שליחי טראמפ ויטקוף וקושנר ביקרו לראשונה בקייב; שלושה סבבי שיחות עם זלנסקי ועם יועצי ביטחון של בריטניה, צרפת וגרמניה
שליחי הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, הגיעו לקייב ב-6 בספטמבר ברכבת – יום לאחר שנפגשו עם ולדימיר פוטין במוסקבה – במסגרת המאמץ הדיפלומטי האמריקאי לסיים את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בבירה האוקראינית נערכו שלושה סבבי שיחות עם הנשיא וולודימיר זלנסקי, שאליהם הצטרפו בסבב השני והשלישי יועצי ביטחון לאומי של בריטניה, צרפת וגרמניה. זלנסקי הודיע על הסכמה לקיים בקרוב פגישה נוספת במתכונת אוקראינה-אירופה-ארה"ב, ואילרח על הסכמה דומה במתכונת אוקראינה-ארה"ב-רוסיה. על הפרק עמדו גם סיוע חורף לאוקראינה, הבטחות ביטחוניות, והשאלה הטריטוריאלית.
עיקרי הדברים
- שליחי טראמפ סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר הגיעו לקייב ב-6 בספטמבר ברכבת – ביקורם הראשון באוקראינה מאז תחילת המלחמה בקנה מידה מלא
- ב-5 בספטמבר נפגשו השניים במוסקבה עם הנשיא פוטין לשיחות שארכו למעלה משלוש שעות
- בקייב נערכו שלושה סבבי שיחות; הסבב השני והשלישי כללו את יועצי הביטחון הלאומי של בריטניה, צרפת וגרמניה
- זלנסקי הודיע כי סוכם על קיום פגישה חוזרת במתכונת אוקראינה-אירופה-ארה"ב בקרוב; מיקום הפגישה טרם נקבע
- השיחות עסקו ב'חבילת חורף' לתמיכה באוקראינה, לרבות הגנה אווירית, סיוע אנרגטי ושימוש אפשרי ב-LNG אמריקאי
- זלנסקי אמר כי אוקראינה מוכנה לחזור למתכונת שיחות תלת-צדדיות עם ארה"ב ורוסיה, וכי רוסיה מתעקשת על הסרת כל מה שהיא מכנה 'הגורמים השורשיים' של הסכסוך
- השליחים הגיעו ברכבת משום שפגיעות רוסיות בנמלי התעופה מנעו את הגעתם במטוס; הקרמלין הורה להפסיק את התקיפות על קייב במשך שלושה ימים
למה זה חשוב
זהו ביקורם הראשון של ויטקוף וקושנר באוקראינה מאז שנכנסו לתפקידיהם המרכזיים במאמצי השלום האמריקאיים, והוא מגיע לאחר חודשים של משא ומתן תקוע בעקבות מלחמת ארה"ב-ישראל נגד איראן. המהלך כולל חידוש של מסלול דיפלומטי שכלל פגישה במוסקבה עם פוטין ומיד אחריה פגישה בקייב עם זלנסקי – שילוב חריג שמציב את אוקראינה ורוסיה באותו רצף משא ומתן אמריקאי. ההסכמה על פגישה חוזרת במתכונת אוקראינה-אירופה-ארה"ב, וכן הדיון ב'חבילת חורף' הכוללת הגנה אווירית ואנרגיה, מצביעים על ניסיון לבנות על הביקור גם מסלול מעשי של תמיכה לקראת החורף הצפוי. עם זאת, הפער בין המסגור האמריקאי – שמדבר על 'רעיון שלום' ועל פשרות הדדיות – לבין עמדת הקרמלין, שמציג את 'הגורמים השורשיים' כתנאי מוקדם, נותר רחב מאוד ומעיד שמוסקבה טרם גילתה גמישות אמיתית.
