זלנסקי הודיע על פגישה צפויה עם טראמפ בסוף ספטמבר; אספקת טילי יירוט אמריקאים במוקד

למה זה חשוב

הפגישה המתוכננת בין זלנסקי לטראמפ צפויה להיות המפגש האישי הראשון בין השניים מאז ה-28 ביולי בבית הלבן, והיא מתקיימת על רקע מתקפה רוסית כבדה על קייב שבה רוב הטילים הבליסטיים לא יורטו. הבקשה המרכזית של אוקראינה – טילי יירוט בליסטיים אמריקאים – נוגעת במחסור חמור שאותו זלנסקי מתאר, והיא משולבת בדיווחים לפיהם אוקראינה קיבלה השנה שליש מכמות טילי היירוט שקיבלה בשנה שעברה. הפגישה משתלבת גם בפתיחת השבוע הרם-דרגה של העצרת הכללית של האו"מ ב-22 בספטמבר בניו יורק, ובמקביל מתקיימים דיווחים על מעבר לפורמט תלת-צדדי אוקראינה–ארה"ב–רוסיה.

מה קרה

ב-8 בספטמבר הודיע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי הוא מצפה לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשנות ה-20 של ספטמבר, וכי הנושא המרכזי יהיה אספקת טילי יירוט בליסטיים מארה"ב. דובר משרד החוץ האוקראיני היאורהיי טיהוי אישר כי הפגישה נסגרה באופן מקדמי למחצית השנייה של ספטמבר, וציין את פתיחת העצרת הכללית של האו"מ בניו יורק כאחד המיקומים האפשריים.

ההודעה מגיעה לאחר ביקור של השליחים המיוחדים של טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, במוסקבה ב-5 בספטמבר (שם נפגשו עם ולדימיר פוטין) ובקייב ב-6 בספטמבר. זלנסקי העביר להם מידע מפורט על צורכי אוקראינה בטילי יירוט ועל לוחות זמנים לאספקתם. זלנסקי הצהיר כי אוקראינה מפתחת תוכנית יירוט בליסטי משלה בשם "פרייה" ומקווה לתמיכה אמריקאית ואירופית, אך עד שהתוכנית תניב תוצאות יש צורך בחבילות של טילי יירוט מארה"ב. במהלך ביקור השליחים, אוקראינה ורוסיה הסכימו על הפוגה הדדית של שלושה ימים מתקיפות על בירותיהן, בהקשר לנוכחות הנציגים האמריקאים.

בלילה שבין ה-7 ל-8 בספטמבר תקפה רוסיה את קייב במתקפה כבדה שכללה טילים בליסטיים (מסוג Oniks, Iskander-M / S-400 / KN-23), 32 טילי שיוט מסוג Kh-101 ו-166 כלי טיס מסוג שאהד. לפי זלנסקי, כ-90% מכ-180 מטרות אוויריות הופלו, כוחות ההגנה הפילו 31 טילי שיוט ו-142 כלי טיס, אך רוב הטילים הבליסטיים לא יורטו. לפי הדיווחים, שני בני אדם נהרגו ובין 10 ל-12 נפצעו, בחמשת מחוזות סולומיאנסקי, דרניצקי, הולוסייבסקי, שבצ'נקובסקי ופודולסקי של קייב.

זלנסקי הצהיר כי אוקראינה וארצות הברית מתקדמות לפורמט שיחות תלת-צדדי (אוקראינה–ארה"ב–רוסיה), וציין כי מיקומים אפשריים לפגישה הבאה הם איחוד האמירויות, שווייץ או טורקיה. ויטקוף אמר כי חלה "התקדמות משמעותית" בתהליך השלום וכי הצדדים סיכמו לוח זמנים לשיחות תלת-צדדיות נוספות; קושנר אמר כי סיום המלחמה עד החורף אינו מובטח אך ארה"ב פועלת ליצור תנאים לכך.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

