טראמפ הסיר סנקציות על דלק רוסי לחצי שנה והכריז על 'הפסקת אש אנרגטית' עם מוסקבה

למה זה חשוב

ההחלטה האמריקאית להשעות סנקציות על יצוא דלק רוסי למשך שישה חודשים מסירה לחץ כלכלי ממוסקבה ומעניקה לה הכנסות נוספות למימון המלחמה באוקראינה, בעוד שההצהרה על 'הפסקת אש אנרגטית' המוגבלת לבתי זיקוק עלולה להועיל בעיקר לרוסיה, שלה רשת בתי זיקוק רחבה. העימות הפומבי החריף בין טראמפ לזלנסקי חשף מתיחות חמורה בין וושינגטון לקייב, ודחף את האיחוד האירופי לאשר את חבילת הסנקציות הגדולה ביותר נגד רוסיה.

מה קרה

ב-9 באוקטובר 2026 הודיע נשיא ארה'ב דונלד טראמפ כי סיכם בשיחת טלפון עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין על אספקת 300 אלף עד 3 מיליון טונות דיזל רוסי לשווקים בארה'ב ובעולם, והצהיר כי המהלך נועד לסייע בהורדת מחירי הדלק. לפי הדיווחים, רוסיה תשלח תחילה יותר מ-300 אלף טונות, בנובמבר 500 אלף טונות נוספות ואחר כך עוד מיליון טונות. ארה'ב הסכימה להשעות לשישה חודשים את הסנקציות על יצוא דלק רוסי, והקרמלין הסיר מוקדם את איסור היצוא שהוטל ביולי 2026 בעקבות תקיפות אוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים.

בערבו של אותו יום כינה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את החלטת ארה'ב 'חולשה', וציין כי טראמפ ניהל משא ומתן עם פוטין במהלך שיחות אוקראינה-ארה'ב שנערכו במיאמי. טראמפ השיב בביקורת חריפה נגד זלנסקי, ואמר כי 'הגיע הזמן שאוקראינה תבחר נשיא חדש' וכי זלנסקי יכול היה לסיים את המלחמה ולא עשה זאת. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה הגיב ואמר כי העם האוקראיני תומך בזלנסקי וכי לו מגיעה הזכות להחליט.

ב-11 באוקטובר הכריז טראמפ ב-Truth Social על 'הפסקת אש אנרגטית' בין אוקראינה לרוסיה, שלדבריו נכנסה לתוקף 'מרגע זה'. הבית הלבן הבהיר אחר כך כי ההסכם מתייחס רק להפסקת תקיפות בתי זיקוק ולא לתשתיות אנרגיה בכלל. זמן קצר לפני ההודעה דיווחה קייב על תקיפה רוסית על מתקן אנרגיה בבירה שגרמה להפסקות חשמל בכמה רבעים, וזלנסקי אמר כי הכרזת טראמפ הייתה חדשות עבורו. זלנסקי הצהיר באותו יום כי אוקראינה מוכנה להפסיק תקיפות של בתי זיקוק רוסיים אם רוסיה תחדל לתקוף את תשתיות האנרגיה האוקראיניות.

ראש ממשלת קנדה מארק קרני שוחח עם זלנסקי ואמר לו כי הסכם ארה'ב-רוסיה סותר ישירות את מאמצי אוקראינה, קנדה ובעלות ברית אחרות להשיג שלום ויציבות באירופה, וייתן לרוסיה משאבים נוספים לממן את המלחמה. הנציבה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ קאיה קאלאס הזהירה כי הסכם המוגבל לבתי זיקוק יועיל רק לרוסיה, שכן לרוסיה רשת בתי זיקוק נרחבת ואילו לקייב רק אחד. ב-12 באוקטובר אישרו שרי החוץ של האיחוד האירופי בלוקסמבורג את חבילת הסנקציות הגדולה ביותר אי-פעם נגד רוסיה, הכוללת 1,646 רשומות, מתוכן 1,600 המכוונות לתעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה ול'בחירות הפסבדו' שערכה רוסיה בשטחים האוקראיניים הכבושים.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט מתח ביקורת על הצהרות אירופיות בנוגע לעסקת הדיזל וכינה אותן 'צבועות', בטענה כי מאז תחילת המלחמה מדינות אירופה שילמו לרוסיה יותר ממה שהעבירו לאוקראינה משום שאינן יכולות לוותר על מקורות אנרגיה רוסיים. לעומת זאת, ראש ממשלת קנדה מארק קרני והנציבה העליונה של האיחוד האירופי קאיה קאלאס הביעו ביקורת על ההסכם ואמרו כי הוא סותר את מאמצי בעלות הברית להבטיח שלום ויציבות באירופה. שרת החוץ הלטבית באיבה בראז'ה קראה לאירופה 'להסתכל במראה' תחילה, תוך שהזכירה את הסרתם האחרונה של שני אוליגרכים רוסיים מרשימות הסנקציות. האיחוד האירופי אישר ב-12 באוקטובר את חבילת הסנקציות הגדולה ביותר אי-פעם נגד רוסיה.

במה הדיווחים שונים

טראמפ טען כי פעל להורדת מחירי הדלק, בעוד שמומחים שציטטה רשת CNN הטילו ספק בכך שנפחי הדיזל הרוסי יוכלו להשפיע באופן משמעותי על מחירי הדלק העולמיים. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הציג את התלות האירופית באנרגיה רוסית כבעיה האמיתית ודחה את הביקורת האירופית על עסקת הדיזל כ'צבועה', בעוד שבכירים אירופיים וקנדיים, בהם קאלאס וקרני, אמרו כי העסקה סותרת את מאמצי השלום של בעלות הברית ומועילה למוסקבה. טראמפ תיאר את ההסדר מ-11 באוקטובר כ'הפסקת אש אנרגטית' מוסכמת, אך הבית הלבן הבהיר אחר כך כי היא מתייחסת רק להפסקת תקיפות בתי זיקוק; זלנסקי אמר כי ההכרזה עצמה הייתה חדשות עבורו, ציין כי אוקראינה הותקפה בתשתיות אנרגיה זמן קצר לפני כן, והאשים את רוסיה בהפרת ההסכם. בתוכנית Fox & Friends התפתח ויכוח פנימי בין רחל קמפוס-דאפי, שטענה כי זלנסקי תוקף במכוון בתי זיקוק רוסיים 'כדי לעזור לדמוקרטים' וקראה להחלפת ההנהגה האוקראינית, לבין בריאן קילמיד, שהגן על התקיפות נגד תשתיות מכונת המלחמה הרוסית והטיל את האחריות המלאה על פוטין.

רקע

ביולי 2026 הטילה רוסיה איסור על י�וא דיזל בעקבות תקיפות אוקראיניות על בתי הזיקוק שהגבילו את ההיצע; הקרמלין הסיר את האיסור מוקדם כדי לאפשר את הזרימה לארה'ב. בספטמבר חתם טראמפ על חקיקת סנקציות (חוק לינדזי גרהם), שרוב הוראותיה אמורות להיכנס לתוקף ב-18 באוקטובר אך כוללות סעיף חריגים נשיאותי שהממשל ככל הנראה משתמש בו. נשיא צרפת עמנואל מקרון ומזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו העלו כבר בספטמבר בפומבי את הרעיון של הפסקת אש אנרגטית בין אוקראינה לרוסיה.