מה קרה
ב-6 בספטמבר 2026 הגיעו לקייב ברכבת שליחי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר – ביקורם הראשון באוקראינה מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא ב-2022. בתחנת הרכבת בקייב קיבלו את פניהם ראש המשרד הנשיאותי קירילו בודנוב, סגן ראש המשרד הנשיאותי סרחיי קיסליציה, ראש שירות המודיעין הזר רוסטם אומרוב וראש הסיעה 'משרת העם' בראדומיר דוד ארחמיה. הנשיא וולודימיר זלנסקי פגש את השליחים בכיכר סופיה, והמשלחת סיירה בקצרה במרכז קתדרלת סופיה. השיחות עצמן נערכו בשלושה סבבים: סבב דו-צדדי בין הצד האוקראיני לבין ויטקוף וקושנר, ולאחר מכן סבבים שכללו את יועצי הביטחון הלאומי של בריטניה, צרפת וגרמניה (ה'אירו-טריו'). זלנסקי תיאר את שלושת הסבבים כ'ממציים מאוד'. הדיונים כללו פרמטרים אפשריים לסיום המלחמה, סוגיות ביטחון, תמיכה כלכלית, שיקום ו'תוכנית שגשוג' לאוקראינה, וכן 'חבילת חורף' – הגנה אווירית, סיוע אנרגטי ושימוש אפשרי ב-LNG אמריקאי. זלנסקי חזר על כך שאוקראינה מוכנה לחזור למתכונת תלת-צדדית של אוקראינה-ארה"ב-רוסיה, אך הדגיש כי רוסיה טרם הפגינה נכונות מספקת. הוא הודיע על הסכמה לקיים בקרוב פגישה חוזרת במתכונת אוקראינה-אירופה-ארה"ב; מיקום הפגישה טרם נקבע. הביקור הגיע יממה לאחר פגישתם של השניים במוסקבה עם ולדימיר פוטין, שארכה למעלה משלוש שעות ואותה תיאר עוזר הנשיא הרוסי יורי אושקוב כ'ממציתה, מאוד כנה וקונסטרוקטיבית'. אושקוב ציין כי פוטין הביע ביטחון שרוסיה תשיג את מטרות המלחמה, וכי לדבריו יש להסיר את 'הגורמים השורשיים' של הסכסוך – מסגור שמשמעו דרישה מצד מוסקבה לוויתור אוקראינה על שאיפות הצטרפות לנאט"ו ופירוק נשק. ויטקוף וקושנר הגיעו לקייב ברכבת ולא במטוס, לאחר שפגיעות רוסיות הפכו את הגעתם בטיסה לבלתי-בטוחה, אף שנמלי התעופה האוקראיניים היו מוכנים לקלוט אותם. הקרמלין הודיע על הפסקת תקיפות על קייב למשך שלושה ימים החל מחצות, במקביל לכך שזלנסקי הצהיר כי אוקראינה נמנעת מלתקוף את מוסקבה ומצפה להיענות הדדית מצד רוסיה. ויטקוף וקושנר עזבו את קייב ברכבת מיוחדת של רכבות אוקראינה בשם 'פיס-אקספרס' לקראת סוף ה-6 בספטמבר, ועל-פי דיווחים צפוי טראמפ לקיים שיחות טלפון עם פוטין ועם זלנסקי ב-7 בספטמבר.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
בקרב המקורות האוקראיניים, הביקור מוצג כהצלחה דיפלומטית ראשונית: זלנסקי מתואר כמי שנכנס לשיחות מוכן, עם הצעות מגובשות, תוך שהוא מדגיש כי אוקראינה 'תמיד הייתה ותהיה קונסטרוקטיבית'. הסיקור מבליט את ההודעה על פגישה חוזרת במתכונת אוקראינה-אירופה-ארה"ב, שמשמעותה החזרת בעלות הברית האירופיות לשולחן המשא ומתן, וכן את הסכמתו של זלנסקי לחזור למתכונת תלת-צדדית אם רוסיה תיענה. דגש