ראשי פינלנדיה וראש ממשלת נורווגיה קיימו שיחה עם פוטין לקראת משא ומתן באבו דאבי
נשיא פינלנדיה אלכסנדר סטוב וראש הממשלה הנורווגי יונאס גאר סטורה יצאו ביום 27 באוקטובר ביוזמה עצמאית לשיחה טלפונית עם ולדימיר פוטין על המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. לפני השיחה הם תאמו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את נושאי היעד המתוכננת של פגישת הצוותים הטכניים באבו דאבי. לאחר מכן הם מסרו לזלנסקי שהם חשבו שרוסיה מתכוונת באמת להשתתף בפגישה, אך הערכת האירופיים והמשותפת נותרה זהירה יותר.
עיקרי הדברים
- סטוב וסטורה יצאו בתחילת העניין לשיחה עם פוטין від іמותן של פינלנדיה ונורווגיה, ולא מטעם האיחוד האירופי.
- השיחה, שארכה 90 דקות במקום 20 שהוקצבו מראש, עסקה במלחמה באוקראינה, במאמצים דיפלומטיים ובביטחון הים הבלטי וצפון אירופה.
- לפני השיחה סטוב וסטורה תאמו עם זלנסקי את סדר היום המוצע לפגישת הצוותים הטכניים של אוקראינה, ארה״ב ורוסיה באבו דאבי.
- אוקראינה הציעה לדון בצעדי דה־אסקלציה ראשונים בתחום האנרגיה והים, בשחרור שבויי מלחמה ובפורמט של פגישה שלישית ברמת המנהיגים.
- גרמניה, אוקראינה, ארה״ב והאיחוד האירופי חייבים לתת תשובות בנוגע לערב (), אך ארה״ב גם ביקשה לדחות את הפגישה המתוכננת בברוקסל.
- היעד לפגישת הצוותים הטכניים באבו דאבי היה תחילת נובמבר, אך הוא תלוי בעמדת ארה״ב, שניסתה להשאיר את נציגיה בוושינגטון בשל המצב במזרח התיכון.
- פוטין דרש שכל הסכם שלום ישקל את ״המציאות על הקרקע״ והציג שוב את הרחבת נאטו כאחת מ״הסיבות הראשונות״ למלחמה.
למה זה חשוב
השיחה יצרה ערוץ דיפלומטי נוסף בין רוסיה למדינות אירופה התומכות באוקראינה. היא עשויה להשפיע על האפשרות לקיים את פגישת הצוותים הטכניים באבו דאבי, אך דיוח על תוכן השיחה מצביע על שפוטין שחזר את עמדותיו בנוגע ל״הסיבות הראשונות״ של המלחמה, לדרישה להכיר ב״המציאות על הקרקע״ ולהישארות נחושה בדרישותיו הטריטוריאליות. במקביל, ארה״ב היא הגורם המרכזי ל остаток התלות בהחלטה האם ומתי תתקיים פגישת הצוותים באבו דאבי.
מה קרה
סטוב וסטורה התקשרו לפוטין מגלסינקי לאחר שקיימו בעצמם קשר עם זלנסקי ואחרי פגישה קודמת באוסלו. הם ציינו שדברו עם פוטין כלידי פינלנדיה ונורווגיה, ולא בשם האיחוד האירופי, אף שהם מייצגים מדינות הנמצאות בשכונות של רוסיה ובאזור הבלטי. לדעתם, פוטין הציג את דרישותיו הידועות: צורך לפתור את ״הסיבות הראשונות״ של המלחמה לפני כל משא ומתן שלום עתידי, וכל הסכם שלום צריך להביא בחשבון את ״המציאות על הקרקע״. דיוחים של דורשי פייננשיאל טיימס ציינו שפוטין הקדיש את רוב השיחה להרצאה על היסטוריה וכמעט לא נדון באפשרות של הפסקת אש מיידית. לאחר השיחה שני המדינאים העבירו לזלנסקי את הערכתם שרוסיה מתכוונת באמת לאבו דאבי. יחד עם זאת, המשא ומתן היה בעיקר על אופן המפגש, ולא על התוכן המהותי: לדברי זלנסקי, רוסיה המשיכה לדרוש הכרה בקרים, בדונעץ ולוגאנסק ובחלקים של ח'ерсон וЗапоріжжя. מאחרי שחרורו של אנדריי ירמאק מהמשא ומתן, דוד ארחמיה הצטרף לקבוצה, ורוסטם אומרוב נמנה בפועל למנהיגה; אנדריי הנאטוב וסרגיי קיסליציה אחראים למסילה הצבאית, ואילו אומרוב, קירילו בודאנוב וארחמיה פועלים במסילה הפוליטית.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
הדיווחים האוקראיניים מדגישים שהשיחה הייתה מתוכננת, שסדר היום סוכם עם זלנסקי ושהנשיא קיבל מידע על השיחה. הם מציגים את דרישות אוקראינה לאבו דאבי כמו התחלת דה־אסקלציה באנרגיה ובים, שחרור והחזרת שבויי מלחמה, דיון על מתכון לפגישה שלישית ברמת המנהיגים ועל סוגיית גבולות הביטחון. זלנסקי ציין כי סוגיית הטריטוריה היא קו אדום של קייב ושיש לדון בה רק ברמת מדינות המתנהגות במלחמה, לא במסירות קדימה או בהחלפת טיוטות.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
המסרים האירופיים מתייחסים לשיחה כאל צעד מעורר מחלוקת. המשרד הדיפלומטי הנורווגי מתאר את העמדה האירופית כאור משא ומתן שמטרתה לקבל החלטה בתוך חודשים, לשם סיום המלחמה. מנגד, הנשיאה הדנית מטה פרדריקסן מתחה ביותר מן המהלך, טענה שהוא לא תואם עם מדינות אירופה אחרות ואמרה שרוסיה אינה מראה סימני מוכנות להסדר שלום. הקומисія האירופית אינה רואה סימנים מיוחדים שפוטין מוכן להשתתף במשא ומתן ודורשת עמדה אחידה של האיחוד. בנוסח, השיחה מעלה שאלות על נוכחות אירופית אפשרית באבו דאבי, על санкції ו про роль Європи за столом переговорів.
במה הדיווחים שונים
Стубб і Стьоре оценили, що Россия серйозно налаштована на зустріч в Абу-Дабі, тоді як Європейська комісія заявила, що не бачить особливої готовності Путіна брати участь у мирних переговорах. Джерела також різняться щодо обсягу попередження: частина матеріалів каже, що Стубб і Стьоре попередили Україну та США, а інші — що Європейська комісія знала про розмову, але європейські партнери не були попереджені, що викликало обурення.
רקע
Тристоронні зустрічі України, США та Росії перебували на паузі з лютого попереднього року, а відновлення планували на наступний місяць. Перед розмовою з Путіним Стубб і Стьоре поговорили с Зеленським і узгодили теми майбутньої тристоронньої зустрічі в Абу-Дабі. Розмова стала продовженням зустрічі Стубба і Стьоре в Осло 20 жовтня. Раніше США запропонували створити демілітаризовані зони на Донбасі та Кінбурській косі, а Україна заявляла про готовність обговорювати такі компроміси на відповідному рівні.