זלנסקי הכריז על פגישות באירופה והאשים את ארה"ב בלחץ לכניעה ובעיכוב משלוחי פטריוט

למה זה חשוב

הפגישות המתוכננות באירופה עשויות להרחיב באופן ממשי את יכולות ההגנה האווירית האוקראינית, שהן קריטיות לנוכח מתקפות רוסיה על תשתיות אנרגיה ואזרחיות. ההאשמות נגד ארה"ב — לחץ לכניעה ועיכוב משלוחי פטריוט ששולמו — מעידות על מתח רציני ביחסים הדו-צדדיים. הנתון של 12 טילי יירוט בחודש, כרבע מהנפח בתקופת ביידן, מציג ירידה כמותית חדה בקו אספקה מרכזי. הצהרתו של זלנסקי שהיחסים עשויים להשתפר אחרי הבחירות האמצעיות בארה"ב ב-3 בנובמבר מציגה לוח זמנים פוליטי לשינוי אפשרי בתמיכה האמריקאית.

מה קרה

ב-18 באוקטובר 2026, בנאום וידאו ערב, הצהיר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי השבוע היה חשוב בשיתוף הפעולה עם אירופה, וכי ההגנה האווירית היא העדיפות. הוא הכריז על פגישות באירופה בשבוע הבא שאמורות לסייע באופן משמעותי לאוקראינה.

זלנסקי גם קיים שיחה עם סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, שהוגדרו כנציגי נשיא ארה"ב, במהלכה נדון נושא משלוח מערכות פטריוט — שתלוי בארה"ב, לדבריו. לדברי זלנסקי, צוותים אוקראיניים ואמריקאיים נמצאים בקשר יומיומי ואינם מפסיקים את התקשורת. אוקראינה מספקת לשותפים פרטים על המצב בחזית, מידע על ניסיונות רוסיה להשמיד את תשתיות האנרגיה האוקראיניות, ונתונים על יכולות משותפות עם שותפים.

במקביל, בראיון לבלומברג, האשים זלנסקי את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בניסיון להפעיל לחץ על אוקראינה לכניעה בפני רוסיה. הוא טען שארה"ב מעכבת משלוחי טילי יירוט למערכות פטריוט שאוקראינה שילמה עליהם במסגרת תוכנית PURL, וכי הצד האמריקאי אישר רק חלק מהטילים ששולמו — דבר שאינו עניין טכני. לפי זלנסקי, ארה"ב מספקת כעת רק 12 טילי יירוט לפטריוט בחודש, נפח שמהווה בערך רבע מכמות האספקה בתקופת הנשיא ג'ו ביידן. זלנסקי הביע תקווה שהיחסים עם ארה"ב עשויים להשתפר אחרי הבחירות האמצעיות בארה"ב ב-3 בנובמבר. לבסוף, הוא הודה לכל מי שתומך באוקראינה באמריקה והצהיר שהשלום מגיע רק בזכות כוח ושיתוף פעולה כנה.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

שני המקורות בסינתזה הם אוקראיניים דוברי אוקראינית. הידיעה של סוכנות אוקרינפורם שמה דגש על הכרזת זלנסקי על הפגישות הקרובות באירופה לחיזוק ההגנה האווירית ועל המעורבות עם נציגי ארה"ב, ומציגה עמדה דיפלומטית מוטת עתיד. לעומתה, הידיעה של אוקראינסקה פראבדה מדגישה את ההאשמות של זלנסקי נגד ארה"ב — לחץ לכניעה ועיכובים במשלוחי פטריוט ששולמו — ומספקת נתונים מפורטים (12 טילים בחודש, תשלומי PURL) כדי להדגיש את המחסור. בשני המקורות זלנסקי הוא הדובר המרכזי, ורוסיה מוזכרת רק כצד שמתקפותיו על תשתיות האנרגיה מצדיקות את צורך ההגנה האווירית.

במה הדיווחים שונים

מקור אחד ממסגר את מסרו של זלנסקי סביב שיתוף פעולה חיובי עם אירופה בהגנה האווירית ומעורבות עם ארה"ב, ואילו המקור השני ממסגר אותו כמאשים את ארה"ב בלחץ לכניעה ובעיכוב משלוחי טילי פטריוט ששולמו — שני טונים שונים במידה ניכרת מתקשורתו של אותו דובר.

רקע

דיווחים קודמים ציינו כי ארה"ב חידשה את שיתוף המודיעין עם אוקראינה לאחר תקופה של חסימה. תחת ממשל טראמפ ארה"ב מוכרת טילי פטריוט לאוקראינה, בעוד שתחת ממשל ביידן הם סופקו בחינם במסגרת סיוע צבאי. זלנסקי שוחח עם סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, שהוגדרו כנציגי נשיא ארה"ב, כחלק ממעורבות אחרונה.