מיוחד ניתן ל'חבילת החורף' – הגנה אווירית, סיוע אנרגטי, שימוש ב-LNG – שמשקפת את הצורך המיידי של אוקראינה לקראת החורף. זלנסקי הציג את חיזוק העמדות האוקראיניות בחזית ב-10 עד 12 החודשים האחרונים כמרכיב שמחזק את המשא ומתן, והגדיר את שאלת דונבאס 'כל המלחמה'. המקורות מציגים בחשדנות את 'הגורמים השורשיים' שדורשת מוסקבה – פירוק נשק, ויתור על נאט"ו – כדרישות מקסימליסטיות שקייב דוחה. רבים מהמקורות מדגישים גם את המשמעות הסמלית של הגעת השליחים ברכבת, ביקור בכיכר סופיה ובקתדרלת סופיה, ומתנת חולצות ה'משטר קייב' שהעניק זלנסקי – הפוך למסגור התעמולתי הרוסי.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
התקשורת הבינלאומית מתמקדת בפן הפרוצדורלי של המהלך האמריקאי: מוסקבה תחילה, קייב שנייה, שלושה סבבי שיחות בערב יום ראשון, והצטרפות יועצי הביטחון של 'האירו-טריו' בסבב המורחב. מקורות כ-Royters, AP, בלומברג, פייננשל טיימס ואקסיוס מדגישים את המחסור בפריצת דרך מהותית אחרי מוסקבה, ומצטטים מקורות המתארים כי רוסיה אינה מוכנה לסטות מעמדת 'הגורמים השורשיים' וכי פוטין עדיין מתכנן לכבוש שטחים נוספים, לרבות דונבאס עד סוף 2026. הצד האמריקאי – ויטקוף, קושנר, הבית הלבן וטראמפ עצמו – מציג את המהלך כ'רעיון שלום', עם 'חבילת שלום' בהובלת טראמפ ובשיתוף סגן הנשיא גיי די ואנס ושר החוץ מארקו רוביו, ומדגיש את הצורך בפשרות משני הצדדים. הכיסוי מדגיש את אי-הוודאות סביב סיום המלחמה עד החורף, ומייחס חשיבות לשיחות הטלפון הצפויות של טראמפ עם פוטין ועם זלנסקי ב-7 בספטמבר. האפיפיור ליאו הארבעה עשר הצטרף לדיון הבינלאומי עם קריאה לסיום האלימות ולפתיחת מרחב לדיפלומטיה.
במה הדיווחים שונים
מקורות מציגים רק מחלוקת אחת מהותית: רוב הדיווחים האוקראיניים והמערביים מתארכים את הביקור ל-5–6 בספטמבר 2025, בעוד שמספר מקורות (בהם כאלה שמתארכים ל-6 בספטמבר 2026 וכן מקור בסגנון AP/OCHA) מציגים את האירועים בשנת 2026. פער תאריכים זה לא נפתר במסגרת המקורות שסופקו. בנוסף, המקורות נבדלים במידת האמפתיה לטענות הצדדים: המקורות האוקראיניים מציגים את 'הגורמים השורשיים' של מוסקבה כתנאים בלתי-קבילים, בעוד הדיווח הבינלאומי נוטה לתעד אותם כעמדת מוסקבה מבלי לקבוע עמדה.
רקע
הביקור מגיע על רקע יוזמה אמריקאית לסיום המלחמה, שאותה הציב הנשיא טראמפ כיעד עם כניסתו לתפקיד בינואר 2025, אך המשא ומתן התלת-צדדי תוקע מאז סוף פברואר בשל מלחמת ארה"ב-ישראל נגד איראן. ביקור שתוכנן לאוגוסט בוטל בשל הסלמת התקיפות הרוסיות על אוקראינה. המרחב האווירי של אוקראינה סגור לטיסות אזרחיות מאז 2022 – מסיבה זו מגיעים בכירים מערביים לקייב ברכבת מאז תחילת הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא.