחה פוטין את האפשרות לשיחות שלום והדגיש שרוסיה תמשיך להילחם עד שישיג "את כל מטרותיה".

אוקראינה נלחמת כבר ארבע שנים וחצי מול הפלישה הרוסית; תחת חוק צבא שהוכרז ב-24 בפברואר 2022 נאסרות בחירות במדינה. טראמפ החל את כהונתו הנוכחית בינואר 2025. סקר של המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב שפורסם החודש מצא ש-71% מהאוקראינים מתנגדים לקיום בחירות כעת בזמן המלחמה, 53% סבורים שזלנסקי צריך להגביל את עצמו לכהונה אחת, ו-42% סבורים שיוכל להתמודד שוב.