טראמפ חתם עם פוטין על הסכם דלק רוסי; מלוני: "החלטה מסוכנת מאוד"
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ב-9 באוקטובר על הבנה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאספקת מאות אלפי טונות של דלק רוסי לשווקים האמריקאי והעולמי, במטרה להוריד את מחירי הדלק. משרד האוצר האמריקאי הוציא רישיון כללי (מס' 135) המתיר יבוא דלק רוסי עד 7 באפריל 2027. ב-11 באוקטובר הכריז טראמפ על "הפסקת אש אנרגטית" שחלה רק על הפצצת בתי זיקוק בשתי המדינות. רוסיה המשיכה לתקוף את אוקראינה אחרי ההכרזה, וראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני כינתה את ההסכם "החלטה מסוכנת מאוד" שמאיימת להכשיר את מוסקבה ולהחליש את הסנקציות.
עיקרי הדברים
- ב-9 באוקטובר הודיע טראמפ על הבנה עם פוטין לאספקת למעלה מ-300,000 טון דלק רוסי מיידית, ובכוונה להגיע למיליון טון בטווח קצר.
- משרד האוצר האמריקאי הוציא רישיון כללי מס' 135, המתיר יבוא דלק רוסי עד 7 באפריל 2027.
- ב-11 באוקטובר הכריז טראמפ על "הפסקת אש אנרגטית" שחלה רק על הפצצת בתי זיקוק; רוסיה המשיכה לתקוף את אוקראינה.
- ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני אמרה ב-14 באוקטובר כי מדובר ב"החלטה מסוכנת מאוד" המכשירה את מוסקבה, מייצרת הכנסות חדשות למימון המלחמה ומחלישה את לחץ הסנקציות.
- מלוני קראה ל-27 מדינות האיחוד האירופי למנות נציג סמכותי שי�נהל משא ומתן מטעם אירופה בנושא המלחמה באוקראינה.
- טראמפ קרא פומבית לאוקראינה לבחור מנהיג חדש ולחץ על קייב להפסיק את התקיפות על מתקני נפט רוסיים; קייב מסרה שלא ידעה על ההסכם מראש.
- קבוצה דו-מפלגתית של 12 סנאטורים אמריקאים שלחה מכתב לטראמפ הדורש את ביטול העסקה; הבחירות האמצע בארה"ב צפויות ב-3 בנובמבר.
למה זה חשוב
ההסכם מקל את הסנקציות על מכירת אנרגיה רוסית ובכך מספק הכנסות חדשות למדינה הנמצאת במלחמה נגד אוקראינה, תוך שהוא מערער שנים של לחץ מערבי. טראמפ לוחץ בפומבי על הנהגת אוקראינה תוך שהוא סוגר הסכמים עם מוסקבה, מה שמסמן שינוי חד בעמדת ארה"ב כלפי קייב. הנפחים שסוכמו קטנים מכדי להשפיע באופן ממשי על מחירי הדלק בארה"ב, מה שמרמז על מניע פוליטי הקשור לבחירות האמצע ב-3 בנובמבר. גוש דו-מפלגתי בסנאט האמריקאי דורש את ביטול ההסכם, מה שפותח חזית פוליטית פנימית חדשה בארה"ב.
מה קרה
ב-9 באוקטובר הודיע הנשיא טראמפ על הבנה עם הנשיא פוטין לאספקת למעלה מ-300,000 טון דלק רוסי מיידית לשווקים האמריקאי והעולמי, עם כוונה להגיע ל-500,000 טון בנובמבר ולמיליון טון בטווח קצר, ובכוונה להוסיף עוד 3 מיליון טון בכפוף למצב הזיקוק הרוסי. משרד האוצר האמריקאי הוציא רישיון כללי מס' 135 המתיר לחברות אמריקאיות לרכוש ולייבא דלק רוסי עד 7 באפריל 2027. ב-11 באוקטובר הכריז טראמפ על "הפסקת אש אנרגטית" שחלה רק על הפצצת בתי זיקוק בשתי המדינות; דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי טראמפ לא פירט מה ההפסקה צריכה לכלול, והוסיף כי "העבודה בכיוון זה נמשכת". ב-13 באוקטובר אמר טראמפ כי גם פוטין וגם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי רוצים לסיים את המלחמה אך "לא יודעים כיצד לעשות זאת", וכי ארה"ב תסייע להם. ב-14 באוקטובר תקפה רוסיה את אוקראינה ב-39 טילים בליסטיים ו-128 כלי טיס בלתי מאוישים, בעיקר את קייב, מחוז קייב ומחוז חרקוב. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני כינתה באותו היום את ההסכם "החלטה מסוכנת מאוד" וקראה לאיחוד האירופי למנות נציג סמכותי לניהול משא ומתן בנושא המלחמה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
