זלנסקי: ציוד Starlink ו-Starshield קורס במהירויות של 130–161 קמ"ש בחזית
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מסר ב-19 באוקטובר כי מסופי Starlink ו-Starshield שבשימוש הכוחות האוקראיניים מפסיקים לפעול במהירויות של 130 עד 161 קמ"ש בקטעי חזית שונים. לדבריו, ההגבלה מאטה את הלוגיסטיקה הקדמתית ומגבילה שימוש במזלטי תקיפה בינוניים ובמיירטים לשהידים המונעים במנוע סילון. זלנסקי אמר כי הנושא יועלה בפני שותפים בינלאומיים "בכל הרמות", והוסיף שהדבר "מהירות חשובה להצלת חיים".
עיקרי הדברים
- ב-19 באוקטובר מסר זלנסקי שמסופי Starlink ו-Starshield קורסים במהירויות 130–161 קמ"ש בקטעי חזית שונים
- ההגבלה מאטה את הלוגיסטיקה הקדמתית של אוקראינה
- ההגבלה מגבילה שימוש במזלטי תקיפה בינוניים ובמיירטים לשהידים המונעים במנוע סילון
- זלנסקי קיבל את הנתונים מהמפקד העליון של הכוחות המזוינים מיכאילו דראפטי
- זלנסקי הצהיר שהנושא יועלה בפני שותפים בינלאומיים "בכל הרמות" ב-19 באוקטובר
- משרד ההגנה האוקראיני אישר שהוגבלה פעילות ה-Starshield לצבא, והמידע עדיין מתברר
למה זה חשוב
הגבלת הקישוריות במהירות פוגעת ישירות בניידות הקרביתי ובפעילות מערכות בלתי מאוישות, כולל מזלטי תקיפה בינוניים ומיירטים לשהידים. לטענת הרשויות האוקראיניות, ההגבלה חלה על חבילת Starshield הצבאית, שלא הוגבלה כך בעבר, מה שמצביע על שינוי בתנאי השירות עבור הכוחות. המקרה מתרחש על רקע פגיעה רוסית בתשתיות אנרגיה אוקראיניות ואזהרות אמריקניות על צמצום אפשרי של שיתוף מודיעין ורכישות נשק.
מה קרה
ב-19 באוקטובר הצהיר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי בקטעי חזית שונים, ציוד Starlink ו-Starshield קורס במהירויות של 130 עד 161 קמ"ש. לדבריו, הדבר מאט את הלוגיסטיקה הקדמתית של אוקראינה ומגביל שימוש בסוגי מזלטים שונים, במיוחד מזלטי תקיפה בינוניים ומיירטים לשהידים המונעים במנוע סילון. זלנסקי מסר את הדברים ברשתות החברתיות לאחר שקיבל דיווח מהמפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, מיכאילו דראפטי, על השימוש ב-Starlink וב-Starshield ביחידות צבאיות. הוא הוסיף שהמצב עם Starlink צריך להידון שוב עם שותפים בינלאומיים "בכל הרמות", וציין שמהירות חשובה להצלת חיים. באותה ישיבת סלקטור דווח לזלנסקי כי 28 תחנות משנה ומתקני אנרגיה חשובים אחרים נפגעו בהתקפות רוסיות במהלך סוף השבוע.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
הסיקור הבינלאומי (דרך כתבות המבוססות על Financial Times ו-CNN) מציב את ההגבלה בתוך מכלול רחב יותר של דינמיקה פוליטית אמריקנית: מחלוקת סחר בין ארה"בת לאיחוד האירופי סביב ספקטרום לווייני, ולפי דיווח CNN, אזהרות ממשל טראמפ לאוקראינה ולבעלות בריתה האירופיות כי וושינגטון עשוי להשעות שיתוף מודיעין ורכישות נשק אמריקני לאוקראינה אם קייב לא תפסיק תקיפות על מתקני אנרגיה בעומק רוסיה. הדיווחים הזרים מדגישים את העמימות סביב האחריות: גורמים אמריקניים מכחישים מעורבות של הבית הלבן, מאסק מאשים את ממשלת ארה"ב, ו-The Telegraph מייחסת את היוזמנות למאסק עצמו.
במה הדיווחים שונים
מקורות שונים נותנים ספי מהירות שונים שבהם הקישוריותית נופלת: זלנסקי, בציטוט המפקד העליון, קובע את הטווח 130–161 קמ"ש; הקורפוס השביעי של כוחות ההנחתת דיווח על נפילות כבר ב-110–120 קמ"ש בכיוון Huliaipole; דיווחים מוקדמים מ-14 באוקטובר ומקור במשרד ההגנה תיארו ניתוק מעל 160 קמ"ש. בנוסף, עדויות על כך מי יזם את ההגבלה סותרות זו את זו: הבית הלבן ודונלד טראמפ מכחישים מעורבות; "טלגרף" מדווחת שאילון מאסק הציע לטראמפ את ההגבלה; זלנסקי אומר שהאות הגיע מממשלת ארה"ב; מאסק מאשים את ממשלת ארה"ב ולא את חברתו; פרשנים אוקראינים מתארים את SpaceX כמי שהטיגה את ההגבלה.
רקע
דיווחים מוקדמים יותר של סרהיי סטרננקו וסרהיי בסקרסטנוב (Flash) טענו ש-SpaceX הגבילה את פעילות Starlink לצבא האוקראיני בשבוע 13–14 באוקטובר, ומשימות בוטלו עקב אובדן קישוריות. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו אמר ב-17 באוקטובר שחבילת Starshield הצבאית למסופי Starlink אינה זמינה כעת באוקראינה, תוך שהוא דוחה האשמות נגד הבית הלבן; דונלד טראמפ אמר ב-16 באוקטובר שהבית הלבן לא מעורב, בעוד ש-The Telegraph דיווחה שמאסק הציע את ההגבלה לטראמפ. הצעות הנציבות האירופית להקצות תדרי רדיו למפעילים אירופיים עוררו אזהרה אמריקנית מהשגריר אנדרו פוזדר, וSpaceX אמרה שהשינויים עלולים להחמיר את שירות Starlink באוקראינה. זלנסקי הצביע בעבר על פיתוח חלופה אירופית ל-Starlink ושל מערכת לוויינים אוקראינית. באותה ישיבת סלקטור, זלנסקי עודכן ש-28 תחנות משנה ומתקני אנרגיה אחרים נפגעו בהתקפות רוסיות בסוף השבוע, והכריז על הגדלת הייצור המקומי של צריחים שנמצאו יעילים נגד מזלטי תקיפה רוסיים.