ראש הממשלה של פינלנדיה וראש הממשלה של נורווגיה קיימו שיחה עם פוטין והעבירו את הודעותיו של זלנסקי
נשיא פינלנדיה אלכסנדר סטוב וראש הממשלה של נורווגיה יונאס גאר סטורה דיברו בטלפון עם ולדימיר פוטין ב־27 באוקטובר וביקשו ממנו לעצור את המלחמה. הם העבירו לו שני קישורים מהודעותיו של ולדימיר זלנסקי ושאלו אותו על הכנת רוסיה לשיחה התלת־צדדית באבו דאבי. סטוב אמר כי השיחה איננה קירוב מיידי לשלום, אך היא יכולה לתרום ליצירת אמון.
עיקרי הדברים
- סטוב וסטורה התקיימו ב־27 באוקטובר שיחת טלפון בת 90 דקות עם פוטין וקראו לו לעצור את המלחמה
- השיחה יוזמה לבקשת הצד האוקראיני כדי לפתוח ערוץ תקשורת
- הם העבירו לפוטין שני קישורים מהודעותיו של זלנסקי: הצעה לפגישה דו־צדדית ברמת המנהגים ושלב הצעות לדה־אסקלציה
- ההצעות לדה־אסקלציה כוללות הפסקת אש באנרגיה, ביטחון תזונתי, החלפת שבויים ושיקום תשתיות
- סטוב וסטורה שאלו את פוטין על הכנתו לשיחה התלת־צדדית באבו דאבי, שמתוכננת ל־10 בנובמבר
- פינלנדיה ונורווגיה אמרו לפוטין שאינן מאשרות את פעילות ה״צי הצל״ הרוסי בים בלטic
- סטוב запריד כי פינלנדיה איננו מתווך במשא ומתן ותומכת באוקראינה במאה אחוזים
למה זה חשוב
השיחה יצרה ערוץ תקשורת ישיר בין אוקראינה, רוסיה ומנהיגים אירופיים התומכים בקייב. המנהיגים האירופיים העבירו לפוטין הצעות מפורשות של זלנסקי ובדקו את מידת המוכנות של רוסיה להשתתף במשא ומתן באבו דאבי. מצד אחד, זלנסקי דיווח על תחושה שרוסיה מכוונת באמת למשא ומתן; מצד אחר, סטוב оценил את השיחה כצעד ליצירת אמון ולא כקירוב מיידי לשלום.
מה קרה
ב־27 באוקטובר נשיא פינלנדיה אלכסנדר סטוב וראש הממשלה של נורווגיה יונאס גאר סטורה התקיימו שיחת טלפון בת 90 דקות עם ולדימיר פוטין בנושא המלחמה באוקראינה וקראו לו לעצור אותה. לפי סטוב, השיחה יוזמה לבקשת הצד האוקראיני כדי לפתוח ערוץ תקשורת. השניים העבירו לפוטין שני קישורים מהודעותיו של זלנסקי. האחד סיכם את נכונות אוקראינה לפגישה דו־צדדית עם פוטין ברמת המנהגים לדיון בשאלות של שטח וביטחון; השני הציע צעדי דה־אסקלציה таכן досягнення перемир’я באנרגיה, ביטחון תזונתי, החלפת שבויים ותשתיות. הם גם שאלו את פוטין על הכנתו לשיחה התלת־צדדית באבו דאבי ו הביעו את אי־התמיכה של פינלנדיה ונורווגיה ב діяльность ה״צי הצל״ הרוסי בים בלטic. סטוב אמר כי פוטין הציג את עמדתו בנוגע לאירועים אחרי 2014, לרבות סיפוח קרים ומלחמת המזרח, וכן את גישתו לשיחות איסטנבול שהתקיימו після початку повномасштабної війни.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
המקורות האוקראיניים מדגישים שהשיחה יוזמה לבקשת אוקראינה, שהמנהיגים האירופיים העבירו לפוטין את הודעותיו של זלנסקי ושביקשו ממנו צעדים ממשיים בנושא אנרגיה ותשתיות. הם רואים בשיחה חלק ממהכוון רחב יותר שכולל משא ומתן על סיום המלחמה ועל מערכת הביטחון העתידית של אוקראינה ואירופה, ומשתמשים בעמדת זלנסקי для оцінки готовність Росії до зустрічі המשא ומתן.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הנושא המרכזי במסגרת הבינלאומית הוא חידוש הקשר הישיר בין פוטין למנהיגים אירופיים התומכים בקייב, והמשמעות של המהלך як создания אמון. דווחים מדגישים את תפקיד פינלנדיה ונורווגיה כמדינות השכונות את רוסיה ואת אינטרסי הביטחון שלהן בבלטic, את הכרזתן על אי־תמיכה בפעילות ה״צי הצל״ הרוסי ואת הсприйняття рішення щלוף хокейисты רוסים למערכות בינלאומיות.
במה הדיווחים שונים
סטוב הכחיש את דיווח Financial Times בו נטען שפוטין מסר במשך רוב השיחה על המקורות ההיסטוריים של הקונפליקט, ואילו חלק מהחומרים, зокрема повідомлення Financial Times, повторювали це טענה. Стьоре також попросив Financial Times виправити статтю.
רקע
השיחה התלת־צדדית באבו דאבי בין נציגי אוקראינה, רוסיה וארצות הברית מתוכננת ל־10 בנובמבר; מטרתה להעריך чи реально досягти угоди про припинення вогню. הנושאים המרכזיים הם: המשא ומתן על המשך המלחמה והדרכים לייצוב המצב, מהלך בקשה להיערכות עם ארצות הברית, הדאגה מעמד המזרח והדרום, כמו גם דיון про можливий мирний контингент і ґарантії безпеки. הצד український зацікавлений у розширенні порядку денного та розглядає питання про буферну зону на Донбасі. Київ паралельно вивчає можливість двосторонніх гарантій безпеки зі США, а європейські країни наполягають на своїй обов'язковій участі у фінальних переговорах.