שיחות אוסלו ופגישת ויטקוף־פוטין: רוסיה מצהירה נכונות לחדש משא־ומתן תלת־צדדי באמצע נובמבר

למה זה חשוב

ההצהרה הרוסית על נכונות "בעיקרון" לחדש שיחות תלת־צדדיות באמצע נובמבר פותחת אפיק משא־ומתן חדש בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה, שעשוי לעצב את הדיון בנושא ערבויות ביטחון, גבולות ושיקום אוקראינה לאחר המלחמה. עם זאת, רוסיה הציבה את המו"מ במסגרת "מערך ביטחוני לאחר הסכסוך" – גישה שמקרבת את הדרישות הרוסיות ומרחיקה את הדיון מהפסקת אש מיידית. אוקראינה מצידה מציגה עמדת פשרה: היא מוכנה להקפאת החזית, אך דורשת ערבויות חזקות ואישור פרלמנטרי וציבורי, ומתנגדת לפורום שבו היא אינה נוכחת. הפערים בין הערכות הצדדים – חיוביות במערב, ספקניות בקרמלין – מעידים שגם אם השיחות יתחדשו, יידרשו מספר סבבים כדי לגשר עליהם.

מה קרה

ב־20 באוקטובר 2026 נערכה באוסלו פגישה בין משלחות אוקראינה וארה"ב ונציגי מדינות אירופה ונאט"ו. את הצד האוקראיני הוביל הנשיא וולודימיר זלנסקי, ואת הצד האמריקני השליח המיוחד סטיב ויטקוף (ג'ארד קושנר הצטרף מרחוק). בפגישה השתתפו גם ראש ממשלת נורווגיה יונאס גאר סטרה, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב, ונציגי האיחוד האירופי, נאט"ו, צרפת, בריטניה, גרמניה ופולין. הנושאים שנדונו כללו ערבויות ביטחון לאוקראינה, שיקום ופריחה לאחר המלחמה, סוגיות טריטוריאליות, סנקציות, וסדר הביטחון האירופי אחרי המלחמה. לפי הדיווחים, אוקראינה הציגה רעיונות חדשים שנדונו בפירוט, והצדדים הגיעו להתקדמות ממשית ולהתיישרות ברמת העבודה לגבי הצעדים הבאים. בעקבות הפגישה אמר סטוב כי הושג התקדמות ממשית, וכי גובשו יסודות להסדר שלום שיועברו למחרת בסנקט פטרבורג. בעקבות אוסלו אמר זלנסקי לפוקס ניוז כי אוקראינה מוכנה להסכם שמקפיא את החזית בקוויה הנוכחיים תמורת שמירה על לפחות 75 אחוז משטחה, וכי לאחר הפסקת אש תפנה לארה"ב ולאירופה לקבלת ערבויות ביטחון, כולל מנגנון דמוי סעיף 5 לנאט"ו.

ב־21 באוקטובר הגיע ויטקוף לסנקט פטרבורג. בנמל התעופה פולקובו פגש אותו נציגו המיוחד של פוטין, קיריל דמיטרייב (הממונה על שיתוף פעולה השקעותי־כלכלי עם מדינות זרות), ומשם יצאו יחד לארמון קונסטנטינובסקי. בפגישה עם פוטין, שנמשכה כשלוש שעות, אמר ויטקוף כי שיחות אוסלו היו פוריות וכי יש בסיס להפסקת אש, העביר מסמכים עם גישות אמריקניות לסיום המלחמה וביקש מפוטין לשקול חידוש שיחות תלת־צדדיות. הודה לפוטין בשם טראמפ על הסכם הדיזל ועל שחרור האזרח האמריקני סטיבן האברד, וכינה את פוטין "הומניסט". פוטין, שפתח את הפגישה בהבעת תודה לטראמפ על תשומת הלב לסוגיית יישוב הסכסוך באוקראינה, הודיע בראשיתה על שחרורו של האברד (בן 74, מורה לשעבר ממישיגן, שנכלא ברוסיה יותר מארבע שנים באשמת שכיר חרב, ושמחלקת המדינה האמריקנית הכירה בו כעצור שלא כדין). פוטין אמר כי האברד כבר בפולקובו. עוזר הקרמלין יורי אושקוב מסר כי פוטין הביע נכונות עקרונית לחדש שיחות תלת־צדדיות בעשור השני של נובמבר, וכי נושא השיחות יהיה בניית מערך ביטחוני לרוסיה ולאוקראינה לאחר סיום הסכסוך. אושקוב הוסיף כי בפגישה נדונה גם אפשרות לפרויקטים כלכליים רחבי־היקף בין רוסיה לארה"ב, אך טען שבגישות החדשות של האיחוד האירופי ואוקראינה "אין הרבה תועלת". קושנר, שלא יצא לרוסיה עקב מחלה, הצטרף לחלק מההתייעצויות בשיחת וידאו.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

