בפגישת UNGA זלנסקי הצהיר מוכנות להפסקת אש חלקית, רוסיה דחתה את ההצעה; פוטין הוזמן ל-G20 במיאמי
ב-22 בספטמבר 2026, בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, נפגשו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לדון בדרכים להפחתת המתיחות במלחמת רוסיה-אוקראינה. זלנסקי הצהיר כי אוקראינה מוכנה לכל פורמט של הפסקת אש חלקית בתחומי האנרגיה, התבואה והים, בתנאי שרוסיה תעשה את אותו הדבר. עם זאת, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את ההצעה, וניתוח של המכון לחקר המלחמה (ISW) הגיע למסקנה כי מוסקבה אינה מוכנה לסטות מדרישותיה המקסימליסטיות. ארה"ב הזמינה רשמית את פוטין לפסגת ה-G20 במיאמי ב-14–15 בדצמבר, אך השתתפותו אינה ודאית.
עיקרי הדברים
- זלנסקי וטראמפ נפגשו ב-22 בספטמבר 2026 בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק; זלנסקי כינה את הפגישה "חיובית ופורייה".
- אוקראינה הצהירה מוכנות לשלושה סוגי הפסקת אש חלקית: אנרגיה, תבואה וימית, בתנאי הדדיות.
- שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר ב-23 בספטמבר כי שתי הצדדים הביעו עניין בהפסקת אש חלקית; דובר הקרמלין פסקוב השיב "בהחלט" כשנשאל אם הדברים הם רק רטוריקה, ולמעשה דחה את ההצעה.
- ISW העריך ב-23 בספטמבר כי מוסקבה אינה מוכנה להסכים לשום הפסקת אש שאינה עומדת בדרישותיה המקסימליסטיות, וכי פוטין חוזר וטוען שצבאו יכול להשיג את מטרות המלחמה בשדה הקרב.
- שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר ב-23 בספטמבר בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם כי רוסיה לא תשהה את ה"מבצע הצבאי המיוחד" שלה למען משא ומתן "בשום פורמט".
- ארה"ב הזמינה רשמית את פוטין לפסגת ה-G20 במיאמי ב-14–15 בדצמבר; פסקוב אמר ב-24 בספטמבר כי רוסיה מודה על ההזמנה ותחליט דרך ערוצים דיפלומטיים.
- זלנסקי ורוביו הצהירו כי מתווה "ההבנות מאנקורג'" (פורמט "3+2" שכלל הכרה בריבונות רוסיה על חצי האי קרים, דונצק, לוהנסק וחלקים כבושים מחרסון וזפוריז'יה) כבר אינו חלק מתהליך המשא ומתן.
- זלנסקי אמר כי חיל האוויר האוקראיני הוא שמילא את התפקיד המשמעותי ביותר בהסרת "רוח אנקורג'" מסדר היום, וכי בשדה הקרב אוקראינה שולטת במצב ללא התקדמות רוסית משמעותית.
למה זה חשוב
הפגישה בניו יורק הייתה המפגש האמריקאי-אוקראיני ברמה הגבוהה ביותר בשבוע העצרת הכללית של האו"ם, והיא מעצבת את מסלול הדיפלומטיה לסיום המלחמה. אוקראינה התחייבה פומבית להפסקת אש הדדית ומצומצמת בתחומי האנרגיה, התבואה והים, מה שמצמצם את מרחב ההסכמים המקובלים. עם זאת, הצהרות רוסיה וניתוח של ISW הגיעו למסקנה כי מוסקבה דחתה למעשה את הפסקת האש האנרגטית, מה שמצביע על המשך דרישות מקסימליסטיות. פוטין הוזמן רשמית לפסגת ה-G20 במיאמי ב-14–15 בדצמבר, אך תגובות אוקראיניות ואירופיות להזמנה חושפות מחלוקת על לגיטימציה של רוסיה בזמן שהיא ממשיכה במלחמה. מתווה "רוח אנקורג'" הוסר באופן פומבי מתהליך המשא ומתן הן על ידי אוקראינה והן על ידי שר החוץ רוביו.
מה קרה
ב-22 בספטמבר 2026, בשולי המושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, נפגשו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי לדון בדרכים להפחתת המתיחות במלחמת רוסיה-אוקראינה. בצד האמריקאי השתתפו שר החוץ מרקו רוביו, שר האוצר סקוט בסנט, השליח המיוחד סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר; בצד האוקראיני השתתתפו ראש הלשכה קירילו בודנוב, ראש שירות המודיעין הזר רוסטם אומרוב, שר החוץ אנדריי סיביה, ראש הסיעה דיוויד ארחמיה וסגן ראש הלשכה פבלו פליסה. זלנסקי כינה את הפגישה "חיובית ופורייה" והצהיר כי אוקראינה מוכנה לכל פורמט של הפסקת אש עם רוסיה בתנאי של הדדיות, כולל שלושה סוגים: אנרגיה, תבואה וים. הוא ציין כי בשיחה עם מנהיגי מצרים, טורקיה, איחוד האמירויות והודו, אלו הביעו עניין בהפסקת אש ימית. בנוסף אמר זלנסקי כי אוקראינה תסכים להפסקת מתקפות על בתי הזיקוק הרוסיים רק אם רוסיה תפסיק התקפות על תשתיות קריטיות אוקראיניות, יצוא מזון ומגזר האנרגיה. הוא הצהיר כי וושינגטון לא ביקשה מאוקראינה להפסיק לבדה את התקיפות על רוסיה. בתום הפגישה התקיימה פגישה של צוותי המשא ומתן של אוקראינה וארה"ב, אך על פי זלנסקי טרם נוצרו מסמכים בכתב, וקיימת הבנה שלא לדון בפומבי עד שתתקבל היזון חוזר מהצד הרוסי. שר החוץ האמריקאי רוביו, בעקבות פגישתו ב-23 בספטמבר עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בשולי העצרת, אמר כי שני הצדדים הביעו עניין בהפסקת אש חלקית בתחומי התבואה והאנרגיה. עם זאת, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב השיב "בהחלט" כשנשאל אם הצהרות מערביות על הפסקת אש אנרגטית הן רק רטוריקה, ולמעשה דחה את ההצעה. ISW העריך ב-23 בספטמבר כי הצהרות פסקוב ופוטין מעידות על אי-נכונות הקרמלין להסכים לכל הפסקת אש שאינה עומדת בדרישותיו המקסימליסטיות. לברוב אמר בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם ב-23 בספטמבר כי רוסיה לא תשהה את המבצע הצבאי המיוחד שלה למען משא ומתן "בשום פורמט". פוטין עצמו חזר ב-23 בספטמבר על הטענה כי הכוחות הרוסיים מסוגלים להשיג בשדה הקרב את כל מטרות המלחמה, שמשמעותן כניעת אוקראינה. זלנסקי אמר במהלך תדרוך בניו יורק כי פסגת ה-G20 במיאמי יכולה לשמש פלטפורמה לפגישה תלת-צדדית בין אוקראינה, ארה"ב ורוסיה, וקיווה כי אוקראינה תתמוך בפורמט כזה אם תהיה הסכמה מתאימה. רוביו הודיע כי ארה"ב הזמינה רשמית את פוטין לפסגת ה-G20 ב-14–15 בדצמבר במיאמי, פלורידה, והביע תקווה שפוטין יקבל את ההזמנה. פסקוב אמר ב-24 בספטמבר כי רוסיה מודה על ההזמנה ותחליט בנושא דרך ערוצים דיפלומטיים. על פי בלומברג, פוטין צפוי לוותר על פסגת ה-G20 בארה"ב ולהשתתף בפורום ה-APEC בסין לראשונה מאז 2017; דיווח נוסף מציין כי פוטין דחה את הצעת זלנסקי לקיים שיחות על סיום המלחמה בשולי ה-G20. שני שליחים אמריקאים, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, נוטלים שבועות ספורים של הפסקה לקיים שיחות עם רוסיה ועם שותפים לדון בפורמטים אפשריים לסיום המלחמה. בנוגע למתווה הישן מאנקורג', הן זלנסקי והן רוביו הצהירו כי הוא כבר אינו חלק מתהליך המשא ומתן; זלנסקי אמר כי כוחות המזוין של אוקראינה הם שמילאו את התפקיד המשמעותי ביותר בהסרת "רוח אנקורג'" מסדר היום, וכי בשדה הקרב אוקראינה שולטת במצב ללא התקדמות רוסית משמעותית, אם כי כל התקדמות רוסית מקומית כרוכה בעלויות אנוש כבדות, "במאות, באלפים".
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
זלנסקי מסר במהלך הביקור בניו יורק מסר שבו אוקראינה מוצגת כמוכנה לכל פורמט של הפסקת אש חלקית על בסיס הדדיות, בעוד רוסיה מתוארת כצד שאינו מוכן למשא ומתן ונשאר נחוש במטרות מקסימליסטיות. הוא הצהיר כי "רוח אנקורג'" — שכללה הכרה בריבונות רוסיה על חצי האי קרים, דונצק, לוהנסק וחלקים כבושים מחרסון וזפוריז'יה — כבר אינה חלק מהמשא ומתן, וייחס תפקיד מכריע בכך לכוחות המזוין של אוקראינה. זלנסקי הדגיש כי אוקראינה לא תסכים לוותר על שטח, עצמאות או חירות למען הסכם, ואיים כי אם רוסיה תסרב למשא ומתן, קייבין תבקש מטראמפ להפעיל חוק סנקציות חדש. הוא גם הביע ספקנות לגבי המוכנות האמיתית של פוטין לפגישה, תוך שהוא מציג את האופטימיות של וויטקוף וקושנר לעומת ספקותיו שלו. הפרשן הדיפלומטי קוסטיאנטין יליסייב אמר ברדיו NV כי הפגישה הייתה חשובה עבור טראמפ בהקשר של בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי, אך העריך כי לא היה תוכן קונקרטי בתוצאותיה, וציין כי זלנסקי התחמק מתשובות ישירות לשאלות על אספקת מערכות פטריוט ויישום חוק גראהם.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
מערך המקורות שסופק מורכב כולו ממקורות אוקראיניים בשפה האוקראינית; לא סופקו מקורות בינלאומיים ייעודיים, ולכן לא ניתן להציג השוואה מהותית של מסגור בינלאומי מתוך החומר הנתון.
במה הדיווחים שונים
חמש מחלוקות בולטות בין הדיווחים. ראשית, האם קיימת הסכמה להפסקת אש אנרגטית שנוי במחלוקת: טראמפ אמר ב-14 בספטמבר כי אוקראינה ורוסיה הסכימו שלא לתקוף תשתיות אנרגיה של זו, בעוד זלנסקי ודיווחים נוספים טוענים כי מחויבות אוקראינה מותנית בהדדיות וכי אין הסכם מחייב. שנית, האם רוסיה הביעה עניין בהפסקת אש חלקית בתחומי האנרגיה והתבואה שנוי במחלוקת: רוביו אמר כי שני הצדדים הביעו עניין, בעוד פסקוב השיב "בהחלט" לשאלה אם הדברים הם רק רטוריקה, וניתוח של ISW הסיק כי רוסיה דחתה למעשה את ההצעה. שלישית, האם התקיימה פגישה תלת-צדדית אוקראינה-ארה"ב-רוסיה בניו יורק ב-24 בספטמבר: ZN.UA דיווחה על פגישה מתוכננת עם משתתפים בשמותיהם (בודנוב, אומרוב, קושנר, וויטקוף, דמיטרייב), בעוד לשכת נשיא אוקראינה אמרה כי המשלחת האוקראינית כבר בדרך חזרה לאוקראינה וכי לתקשורת אין מקורות במשלחת. רביעית, מעורבותה של רוסיה בפסגת ה-G20 במיאמי שנויה במחלוקת: רוביו אמר כי ארה"ב הזמינה רשמית את פוטין והביע תקווה כי יסכים; פסקוב אמר כי רוסיה מודה על ההזמנה ותחליט דרך ערוצים דיפלומטיים; בלומברג דיווח כי פוטין צפוי לדלג על פסגת ה-G20 במיאמי ולהשתתף בפורום ה-APEC בסין; ודיווח נוסף מציין כי פוטין דחה את הצעת זלנסקי לשיחות על סיום המלחמה בשולי ה-G20. חמישית, מועד התקיימות פסגת ה-G20 שנוי במחלוקת: רק מקור אחד מציין את התאריכים המדויקים 14–15 בדצמבר ואת העיר מיאמי.
רקע
העצרת הכללית של האו"ם התקיימה בניו יורק ב-22–23 בספטמבר 2026, ושימשה רקע לפגישת טראמפ-זלנסקי ולפגישת רוביו-לברוב. סבבים מוקדמים יותר של שיחות שתיווכו על ידי ארה"ב בין אוקראינה, רוסיה וארה"ב התקיימו באבו דאבי בתחילת 2026, כאשר הפגישה התלת-צדדית האחרונה ברמת משלחות התקיימה בפברואר, לפני תחילת המלחמה עם איראן. "ההבנות מאנקורג'" או פורמט "3+2" מתייחסות להצעות שנדונו בפסגת טראמפ-פוטין באנקורג' באוגוסט 2025, שהיו כרוכות בהכרה בריבונות רוסיה על חצי האי קרים, דונצק, לוהנסק, וחלקים מחרסון וזפוריז'יה לאורך קו המגע בפועל.