רוביו: ארה"ב מנהלת משא ומתן עם אוקראינה על רישוי ייצור טילי פטריוט
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אישר ב-2 בספטמבר כי ארצות הברית מנהלת שיחות עם אוקראינה על הענקת רישיונות לייצור טילים עבור מערכות ההגנה האווירית פטריוט. רוביו הזהיר כי גם אם רישיון יוענק, הקמת מתקני ייצור תיקח מספר שנים ולא תפתור את המחסור הדחוף של אוקראינה במיירטים.
עיקרי הדברים
- ב-2 בספטמבר אמר רוביו בתוכנית The Brian Kilmeade Show כי ארה"ב מנהלת משא ומתן עם אוקראינה על רישוי ייצור טילי פטריוט.
- רוביו העריך כי גם עם רישיון, הקמת מפעלים והתחלת ייצור עשויות להימשך מספר שנים.
- לדברי רוביו, הרישיון לא יפתור את הצורך הדחוף של אוקראינה במיירטים.
- רוביו הדגיש כי מיירטי פטריוט מבוקשים ברחבי העולם, לרבות במדינות המזרח התיכון, וכי ארה"ב חייבת להבטיח מלאי הגנה מספיק לעצמה.
- בסוף מאי 2026 שלח נשיא אוקראינה זלנסקי מכתב דחוף לטראמפ ולקונגרס שבו התריע על מחסור חמור בנכסי הגנה אווירית וביקש רישיון לייצור טילי פטריוט.
- ב-31 ביולי אמר טראמפ כי וושינגטון חייבת להיות "זהירה מאוד" בנוגע להעברת רישיון ייצור לאוקראינה.
- מערכת פטריוט היא היחידה באוקראינה המסוגלת ליירט ביעילות טילי Iskander-M, Kinzhal ו-Zircon; לפי מומחי ISW, ביולי הרחיבה רוסיה את השימוש בטילים מסוג Zircon ו-S-400.
למה זה חשוב
היתרון הפוטנציאלי של רישוי ייצור פטריוט באוקראינה הוא בכך שהוא עשוי להיות הצעד הראשון שבו אוקראינה מייצרת בעצמה מערכת הגנה אווירית מערבית מרכזית, ובכך לתת מענה למחסור המתמשך במיירטים. פטריוט היא כיום מערכת ההגנה האווירית היחידה באוקראינה המסוגלת ליירט ביעילות טילי Iskander-M, Kinzhal ו-Zircon, ואל מול השימוש הגובר של רוסיה בטילים כאלה, הצורך במיירטים רק הולך וגדל. במקביל, ממשל טראמפ סירב לממן סיוע צבאי ישיר לאוקראינה, ובעלות ברית אירופיות רוכשות נשק אמריקני לקייב תחת תוכנית PURL, כך שרישוי ייצור עשוי להיות חלופה אסטרטגית למודל הסיוע הנוכחי. עם זאת, הרישוי נתקל גם בהתנגדות מסחרית מצד ריית'און ולוקהיד מרטין, החוששות מתחרות עסקית מצד ייצור אוקראיני.
מה קרה
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אישר ב-2 בספטמבר 2026 במהלך ראיון בתוכנית The Brian Kilmeade Show כי ארצות הברית מנהלת שיחות עם אוקראינה בנוגע להענקת רישיונות לייצור טילים עבור מערכות ההגנה האווירית פטריוט. רוביו הבהיר כי גם אם רישיון יוענק, הקמת מתקני ייצור לנשק מורכב מסוג זה עשויה להימשך מספר שנים, ולכן לא תפתור את הצורך הדחוף של אוקראינה במיירטים. הוא הוסיף כי מיירטי פטריוט מבוקשים ברחבי העולם, לרבות במדינות המזרח התיכון, וכי ארה"ב חייבת להבטיח שמלאי ההגנה הפנימי שלה מספיק. רוביו גם התייחס להצעה האוקראינית לשתף טכנולוגיית רחפנים עם ארה"ב, ואמר כי הסכמים כאלה אפשריים אם ישתלמו לארה"ב, אך מדובר בפרויקטים ארוכי-טווח ולא בהסכמים שייכנסו לתוקף מיידית, וכי אין לו הכרזות חדשות בנושא. לוקהיד מרטין, יצרנית הפטריוט יחד עם ריית'און, מסרה כי היא שותפת ביטחון מחויבת של ארה"ב, אוקראינה ונאט"ו ומוכנה לתמוך בדרך קדימה עבור אוקראינה; ריית'און לא הגיבה לבקשת תגובה.
במה הדיווחים שונים
הכיסוי התקשורתי חלוק בשאלה האם התבטאותו של טראמפ ב-31 ביולי, שלפיה על וושינגטון להיות "זהירה מאוד", מהווה הבעת חוסר נכונות בלבד או נסיגה ממשית מהפתיחות שהביע בפסגת נאט"ו ב-8 ביולי לאפשרות הענקת רישיון. בנוסף, קיימים הבדלים בניסוח הסיבות להיסוס של טראמפ: חלק מהדיווחים מדגישים את החשש מדליפת טכנולוגיה סודית לרוסיה, אחרים מציגים את הצורך בשמירה על מלאי ההגנה האמריקני והמחויבויות במזרח התיכון, ואחרים מדגישים את ההתנגדות של קבלניות ההגנה האמריקניות ריית'און ולוקהיד מרטין, החוששות מתחרות עסקית מצד ייצור אוקראיני.
רקע
בסוף מאי 2026 שלח נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מכתב דחוף לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולקונגרס שבו התריע על מחסור חמור בנכסי הגנה אווירית וביקש רישיון לייצור טילי פטריוט. בפסגת נאט"ו ב-8 ביולי אמר טראמפ כי ארה"ב יכולה להעניק לקייב רישיון כזה, אך ב-31 ביולי כבר אמר כי וושינגטון חייבת להיות "זהירה מאוד" בנושא. לפי דיווחים בעיתון הבריטי Financial Times, טראמפ סירב לבקשת זלנסקי למאות מיירטי פטריוט נוספים, תוך שהוא מצטט צורכי ארה"ב במזרח התיכון. וושינגטון חוששת מדליפת טכנולוגיה סודית לרוסיה, ואחת הפשרות המדווחות היא שאוקראינה תייצר רכיבים בודדים בעוד ההרכבה הפיקית תתבצע בגרמניה. האיחוד האירופי בוחן בנפרד בקשה אוקראינית לרכישת מיירטי פטריוט באמצעות כספים אירופיים, וכמה מדינות באיחוד הבטיחו תרומות נוספות להגנה אווירית.