פסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל: תמיכה באוקראינה ומחלוקת על נכסי רוסיה המוקפאים
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיע ליום השני של פסגת מנהיגי האיחוד האירופי בבריסל ב-16 באוקטובר. מנהיגי האיחוד הצהירו שלא להחליש את הסנקציות על רוסיה ושלא לקצץ בסיוע לאוקראינה, ודנו בצורכי האנרגיה, ההגנה האווירית והמימון של קייב ל-2026 ול-2027. במקביל נמשכו חילוקי דעות חריפים בין מדינות האיחוד בנוגע לשימוש בנכסי הבנק המרכזי של רוסיה שהוקפאו, וברקע נרשמה החמרה ביחסי אוקראינה-ארצות הברית.
עיקרי הדברים
- זלנסקי הגיע לבריסל ליום השני של פסגת המועצה האירופית ב-16 באוקטובר 2026
- זלנסקי הציג 'חבילת חורף' הכוללת אנרגיה, הגנה אווירית ומימון ל-2026 ול-2027
- נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה אמר שזה לא הזמן לקצץ בסיוע או להחליש את הסנקציות
- נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין: לא יוסרו סנקציות עד שרוסיה תסיים את המלחמה
- ראש ממשלת בלגיה בארט דה ובר מתנגד לדיון בשימוש בנכסים הרוסיים המוקפאים, בעוד ראשי ממשלת דנמרק ולטביה תומכים בכך
- צורכי המימון הנוספים של אוקראינה ל-2026 מוערכים בכ-70 מיליארד אירו
- הפסגה נערכה על רקע מתיחות חדשה בין אוקראינה לארצות הברית בעקבות ביקורת טראמפ על תקיפת מתקני נפט רוסיים ועסקת דיזל אמריקאי-רוסית
למה זה חשוב
הפסגה הייתה הבמה המרכזית לתיאום הסיוע הפיננסי, הצבאי והאנרגטי של האיחוד האירופי לאוקראינה לקראת חורף שצפוי להיות מהקשים של המלחמה בקנה מידה מלא. מנהיגי האיחוד התחייבו בפומבי לשמור על הסנקציות נגד רוסיה עד לסיום המלחמה ולהכין חבילת סנקציות חדשה, והציבו זאת מול החששות מגישה נפרדת של ארצות הברית כלפי מוסקבה. יחד עם זאת, הפגישה חשפה מחלוקות פתוחות בין מדינות האיחוד לגבי השימוש בנכסי הבנק המרכזי של רוסיה שהוקפאו למימון אוקראינה, כאשר בלגיה מתנגדת ודנמרק ולטביה דוחפות לכך, ותוכנית הלוואה מוצעת של 100 מיליארד אירו עומדת על הפרק.
מה קרה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיע לבריסל ליום השני של פסגת מנהיגי האיחוד האירופי ב-16 באוקטובר 2026. לפני פתיחת הדיונים דיבר זלנסקי לעיתונאים יחד עם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה. זלנסקי הציג את הכנת אוקראינה לחורף כעדיפות המרכזית ותיאר 'חבילת חורף' הכוללת אנרגיה, הגנה אווירית ומימון ל-2026 ול-2027, ואמר שאינו רואה אותות מרוסיה לכוננות לשלום. קושטה אמר שאין לקצץ בסיוע או להחליש את הסנקציות, ופנה לזלנסקי באומרו שאוקראינה יכולה לסמוך על האיחוד לא רק במהלך המלחמה אלא גם בעתידה כחברה באיחוד האירופי; הוא גם הזכיר שני מועדי משא ומתן חדשים שנפתחו לאחרונה במו"מ ההצטרפות. פון דר ליין אמרה שלא יוסרו סנקציות עד שרוסיה תסיים את המלחמה, ושהאיחוד תמך ביוזמת הפסקת האש האנרגטית של הנשיא דונלד טראמפ אך רוסיה לא כיבדה אותה ואף הסלימה. דיווחים הצביעו על כך שבפסגה לא יתקבלו החלטות לגבי מימון אוקראינה או נכסים רוסיים בשל היעדר הסכמה, וחילוקי דעות בין מדינות האיחוד נותרו פתוחים.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
מקורות אוקראיניים הדגישו את המסר האישי של זלנסקי בפסגה: הצגת סדר היום סביב צורכי האנרגיה לקראת החורף הקרוב, קידום 'חבילת חורף' המשלבת אנרגיה, הגנה אווירית ומימון, ובקשה לסיוע ל-2026 ול-2027. הסיקור הדגיש את התחייבויות האיחוד להמשך תמיכה, את פתיחת מועדי הצטרפות חדשים, חבילת סנקציות 22 קרבה ואת ההבטחה האישית של קושטה לזלנסקי לגבי עתידה של אוקראינה באיחוד. המקורות הדגישו את העימות הדיפלומטי עם וושינגטון — ביקורת טראמפ על תקיפת מתקני נפט רוסיים ועסקת הדיזל האמריקאי-רוסית שמקלה סנקציות — ואת דברי זלנסקי כי מדינות אירופה עובדות על פורמט משא ומתן נפרד שייצג בראש ובראשונה את האינטרסים האוקראיניים. הם ציטטו את זלנסקי כשאמר שבישיבה הסגורה שמע רק תמיכה מעמיתיו האירופיים. הסיקור הדגיש את אזהרת זלנסקי שרוסיה שואפת להחזיר את הנכסים המוקפאים ואת הפנייה של שר האוצר האוקראיני סרהיי מרצ'נקו להשתמש בנכסים אלה לכיסוי פער תקציבי אפשרי של 78 מיליארד דולר ב-2027.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
המקור הבינלאומי היחיד במבחן — כלי תקשורת אנגלי מבוסס הונג קונג — הוביל את הסיקור סביב הבקשה הפיננסית של זלנסקי, תחת הכותרת דרישתו ל-79 מיליארד דולר נוספים להמשך מאמץ המלחמה האוקראיני. גם מקורות אוקראיניים וגם מקורות בינלאומיים ציטטו את אותו קו מוסדי של האיחוד — קושטה ופון דר ליין שחזרו שאין לקצץ בסיוע או להחליש סנקציות ושרוסיה לא כיבדה את יוזמת הפסקת האש האנרגטית של טראמפ — אך המסגור התמקד במסר של האיחוד כלפי קייב ומוסקבה ולא במסרים הפוליטיים הפנימיים של זלנסקי. המאמר הבינלאומי היחיד לא עסק במחלוקות הפנימיות באיחוד סביב הנכסים המוקפאים או במבנה ההלוואה, בעוד שהסיקור האוקראיני הרחב יותר הציג את הפיצולים הללו כמתח מרכזי של הפסגה.
במה הדיווחים שונים
מדינות האיחוד נחלקו בשאלה אם להשתמש בנכסי הבנק המרכזי של רוסיה שהוקפאו לטובת אוקראינה כעת. ראש ממשלת בלגיה בארט דה ובר התנגד בנחרצות לדיון בנושא וטען שנכסים מוקפאים נגעו בהם בהיסטוריה רק כחלק מהסדרי סיום סכסוך; לעומתו, ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן כינתה את הנכסים המוקפאים 'מקור המימון המובהק ביותר' וראש ממשלת לטביה אנדריס קולברגס אמר שהם צריכים לשמש לתמיכה באוקראינה. חילוקי דעות נוספים נגעו להיקף ולחלוקת הנטל של הסיוע הפיננסי: ראש ממשלת הולנד רוב יטן אמר שמעט מדי מדינות מספקות תמיכה כספית ממשית ותיאר את הולנד כאחת מחמש התורמות הגדולות, בעוד ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש' טען שהלוואה מוצעת של 100 מיליארד אירו לא צריכה להיכלל בתקציב הרב-שנתי של האיחוד ושצ'כיה לא תערוב לה. דיווחים הצביעו על כך שבפסגה לא יתקבלו החלטות לגבי מימון אוקראינה או הנכסים הרוסיים בשל היעדר הסכמה.
רקע
צורכי המימון הנוספים של אוקראינה ל-2026 מוערכים בכ-70 מיליארד אירו, ושר האוצר האוקראיני סרהיי מרצ'נקו הזהיר מפער תקציבי אפשרי של 78 מיליארד דולר ב-2027. שיחות ההצטרפות לאיחוד התקדמו עם פתיחת שני מועדי משא ומתן נוספים לאחרונה; הנציבות האירופית שואפת לפתוח את שני המועדים הנותרים עד סוף השנה, תוך שהיא מציינת האטה בקצב הרפורמות באוקראינה המשפיעה על מקטעי התמיכה התקציבית. הנציבות מכינה חבילת סנקציות 22 נגד רוסיה, ושר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה טען בפומבי שיש להגביר את הלחץ על מוסקבה באמצעות סנקציות, שימוש בנכסים מוקפאים, בידוד והגבלות על יצוא טכנולוגיות.