רוברט פיצו
רוברט פיצו הוא פוליטיקאי סלובקי ומנהיג מפלגת «Smer – Sociálna Demokracia» (Smer-SD). הוא כיהן כראש ממשלת הרפובליקה הסלובקית משנת 2006 עד 2010, משנת 2012 עד 2018, ושוב החל משנת 2023. הוא ידוע בעמדותיו האירוסקפטיות והפרו-רוסיות, לרבות התנגדותו לסנקציות האיחוד האירופי על רוסיה. בשנת 2024 שרד ניסיון התנקשות ושב לתפקידו כראש הממשלה.
-
מרץ קשר את תמיכת גרמניה בתקציב האירופי למימון אוקראינה; סלובקיה מאיימת בווטו
האירופי יורשי המדינה התנגשו בשאלה אם אישור תקציב האיחוד האירופי לשנים 2028–2034 צריך להיות מותנה במימון українה מכל המדינות החברות. הצ'ancellor פרידריך מרץ דרש מכל המדינות החברות לשתף את הנטל הכספי, ואילו ראש הממשלה הסלובקי רוברט פיצו תיאר את המהלך כשחית ואמר שסלובקיה ת викориש את זכות הווטו. הערכות מצביעות על פער מימון חיצוני של כ-70 מיליארד יורו לאוקראינה ב-2027, מתוכו כ-45 מיליארד יורו אמורים להגיע מהאיחוד האירופי.
-
סלובקיה תקיים ב-26 באוקטובר את ועידת השיתוף הפעולה הראשונה עם רוסיה מאז 2022
הוועדה הבין-ממשלתית הרוסי-סלובאקית לשיתוף פעולה כלכלי, מדעי וטכני תיפגש במוסקווה ב-26 באוקטובר. זו תהיה הפגישה הראשונה של הגוף מאז הפשתת המלחמה המלוכלתית באוקראינה, והנושא המרכזי יהיה אספקת משאבי אנרגיה, במיוחד גז ונפט. הצד הסלובאקי מבקש לדון באספקת גז ובהמשכת ייבוא נפט, בעוד מדיניות האיחוד האירופי מחייבת סלובקיה להפסיק לרכוש גז רוסי עד סוף 2027.
-
הנציבות האירופית: אוקראינה עשויה לקבל כ־30 מיליארד אירו עד סוף 2026; פער תקציבי צפוי של כ־70 מיליארד אירו ל־2027
דובר הנציבות האירופית בלאז' אויבארי אמר ב־19 באוקטובר בבריסל כי אוקראינה עשויה לקבל כ־30 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי עד סוף 2026, אם תמשיך ליישם את הרפורמות הנדרשות. רוב הסכום יגיע מתוך הלוואת התמיכה באוקראינה. במקביל הכירה הנציבות בפער תקציבי של כ־70 מיליארד אירו בתקציב אוקראינה ל־2027, שאותו יש לכסות בעזרת מחויבויות של שותפים בינלאומיים. המועצה האירופית הטילה על הנציבות להכין הצעות לסגירת הפער.
-
אסטוניה: שירות הביטחון קבע כי הצתת מבנה Milrem Robotics בטאלין הייתה חבלה שהוזמנה על ידי שירותי הביון הרוסיים
שירות הביטחון הפנימי של אסטוניה (Kapo) קבע כי השריפה שפרצה בלילה שבין 14 ל-15 באוגוסט במבנה ברובע לאסנמיאה בטאלין, שבו פעלה חברת ההגנה Milrem Robotics — המספקת לאוקראינה כלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים מדגם THeMIS — הייתה מעשה חבלה מתוכנן וממומן על ידי שירותי הביון של רוסיה. ראש ממשלת אסטוניה קריסטן מיכאל אמר ב-29 בספטמבר כי אסטוניה יכולה לקבוע בוודאות מלאה כי הצתה בוצעה בהזמנת שירותי הביון הרוסיים. שלושה חשודים, אזרחים לטבים, נעצרו בלטביה והועברו לאסטוניה. ב-29 בספטמבר זימן משרד החוץ האסטוני את הנציג הזמני של רוסיה, לנאר סלימולין. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את ההאשמות כחסרות בסיס ולא תואמות את המציאות.
-
רוסיה תקפה את קייב בלילה שבין 23 ל-24 בספטמבר במתקפת טילים בליסטיים וכטב"מים משולבת; שני הרוגים ולפחות שמונה פצועים
בלילה שבין 23 ל-24 בספטמבר 2025 רוסיה תקפה את קייב בשלוש גלי תקיפה של טילים בליסטיים בשילוב כטב"מים וטילי ים-יבשה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי התקיפה פגעה בתשתית אזרחית בזמן שנפגש בניו יורק עם שישה חברי קונגרס אמריקאיים לדיון בחוק הסנקציות של הסנאטור לינדזי גרהאם. לפי שירות החירום הממלכתי (ДСНС), שני בני אדם נהרגו – אישה בת 57 ברובע פודילסקי וגבר בן 65 ברובע סולומיאנסקי – ולפחות שמונה נפצעו. פגיעות תועדו במספר רבעים בעיר, כולל בבית החולים למיילדות מס' 2 בפודילסקי, שם איש צוות אמר שנולד בן בשעה 02:05 במקלט.
-
האיחוד האירופי האריך סנקציות נגד רוסיה לשלוש שנים; אושמנוב ופרידמן הוסרו מהרשימה
שגרירי האיחוד האירופי הגיעו ב-22 בספטמבר 2026 לפשרה שבמסגרתה הוארך משטר הסנקציות האישיות הקשור לשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה ל-36 חודשים, עד 22 בספטמבר 2029. כחלק מההסכם הוסרו האוליגרכים הרוסים אלישר אושמנוב ומיכאיל פרידמן מהרשימה. לטביה, שהתנגדה להסרה, הסירה את הווטו שלה ונמנעה בהצבעה, והודיעה כי תטיל סנקציות לאומיות משלה על שני האוליגרכים.