שליחי טראמפ ביקרו לראשונה בקייב אחרי פגישה עם פוטין; שלושה סבבי שיחות עם ירושלים והאירופים
שליחי הנשיא האמריקאי סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר נפגשו עם ולדימיר פוטין במוסקבה ב-5 בספטמבר, ולמחרת הגיעו לראשונה לקייב, שם קיימו שלושה סבבי שיחות עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. בסבב השני הצטרפו יועצי ביטחון לאומי של גרמניה, צרפת ובריטניה. הצדדים סיכמו על סבב המשך, וזלנסקי הציע שבביקור הבא יטוסו לקייב במטוס הנשיאותי האוקראיני.
עיקרי הדברים
- ויטקוף וקושנר נפגשו עם פוטין במוסקבה ב-5 בספטמבר לשיחה שארכה למעלה משלוש שעות.
- למחרת, 6 בספטמבר, הגיעו לראשונה לקייב וקיימו שלושה סבבי שיחות עם זלנסקי.
- יועצי ביטחון לאומי של גרמניה, צרפת ובריטניה (ה-E3) הצטרפו לסבב השני בקייב.
- הצדדים סיכמו על מפגש המשך לדיוני שלום; מקום ותאריך טרם נקבעו.
- זלנסקי הציע שבביקור הבא ישאירו את המטוס האמריקאי בפולין או במדינה שכנה ויטוסו לקייב במטוס הנשיאותי האוקראיני.
- ב-8 בספטמבר שוחח טראמפ בטלפון עם פוטין.
למה זה חשוב
זו הייתה הפעם הראשונה ששליחי ארה"ב הגיעו לקייב במהלך המשא ומתן שנוהל בעיקר דרך מוסקבה, מה שהעניק לאוקראינה מושב ישיר. יועצי הביטחון של גרמניה, צרפת ובריטניה נכנסו למשוואה והפכו את השיחות לבלוק מערבי משותף ולא לערוץ דו-צדדי ארה"ב–רוסיה. עם זאת, הביקור לא הניב פריצת דרך: רוסיה לא הראתה סימני התרככות, והקרמלין הציג את הביקורים כמשרתים את התדמית הפוליטית של פוטין לקראת הבחירות לדומת המדינה ב-18–20 בספטמבר. שני הצדדים העריכו שהמלחמה תימשך לתוך החורף, ופוטין צפוי להגביר את התקיפות על תשתיות האנרגיה האוקראיניות. זלנסקי תיאר את הרעיונות שהובאו כ'ראויים' אך חסויים, מה שמשאיר מרחב לפרשנות בקייב, מוסקבה וושינגטון.
מה קרה
שליחי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, נפגשו עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין במוסקבה ב-5 בספטמבר 2026 בשיחה שארכה למעלה משלוש שעות. למחרת, 6 בספטמבר, הגיעו לקייב בביקור הראשון שלהם באוקראינה מאז תחילת המשא ומתן. המשלחת נסעה ברכבת מסיבות ביטחוניות, גם כי אפשרויות הטיסה לבוריספול ולז'וליאני היו זמינות וגם לאחר שרוסיה תקפה את מסלולי ההמראה בשני שדות התעופה יום קודם לכן, בניסיון להוכיח שאין ביטחון באוקראינה. נשקל גם מסלול חלופי דרך גומל שבבלארוס, עם נסיעה של כשלוש שעות ברכבת לקייב. בקייב ניהלו שלושה סבבי שיחות עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, ובסבב השני הצטרפו יועצי ביטחון לאומי מגרמניה, צרפת ובריטניה (ה-E3). הנושאים שנדונו כללו ערבויות ביטחון, תמיכה כלכלית, אספקת מערכות הגנה אווירית וחבילת סיוע לקראת החורף; כן נדונה האפשרות להפחתת עוצמת הלחימה והגנה על תשתיות אנרגיה. זלנסקי תיאר חלק מהרעיונות שהועלו כ'ראויים' אך סירב לחשוף אותם בפומבי. שני הצדדים סיכמו על סבב מפגש נוסף, אך מקום ותאריך טרם פורסמו. זלנסקי הציע שבביקור הבא ישאירו את המטוס האמריקאי בפולין או במדינה שכנה ויטוסו לקייב במטוס הנשיאותי האוקראיני. ב-8 בספטמבר שוחח טראמפ בטלפון עם פוטין. במקביל, במהלך הביקורים, אוקראינה ורוסיה הסכימו שלא לתקוף את בירותיהן זו של זו לפחות עד 7 בספטמבר.
במה הדיווחים שונים
מקורות חלוקים בשאלה אם הביקור הניב התקדמות אמיתית או ששימש בעיקר לתקשורת פוליטית: ויטקוף הודיע על 'התקדמות משמעותית' ב-X, זלנסקי כינה חלק מהרעיונות 'ראויים', אך בלומברג דיווח שמקורות המקורבים לקרמלין היו עם ציפיות 'נמוכות ביותר' לפני הפגישה ברוסיה, וגורמים אירופים ואמריקאים מעריכים כעת שהמלחמה תימשך לשנה הבאה. נשמעה גם מחלוקת בנוגע לסדר הביקורים: אנליסט אוקראיני טען שהליכה למוסקבה תחילה ורק אחר כך לקייב 'שיחקה יותר לטובת מוסקבה' בכך ששברה את סדר דיפלומטיית המעבר שחשוב לאוקראינה, בעוד זלנסקי הציג את הביקור בקייב כהוכחה להתחזקות עמדתה של אוקראינה במו"מ.
רקע
רוסיה מנהלת מתקפה צבאית בקנה מידה מלא נגד אוקראינה מאז 24 בפברואר 2022. מוסקבה מתנה כל סיום של המלחמה בכך שקייב תוותר על שאיפתה להצטרף לנאט"ו – דרישה שקייב רואה בה התערבות בענייניה הפנימיים. אוקראינה מסרבת לוותר על שטחים שהחזיקה במחיר אבדות כבדות, ומתארת את הדרישות הטריטוריאליות של רוסיה כתנאי כניעה. תוכנית אמריקאית בת 28 נקודות שהובאה לקייב בנובמבר עובדה במתכונת תלת-צדדית אך לא הגיעה להסכמה בסוגיית השטחים. ההנהגה הפוליטית של רוסיה שואפת לכבוש את שארית דונבאס עד סוף 2026, אך לפי דיווחים גורמים צבאיים רוסים ביקשו להעביר את המועד ל-31 במרץ 2027, כשהדד-ליינים של המבצע נדחו 15 פעמים עד כה. בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב יתקיימו ב-3 בנובמבר, ו'הבחירות' לדומת המדינה הרוסית יתקיימו ב-18–20 בספטמבר – שני אירועים שמעצבים את לוח הזמנים הפוליטי של הלחץ האמריקאי.