התקשורת האוקראינית הציגה את זלנסקי כמי שמציע פשרה אמיתית – הקפאת החזית לאורך הקו הנוכחי – תוך דרישה לערבויות ביטחון חזקות, כולל מנגנון דמוי סעיף 5 לנאט"ו, ולאישור פרלמנטרי של ההסכם באמצעות משאל עם. הדיווחים הדגישו כי באוסלו הצד האמריקני הסכים לערבויות אמינות לאוקראינה, וכי זלנסקי הצהיר שאוקראינה מוכנה להפסיק את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים רק אם מוסקבה תעשה צעדים הדדיים. הקומנטריסטים האוקראיניים ראו בחידוש הקשרים מגמה חיובית, אך הביעו ספק אם הקרמלין אכן מוכן למו"מ קונסטרוקטיבי.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

הסיקור האמריקני והאירופי הדגיש את העברת המתווה המתואם מאוסלו למוסקבה, את האפשרות לחידוש שיחות תלת־צדדיות ואת ההתקדמות בסוגיות הגנה מיידיות. הסיקור האירופי הדגיש שאוקראינה ורוסיה חייבות בסופו של דבר לשבת יחד לשולחן אחד, ושהאיחוד האירופי מצפה לקבל תדרוך מהמשלחת האמריקנית לאחר שובה מרוסיה. הסיקור הרוסי וזה שמקורו בקרמלין הציג את הנכונות הרוסית כמותנית, קידם את הרעיון של סדר יום ביטחוני וכלכלי אחרי המלחמה, והציג את ההצעות האוקראיניות והאירופיות כבעלות ערך מועט.

במה הדיווחים שונים

מקורות מערביים ואמריקניים תיארו התקדמות ממשית בשיחות אוסלו והתיישרות ברמת העבודה לגבי הצעדים הבאים, בעוד שגורמים בקרמלין, ובראשם אושקוב, אמרו שבהצעות החדשות של האיחוד האירופי ואוקראינה "אין הרבה תועלת". בנוסף, הדיווחים נבדלו בשאלה אם שיחות אוסלו התמקדו בעיקר בהכנת מתווה רחב לסיום המלחמה או שהן הבשילו לכדי צעדים קונקרטיים לטווח קצר בנושא הגנה אווירית, הגנה על תשתיות אנרגיה ואפשרות להפסקת אש חלקית. לבסוף, עמדת טראמפ – לפיה פוטין וזלנסקי לא חייבים לשבת באותו חדר לשיחות תלת־צדדיות – סותרת את הצעת זלנסקי לפגישת מנהיגים ישירה ואת עמדת מוסקבה שלפיה פגישה כזו מתאימה רק לשלב הסופי של המו"מ.

רקע

רוסיה פתחה בפלישה הרחבה לאוקראינה בפברואר 2022. לפני שיחות אוסלו נערכו לפני כשבועיים שיחות יועצי ביטחון לאומי של ארה"ב, אוקראינה והאיחוד האירופי במיאמי, ובמקביל נרשמו מחלוקות ביחסים בין הנשיא דונלד טראמפ לזלנסקי, כולל הצהרות טראמפ שלפיהן זלנסקי אינו האדם המתאים לנהל מו"מ, ודרישות אמריקניות להפסקת התקיפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים. מוסקבה חזרה ואמרה כי פגישה תלת־צדדית בין זלנסקי, פוטין וטראמפ מתאימה רק לשלב הסופי של המשא־ומתן, וכי ההצעות שעל הפרק כרגע דורשות דיון נוסף.