המקורות האוקראיניים מציגים את הפגישה המתוכננת סביב הצורך הדחוף בטילי יירוט אמריקאיים, במסגרת תגובה למתקפה הרוסית הכבדה בלילה שבין ה-7 ל-8 בספטמבר על קייב ועל רקע ירידה מתועדת באספקת טילי היירוט (שליש מהכמות בשנה שעברה, לפי זלנסקי, בציטוט המתנגשות במזרח התיכון כסיבה הרשמית). הם מדגישים את התוכנית המקומית "פרייה" כבסיס לפיתוח עצמאי לצד הבקשה לתמיכה אמריקאית, את המורטוריום ההדדי על תקיפת בירות כהישג קונקרטי של הביקור, וכן את דיווחי ה-"פייננשל טיימס" על סירובו של טראמפ לספק 300 טילי פטריוט מגבלות מלאי אמריקאי – תוך הצגת משלוחים חלקיים (מערכות קרוטל, טילי AIM ל-NASAMS) כתמונת מצב מורכבת. על-פי דובר משרד החוץ, סדר היום הדו-צדדי כולל גם תוכנית "שגשוג", ערבויות ביטחון ועסקת רחפנים, בניסיון להציג חבילה רחבה.

כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים

המקור הבינלאומי היחיד שדווח בערכת המקורות הזו – סוכנות APA האזרית דוברת האנגלית – מסקר את הידיעה על הפגישה הצפויה בספטמבר בניטרליות, תוך התמקדות בהכנות למפגש האישי וללא העיסוק המפורט בסדר היום ובמחסור בטילי יירוט שמאפיין את הסיקור האוקראיני.

במה הדיווחים שונים

דיווחים על מספר הפצועים במתקפת הלילה של ה-8 בספטמבר על קייב חלוקים: חלק מהמקורות מציינים 10 פצועים, ואחרים מציינים 12 פצועים (מספר ההרוגים – שניים – עקבי).

רקע

הרקע להודעה כולל סדרת ביקורים דיפלומטיים: שליחי טראמפ סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר ביקרו במוסקבה ב-5 בספטמבר ובקייב ב-6 בספטמבר – ביקורם הראשון באוקראינה מתחילת הקדנציה השנייה של טראמפ. ויטקוף מסר כי חלה "התקדמות משמעותית" בתהליך השלום וכי נקבע לוח זמנים לשיחות תלת-צדדיות נוספות; קושנר אמר כי טראמפ שואף לא רק לסיום המלחמה אלא גם לשלום ארוך-טווח, וכי סיום המלחמה עד החורף אינו מובטח. במהלך הביקור הוסכם על הפוגה הדדית של שלושה ימים בתקיפת בירות.

במקביל, לפי ה-"פייננשל טיימס", טראמפ סירב לבקשת אוקראינה ל-300 טילי פטריוט מתוך רצון לשמור על מלאים אמריקאיים לאור המתיחות סביב איראן; בעבר ביקשה אוקראינה גם טכנולוגיית ייצור פטריוט, אך טראמפ חזר בו מהסכמה ראשונית, לכאורה מחשש שהטכנולוגיה תגיע לרוסיה. לפי זלנסקי, אוקראינה קיבלה השנה שליש מכמות טילי היירוט בהשוואה לשנה הקודמת, והסיבה הרשמית שצוינה על-ידי השותפים היא המלחמה במזרח התיכון; עם זאת, אושרו אספקות של מספר מערכות קרוטל וטילי AIM ל-NASAMS. סדר היום הדו-צדדי האפשרי, לפי דובר משרד החוץ, כולל יכולות הגנה אווירית נוספות, תוכנית "שגשוג", ערבויות ביטחון ועסקת רחפנים; נושאים אפשריים לפגישה התלת-צדדית כוללים יצוא אנרגיה ותבואה, ובראש סדר העדיפויות ההומניטרי – חילופי שבויים. משרד החוץ האוקראיני מתאם את תוכנית השתתפות המשלחת בשבוע הרם-דרגה של העצרת הכללית של האו"מ, ואישר כי פגישת זלנסקי-טראמפ נסגרה באופן מקדמי למחצית השנייה של ספטמבר.