תחקיר WSJ: רוסיה משתמשת בנמל התעופה של מאלה כמעבר להברחת סחורות תחת סנקציות
תחקיר של ה־Wall Street Journal חושף כי רוסיה משתמשת בנמל התעופה הבינלאומי של מאלה באיי המלדיביים כמעבר לייבוא סחורות אסורות מארה"ב, אירופה וסין. לפי הדיווח, טיסת ארפלוט יומית נוחתת במאלה, ומתווכים מקומיים מסייעים לעבד את המטען במכס לפני העברתו למוסקבה, כאשר חלק מהסחורות הן דו־שימושיות וחלקן מגיעות לגופים רוסיים תחת סנקציות.
עיקרי הדברים
- לפי תחקיר WSJ, נמל התעופה של מאלה משמש נקודת מעבר לסחורות מארה"ב, אירופה וסין בדרך לרוסיה תחת סנקציות.
- מדי בוקר נוחתת במאלה טיסה מסחרית של חברת ארפלוט.
- בין הסחורות הדו־שימושיות שזוהו: שבבי מיקרו, מכשירים אופטיים ומסמרי/ברגי תעופה בחוזקה גבוהה.
- חלק מהמטען הגיע לחברות רוסיות תחת סנקציות, לרבות S7 Airlines וחברות התחזוקה שלה.
- במאי 2024 ציוד של חברת Kraemer Mining הגרמנית (~9,000 אירו) נשלח דרך מאלה והוטען מחדש לטיסת ארפלוט למוסקבה.
- נתוני המכס של המלדיביים מצביעים על יוא זניח לרוסיה בשנים 2022–2025, אך לפי Import Genius היצוא מהמלדיביים לרוסיה קפץ מ־~7 מיליון דולר ב־2021 ליותר מ־630 מיליון דולר ב־2022.
- ב־2024 רשמה חברת שדות התעופה הממשלתית של המלדיביים רווח שיא והייתה החברה הממשלתית הרווחית ביותר במדינה.
למה זה חשוב
התחקיר חושף מסלול קונקרטי שדרכו רוסיה מצליחה לעקוף סנקציות מערביות, כולל סחורות דו־שימושיות רגישות כמו שבבים ורכיבי תעופה, ולספק גם חברות תחת סנקציות. בנוסף, המסלול מניב רווחים שיא לחברת השדות הממשלתית של המלדיביים, ומדגיש את הקושי של הרשויות המערביות לאכוף סנקציות מול מדינה שאינה בעלת יכולת מכס מספקת.
מה קרה
לפי תחקיר ה־Wall Street Journal, רוסיה משתמשת בנמל התעופה הבינלאומי של מאלה באיי המלדיביים כצומת מעבר לסחורות שמקורן בארה"ב, אירופה וסין. בכל בוקר נוחתת במאלה טיסה מסחרית של חברת ארפלוט, ומתווכים מקומיים הקשורים לחברות לוגיסטיקה רוסיות מסייעים לטפל בהליכי המכס. לאחר מכן המטען מוטען מחדש על טיסות ארפלוט למוסקבה. לפי התחקיר, לעיתים מוצאת דרך חדשה למטען (air waybill) שמשמיטה את המוכר המקורי ומציינת יבואן שונה ברוסיה, והסחורות עוברות לעיתים רק עיבוד מכס מינימלי מבלי לעזוב את שטח שדה התעופה.
בין הפריטים שזוהו: שבבי מיקרו שעשויים לשמש במערכות הנחיית טילים, מכשירים אופטיים למעקב אחר כוחות או לוויינים, וברגים ומסמרים אווירונוטיים בחוזקה גבוהה. חלק מהמטען הגיע לגופים רוסיים תחת סנקציות, ובהם S7 Airlines, חברת התעופה הפנים־רוסית הגדולה ביותר, וחברות התחזוקה שלה. דוגמה מתועדת: במאי 2024 חברת Kraemer Mining הגרמנית מכרה ציוד בשווי כ־9,000 אירו לחברה קירגיזית, אך המטען נשלח למאלה ומשם למוסקבה, כשהדרך החדשה מציינת יבואן רוסי בקרסנויארסק.
הנתונים מצביעים על פער חריג בין שני מקורות: נתוני המכס הרשמיים של המלדיביים לשנים 2022–2025 מצביעים על יצוא זניח לרוסיה (למשל כ־2,300 דולר לטונה וכ־25 דולר לעלונים), בעוד שלפי נתוני Import Genius, יבוא רוסי מהמלדיביים קפץ מפחות מ־7 מיליון דולר ב־2021 ליותר מ־630 מיליון דולר ב־2022, וב־2024 עמד על כ־160 מיליון דולר. חוקר ב־Import Genius בשם ויליאם ג'ורג' אמר כי הנתונים ל־2024 מסתבר כמדכאים את היקף הסחר האמיתי, משום שהרשויות הרוסיות החלו לצנזר חלק מהנתונים ב־2024 וחסמו גישה בתחילת 2025. במקביל, חברת שדות התעופה של המלדיביים רשמה ב־2024 רווח שיא, וביולי אותה שנה דווח על נפח מטען יומי שיא של 126 טון. ממשלת המלדיביים וחברת שדות התעופה סירבו להגיב לטענות. התחקיר מבוסס על מסמכי הובלה אווירית, רשימות מטען, ודוא"ל בין חברות לוגיסטיקה, לצד ראיונות עם גורמים מערביים.
במה הדיווחים שונים
הנתונים של רשויות המכס הרשמיות של המלדיביים, כפי שדווחו ב־WSJ, מצביעים על יצוא כמעט אפסי לרוסיה בין 2022 ל־2025. לעומת זאת, נתוני היבוא הרוסי שאספה חברת Import Genius מראים קפיצה חדה מפחות מ־7 מיליון דולר ב־2021 ליותר מ־630 מיליון דולר ב־2022, וכ־160 מיליון דולר ב־2024. גורמים ב־Import Genius מציינים כי הנתונים ל־2024 עשויים אף להמעיט בהיקף האמיתי, לאחר שרוסיה החלה לצנזר חלק מנתוני הסחר שלה ב־2024 וחסמה גישה בתחילת 2025.
רקע
המלדיביים מציגים נתוני יצוא רשמיים זניחים לרוסיה, אך מודיעין מסחרי חיצוני מצביע על זרימה מסחרית גדולה בהרבה דרך מאלה. רוסים הם הקבוצה השנייה בגודלה של תיירים במלדיביים, אחרי סינים, מה שמסביר חלקית את נוכחות טיסות ארפלוט הסדירות. ב־2024 חברת שדות התעופה הממשלתית של המלדיביים הפכה לחברה הממשלתית הרווחית ביותר במדינה, בין השאר מדמי טיפול במטען ומכירה חוזרת של דלק במרווח. גורמים מערביים אומרים כי ארה"ב והאיחוד האירופי מגבירים לחץ על המלדיביים בשל מעורבותה במעקף הסנקציות, בין השאר משום שיכולת המכס המקומית מוגבלת ומטעני מעבר אינם נבדקים פיזית.