בודנוב: אוקראינה זקוקה דחוף לגישה מורחבת ל-Starlink ו-Starshield, ולטילי יירוט לפטריוט
ראש לשכת הנשיאות של אוקראינה, קירילו בודנוב, אמר בראיון ל-Newsforce כי לאוקראינה יש צורך דחוף בגישה מורחבת ליכולות תקשורת הלוויין של Starlink ו-Starshield, וכי הגישה הנוכחית אינה מספקת. לדבריו, יכולות אלה נדרשות כדי להכות משגרי טילים רוסיים המפגיזים אוכלוסייה אזרחית, וכי אוקראינה זקוקת גם לטילי יירוט למערכות ההגנה האווירית פטריוט. קטע מהראיון פורסם בערוץ הטלגרם שלו ביום ראשון, 27 בספטמבר.
עיקרי הדברים
- קירילו בודנוב, ראש לשכת נשיא אוקראינה, אמר כי אוקראינה זקוקה דחוף לגישה מורחבת ל-Starlink ו-Starshield.
- בודנוב ציין כי הגישה הנוכחית ל-Starlink/Starshield אינה מספקת.
- הוא קשר את היכולות לצורך להכות מתחמי טילים רוסיים המפגיזים אזרחים.
- בודנוב הדגיש כי אוקראינה זקוקת קריטית לטילי יירוט למערכות פטריוט.
- הדברים נמסרו בראיון ל-Newsforce; קטע פורסם בערוץ הטלגרם שלו ב-27 בספטמבר.
- Starshield מתואר בדיווחים כגרסה צבאית של רשת Starlink.
- ה-Kyiv Independent דיווח ב-31 באוגוסט כי אילון מאסק מתנגד לשימוש ב-Starlink לתקיפת רוסיה.
למה זה חשוב
דבריו של בודנוב הם המשך למאמץ חודשים-ארוך של אוקראינה לקבל מאילון מאסק את האישור להשתמש ב-Starlink לתקיפת מטרות בשטח רוסיה. המחלוקת מדגישה עד כמה יכולת הקרב של אוקראינה תלויה הן בהחלטות של גורם פרטי (מאסק) והן בגיבוי המדיני של ארצות הברית. בודנוב קישר ישירות בין כיסוי Starlink/Starshield לבין יירוטי פטריוט לבין פגיעה במשגרים הרוסיים, והפך את הנושא מבקשה טכנית-מסחרית לסוגיה אסטרטגית של הגנה על אזרחים.
מה קרה
ב-27 בספטמבר פרסם קירילו בודנוב, ראש לשכת הנשיאות של אוקראינה, קטע מראיון שנתן ל-Newsforce בערוץ הטלגרם שלו. בראיון אמר בודנוב כי אוקראינה זקוקה בדחיפות לגישה מורחבת ליכולות תקשורת הלוויין של Starlink ושל Starshield – המתואר בדיווחים כגרסה הצבאית של הרשת – משום שהיקף הגישה הנוכחי אינו מספיק. לדבריו, היכולות נדרשות כדי לאתר ולהכות מתחמי טילים רוסיים המפגיזים אזרחים אוקראינים. במקביל הדגיש כי אוקראינה זקוקת גם לטילי יירוט עבור מערכות ההגנה האווירית פטריוט.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל חמשת המקורות בתסקיר הם אוקראיניים ובאוקראינית, והם מציגים את קריאתו של בודנוב כמענה הכרחי לתקיפות הטילים הרוסיות על אזרחים. הדיווחים מציגים את המחלוקת סביב Starlink כצורך מבצעי והומניטרי של אוקראינה, ואת המשא ומתן מול מאסק וטראמפ כמכשול מתמשך. הדיווחים מדגישים את נכונותה של קייב להגביל את טווח הרחפנים ל-200 ק"מ מהגבול הרוסי.
במה הדיווחים שונים
מקורות חלוקים בשאלה האם מאסק אישר בכל צורה שהיא שימוש ב-Starlink לתקיפת שטח רוסיה: ה-Kyiv Independent מדווח כי מאסק ממשיך להתנגד לאחר שיחות "בלתי-מוצלחות ביותר" עם פדורוב; מקורות ה-Financial Times מציינים כי מאסק אמר לפדורוב שהוא מוכן לאפשר זאת בכפוף לאישור הבית הלבן; זלנסקי מצטט את משרד ההגנה תחת פדורוב כמי שדיווח שמאסק "נתן את האישור", בעוד הוא אומר שטראמפ האשים אותו בכך ש"הטעה" אותו בנקודה זו. מקורות שונים גם נבדלים בשאלת מידת מעורבותו של טראמפ: דיווח אחד מציין כי בפגישת הבית הלבן ביולי טראמפ לא הביע תמיכה ברורה, ואילו אחרים מדווחים כי גם בפגישה באוגוסט וגם בפגישה בניו יורק ב-22 בספטמבר הפנה טראמפ את הנושא בחזרה למאסק באומרו "אתה צריך לדבר על זה עם אילון", מבלי לאשר או לסרב.
רקע
Starshield מתואר בדיווחים כגרסה צבאית של רשת Starlink. ב-8 באוגוסט דיווח The Atlantic, בציטוט מקורות המקורבים לפדורוב, כי מאסק טרם הסכים לאפשר לאוקראינה להשתמש ב-Starlink להכוונת תקיפות על עמדות מהן שוגרים טילים לעבר קייב וערים נוספות. ב-21 באוגוסט דיווח ה-Financial Times, בציטוט מקורות, כי אוקראינה מנסה לקבל את אישור מאסק לשימוש ברחפני תקיפה המצוידים ב-Starlink נגד מתקני טילים רוסיים בעומק של עד 200 ק"מ בשטח רוסיה, וכי בפגישה בבית הלבן ביולי ביקש זלנסקי מטראמפ להעלות את הנושא מול מאסק; טראמפ לא הביע תמיכה ברורה. ה-Financial Times גם דיווח כי מאסק אמר לפדורוב שהוא מוכן לאשר שימוש כזה רק אם הבית הלבן יאשר. ב-31 באוגוסט דיווח ה-Kyiv Independent כי מאסק ממשיך להתנגד, עמדה שהתגבשה לכאורה לאחר שיחות "בלתי-מוצלחות ביותר" עם פדורוב. ב-23 בספטמבר דיווחה כתבת NewsMax ננה סאג'איה כי בפגישת טראמפ–זלנסקי בניו יורק ב-22 בספטמבר העלתה אוקראינה שוב את הנושא, וטראמפ השיב: "אתה צריך לדבר על זה עם אילון". זלנסקי אמר כי טראמפ האשים אותו בכך ש"הטעה" אותו בטענה שמאסק אישר שימוש ב-Starlink לתקיפות עומק ברוסיה; לדברי זלנסקי, משרד ההגנה תחת פדורוב דיווח לו שמאסק "נתן את האור הירוק". בנוגע לפטריוט, אמר זלנסקי בעבר כי לאוקראינה יש הסכמים קונקרטיים לקבלת רישיונות ייצור של טילים למערכות ההגנה האווירית.