זלנסקי: סין מסייעת לרוסיה לבנות רשת לוויינים "רסבט" כחלופה ל-Starlink
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בראיון ל"פייננשל טיימס" כי סין מסייעת לרוסיה לפתח את רשת הלוויינים "רסבט" (Dawn), המיועדת לשמש חלופה ל-Starlink של SpaceX. לדבריו, ביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מספר פעמים להטיל סנקציות על חברות רוסיות וסיניות המעורבות בפרויקט, וכי הנושא עלה לאחרונה בפגישתם בניו יורק במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. זלנסקי הזהיר כי המערכת עלולה לשפר את דיוק התקיפות האוויריות הרוסיות נגד אוקראינה.
עיקרי הדברים
- זלנסקי: סין מסייעת לרוסיה לבנות את רשת הלוויינים "רסבט", חלופה ל-Starlink
- זלנסקי מעריך כי הרשת עשויה להתחיל לפעול בסוף 2026 או בתחילת 2027
- זלנסקי ביקש מטראמפ מספר פעמים סנקציות על חברות רוסיות וסיניות המעורבות בפרויקט; הנושא האחרון עלה בפגישה בניו יורק על רקע העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר
- ב-1 באוקטובר דניס סניק, סגן ראש משלחת השגרירות האוקראינית בוושינגטון, אמר כי אוקראינה מבקשת מארה"ב סנקציות על חברות ויחידים רוסיים המעורבים בפרויקט
- רוסיה שיגרה למסלול 32 לוויינים של מערכת "רסבט" עד ספטמבר
- המשרד לשיתוף פעולה בינלאומי של סין, הקרמלין והבית הלבן לא הגיבו לבקשת תגובה של ה-"פייננשל טיימס"
- הקרמלין, הבית הלבן ומשרד החוץ הסיני לא הגיבו לפניית ה-"פייננשל טיימס"
למה זה חשוב
ההצהרה האוקראינית מציגה לראשונה טענה פומבית לכאורה למעורבות סינית ישירה בבניית רשת תקשורת לוויינית צבאית-אזרחית שמיועדת להתחרות ב-Starlink. אם תחוגר, עשויה "רסבט" לשפר את דיוק התקיפות הרוסיות נגד אוקראינה ולאפשר למוסקבה להפעיל drones בשטח מדינות בעלות ברית של אוקראינה ישירות מרוסיה. במקביל, אוקראינה מנסה להפוך את הסנקציות האמריקאיות על הגורמים המעורבים למנוף דיפלומטי-כלכלי, ומקדמת במקביל בקשה לאפשר שימוש ב-Starlink לתקיפות בעומק עד 200 ק"מ בתוך רוסיה.
מה קרה
בראיון ל"פייננשל טיימס" אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי סין מסייעת לרוסיה לפתח את רשת הלוויינים "רסבט" (Dawn), המיועדת לשמש אנלוג ל-Starlink של SpaceX. לדבריו, ביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מספר פעמים להטיל סנקציות על החברות הרוסיות והסיניות המעורבות בפרויקט, וכי הנושא הועלה לאחרונה בפגישתם בניו יורק על רקע העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר. זלנסקי הזהיר שמערכת "רסבט" עלולה לאפשר לרוסיה לשפר את דיוק התקיפות האוויריות נגד אוקראינה, והעריך שהרשת עשויה להתחיל לפעול עד סוף 2026 או תחילת 2027. ב-1 באוקטובר דיווח דניס סניק, סגן ראש משלחת השגרירות האוקראינית בוושינגטון, כי אוקראינה מבקשת מארה"ב סנקציות על יחידים וחברות רוסיים המעורבים בפרויקט. זלנסקי גם סיפר כי ביקש מטראמפ לאפשר לאוקראינה להשתמש ב-drones המצוידים ב-Starlink לתקיפת משגרי טילים בליסטיים ואתרי שיגור של כלי טיס בלתי מאוישים בעומק של עד 200 ק"מ בתוך רוסיה; לדבריו טראמפ הביע תמיכה אך הפנה אותו לאילון מאסק, ולפי הדיווח ב-FT מאסק אינו מתנגד אך סבור שההחלטה הסופית היא פוליטית וצריכה להיות בידי הממשל האמריקאי. משרד החוץ הסיני, הקרמלין והבית הלבן לא הגיבו לבקשות תגובה של ה-FT.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
בצד הבינלאומי, הדיווח מציג את הסיפור דרך העדשה של תחרות גיאופוליטית על תקשורת לוויינית: רוסיה מאיצה פיתוח חלופה ל-Starlink עם סיוע סיני לאחר שאילון מאסק חסם גישה רוסית ל-Starlink לשימוש צבאי, ואוקראינה מנסה להרחיב את הגישה שלה ל-Starlink לעומק רוסיה תוך חיפוש סנקציות אמריקאיות על הפרויקט. ה-Bundeswehr הגרמני הזהיר מהאיום האפשרי מהחלופה הרוסית ל-Starlink, ונשיא פינלנד אלכסנדר סטוב ביקש ממאסק להרחיב את כיסוי Starlink לאוקראינה כדי שתוכל לתקוף משגרי טילים בליסטיים רוסיים. בקשה נוספת של זלנסקי להרחבת השימוש ב-Starlink לעומק עד 200 ק"מ ברוסיה עוררה לפי הדיווח לחץ מצד טראמפ להפסיק תקיפות על בתי זיקוק רוסיים המעלים לטענתו את מחירי הדיזל בארה"ב.
רקע
רשת "רסבט" (Dawn) מפותחת על ידי החברה הרוסית Bureau 1440; עד ספטמבר שוגרו 32 לוויינים באמצעות משגרי סויוז-2.1b מקוסמודרום פלסצק. כוחות רוסיים השתמשו בעבר ב-Starlink להפעלת drones תקיפה מדגם "מולניה" ו-"איטלמס" BM-35, אך מאסק חסם גישה זו, מה שלדברי זלנסקי האיץ את הפיתוח הרוסי-סיני של "רסבט". לפני החסימה, חטיבות רוסיות בשטחים הכבושים השתמשו ב-Starlink להעברת וידאו מ-drones סיור מדגם Mavic למפקדות, אך ללא טרמינלים ברשימה הלבנה. בייג'ינג הכחישה בעבר את הטענות של זלנסקי לפיהן היא מספקת נשק לצבא הרוסי; משרד החוץ הסיני, הקרמלין והבית הלבן לא הגיבו לבקשות תגובה של ה-FT. על פי יועץ הנשיא האוקראיני סרהיי בסקרסטנוב (Flash), רוסיה תצטרך 12 עד 15 שיגורים כדי להקים מבנה לוויינים בסיסי, וכל הרכיבים של משגר סויוז-2.1b פרט למנועים מיוצרים במפעל פרוגרס, שאוקראינה תקפה בעבר בטילי פלמינגו.