מקורות אוקראיניים מדגישים את הממד הדיפלומטי: הקריאה הפומבית של טראמפ לאוקראינה לבחור מנהיג חדש, המשך הלחץ האמריקאי על קייב להפסיק את התקיפות על מתקני נפט רוסיים, והעובדה שקייב לא ידעה על ההסכם מראש. הם מציינים את המשך התקיפות הרוסיות על תשתיות אנרגיה ומים אוקראיניות לקראת החורף, ואת סירובה של מוסקבה לנהל משא ומתן. המקורות מדגישים את הסיכונים לאוקראינה: חידוש הכנסות האנרגיה של רוסיה, שחיקת הלכידות המערבית בסנקציות, ואפשרות להשעיית שיתוף מודיעין ומנגנוני אספקת נשק. הם מצטטים את אזהרת מלוני כי התוצאה מוטלת בספק והסיכונים ברורים, ומדווחים כי בכוונת מסקנות פסגת האיחוד האירופי השבוע לכלול סעיף המביע צער על ההסכם. הם גם מדגישים הערכות מומחים לפיהן טראמפ מגזים בהשפעת ההסכם על מחירי הדלק בארה"ב.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
מקורות סיניים מציגים את ההסכם בעיקר דרך האופטיקה של הפוליטיקה הפנימית האמריקאית, קושרים אותו לבחירות האמצע ב-3 בנובמבר ומגדירים אותו כמהלך חירום שעשוי להיבחן מחדש לאחר מכן. אנליסטים סיניים מצוטטים טוענים כי הנפחים שהוכרזו קטנים מכדי להשפיע על מחירי ארה"ב וכי כל הקלה בסנקציות עלולה לשמש את מוסקבה כפתח לפירוק סנקציות רחב יותר. הדיווחים מדגישים סתירות במדיניות ארה"ב: סנקציות משניות על יבואניות שלישיות של אנרגיה רוסית שמתקיימות במקביל לרכישות ישירות של דלק רוסי על ידי ארה"ב. הצהרותיה של ראש ממשלת איטליה מלוני מצוטטות בהרחבה כדי להדגיש את הסיכונים בהסכם ולטעון לטובת מינוי נציג סמכותי של האיחוד האירופי לניהול המשא ומתן.
במה הדיווחים שונים
מקורות חלוקים בשאלה האם רישיון האוצר האמריקאי ליבוא דלק רוסי תקף עד 7 באפריל של השנה הבאה (חלון של כחצי שנה) או עד 7 באפריל 2027, כאשר הניסוח הראשון מופיע בדיווחים באוקראינית והשני בדיווחים באנגלית. דיווחים גם חלוקים בהיקף הסנקציוני של ההסכם: מקורות מערביים שמצוטטים בעיתונות הסינית מתארים אותו ככולל השעיה של חצי שנה של סנקציות על י�וא אנרגיה רוסי המאפשרת מכירה במחירי שוק, בעוד דיווחים אחרים מציגים אותו כרישיון אוצר צר יותר לדלק בלבד, ללא טקסט רגולטורי המפרט היקף, תנאים או נהנים. גורמים אוקראיניים מתארים את ההסכם כבגידה המערערת את המאמץ המערבי לנתק את מימון המלחמה הרוסי, בעוד מספר מקורות סיניים ומומחים רוסיים מצוטטים מציגים אותו כמחווה גיאופוליטית בעלת השפעה כלכלית בעיקר סמלית.
רקע
ב-2022 אסר הקונגרס האמריקאי יבוא של משאבי אנרגיה רוסיים כדי למנוע מימון אמריקאי של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה. בית הזיקוק המרכזי היחיד של אוקראינה הוצא מכלל פעולה ב-2022 בעקבות תקיפות רוסיות. מחירי הנפט העולמיים ירדו תחילת השנה לכ-60 דולר לחבית, ולאחר שטראמפ וישראל החלו במלחמה נגד איראן הם עלו למעל 100 דולר לחבית. טראמפ ופוטין נפגשו באנקורג', אלסקה, ב-15 באוגוסט 2025. ב-18 בספטמבר חתם טראמפ על חוק גרהם המאפשר הטלת מכסי משנה של עד 100% על מדינות המייבאות אנרגיה רוסית. הכנסות המס של רוסיה מנפט וגז בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ירדו ב-17% לעומת התקופה המקבילה, בין היתר בשל תקיפות אוקראיניות על תשתיות נפט רוסיות.