ארה"ב ורוסיה מנהלות משא ומתן על עסקת נפט רב-מיליארדית עם לוקויל במקביל לשיחות על המלחמה באוקראינה
משא ומתן בין ארצות הברית לרוסיה על סיום המלחמה באוקראינה הורחב וכולל כעת עסקה רב-מיליארדית בנכסיה הבינלאומיים של חברת הנפט הרוסית לוקויל. לפי הניו יורק טיימס, ולדימיר פוטין העלה את הנושא בפגישה עם המתווכים האמריקנים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר בקרמלין ב-5 בספטמבר. העסקה דורשת את אישור הממשל האמריקני והקרמלין, וההחלטה הסופית תלויה בפוטין ובטראמפ.
עיקרי הדברים
- הממשל האמריקני ורוסיה מנהלים משא ומתן על עסקה רב-מיליארדית לנכסי הנפט הבינלאומיים של לוקויל, במקביל לשיחות על סיום המלחמה באוקראינה
- העסקה מכסה בארות נפט, בתי זיקוק ותחנות דלק של לוקויל ברחבי העולם, כולל בארות בקמרון, בתי זיקוק באירופה ותחנות דלק בניו ג'רזי
- פוטין העלה את הנושא בפגישה עם ויטקוף וקושנר בקרמלין ב-5 בספטמבר, והציג את העסקה כהוכחה לכך שרוסים יכולים לסחור עם ארה"ב
- המשקיע האמריקני טוד בוהלי, שתרם 2 מיליון דולר לפרויקטים הפוליטיים של טראמפ, מוביל את קבוצת הרוכשים הפוטנציאלית
- שתי קבוצות מהמזרח התיכון ויחידה של ממשלת ארה"ב — DFC — צפויות להשתתף בעסקה
- אישור אמריקני יסיר את הסנקציות על הנכסים, ויעלה את ערכם באופן מיידי; באוקטובר 2025 ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על לוקויל ורוסנפט
- לוקויל העריכה את נכסיה הבינלאומיים בכ-20 מיליארד דולר; המחיר הסופי טרם ידוע, והדד-ליין הנוכחי לרישיון הסנקציות הוא 29 באוקטובר
למה זה חשוב
עסקת אנרגיה רב-מיליארדית משולבת כעת במסגרת הדיפלומטיה של ארה"ב-רוסיה על המלחמה באוקראינה, מה שמטשטש את הגבול בין משא ומתן מדיני לעסקים מסחריים. אישור אמריקני למכירה יסיר סנקציות על אחת מחברות הנפט הגדולות ברוסיה, יעלה את ערך הנכסים באופן מיידי ויעצב מחדש את מדיניות הסנקציות. הממשל האמריקני איתת כי הוא מוכן לסגור עסקאות כלכליות גדולות עם רוסיה עוד לפני סיום המלחמה, מה שמעיד על אסטרטגיה של מעורבות כלכלית כמנוף לחץ.
מה קרה
הממשל האמריקני ורוסיה מנהלים משא ומתן על עסקה רב-מיליארדית לנכסי הנפט הבינלאומיים של חברת לוקויל, במקביל להרחבת שיחות השלום על המלחמה באוקראינה. העסקה מכסה את כל תיק הנכסים העולמי של לוקויל — בארות נפט, בתי זיקוק ותחנות דלק — ודורשת אישור של הממשל האמריקני והקרמלין גם יחד. פוטין העלה את הנושא בפגישה עם המתווכים האמריקנים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר בקרמלין ב-5 בספטמבר, והציג את העסקה כהוכחה לכך שרוסיה יכולה לסחור עם ארה"ב. הצד האמריקני השיב כי יפעל לקידום העסקה, בראייתה כדרך לבנות יחסים טובים עם הקרמלין ולהוריד מחירי אנרגיה עולמיים. למרות שלוקויל היא חברה פרטית באופן פורמלי, ההחלטה הסופית נתונה בידי פוטין וטראמפ. קבוצת הרוכשים הפוטנציאלית כוללת את המשקיע האמריקני טוד בוהלי, שתרם 2 מיליון דולר לפרויקטים הפוליטיים של טראמפ; שתי קבוצות מהמזרח התיכון שעשו עסקים עם משפחות קושנר וויטקוף, בהן אנשי העסקים הקטרים מוטאז וראמז אל-היאתי וקרן השקעות מאבו דאבי בשליטת השייח' תח'ון בן זאיד אל-נהיאן; וכן יחידה של ממשלת ארה"ב, DFC (תאגיד הפיתוח הפיננסי הבינלאומי). לפי הניו יורק טיימס, ויטקוף וקושנר השתתפו ישירות במשא ומתן על התנאים הכספיים של השקעת ה-DFC, אך אין סימנים לכך שהם ירוויחו אישית מהעסקה.
במה הדיווחים שונים
שלושה הבדלים קלים בין הדיווחים האוקראיניים שעל בסיסם נכתב הסיכום: שמו של המשקיע האמריקני המוביל נכתב ברוב המקורות 'Todd Boehly' אך באחרים 'Todd Boelie'; שמות המשקיעים הקטרים מופיעים כ'Mutaz Alhayat and Ramez Alhayat' בחלק מהמקורות וכ'Mutaz and Ramez Al-Hayati' באחרים; תאריך חתימת העסקה בין לוקויל ל-Carlyle מדווח כ'סוף ינואר 2026' ברוב המקורות, אך באחד הוא מופיע באופן דו-משמעי כ'סוף ינואר 2025/2026'.
רקע
באוקטובר 2025 הטילה ארה"ב לראשונה במהלך הקדנציה השנייה של טראמפ סנקציות חדשות על רוסיה, שכוונו נגד שתי חברות הנפט הגדולות במדינה, רוסנפט ולוקויל. בעקבות הסנקציות הודיעה לוקויל על כוונתה למכור את נכסיה הזרים. היא קיבלה הצעה מהסוחר הבינלאומי Gunvor והסכימה על תנאים מרכזיים, אך העסקה לא יצאה לפועל משום שמשרד האוצר האמריקני לא אישר אותה. בסוף ינואר 2026 חתמה לוקויל על עסקה עם חברת ההשקעות האמריקנית Carlyle למכירת LIG, אך עסקה זו ממתינה עדיין לאישור OFAC. ממשל טראמפ האריך שוב ושוב את הדד-ליין למכירת נכסי לוקויל; הרישיון הנוכחי פג ב-29 באוקטובר. בתחילת השנה העריכה לוקויל את נכסיה הבינלאומיים בכ-20 מיליארד דולר, והמחיר הסופי של העסקה הנדונה עדיין אינו ידוע. טראמפ מקדם את הרעיון של עסקאות עם רוסיה מתחילת 2025, ומכנה את המדינה 'הזדמנות ענקית'. קושנר וויטקוף ביקרו ברוסיה שוב ושוב לפגישות עם פוטין, וטענו כי האפשרות לחדש קשרים כלכליים עם המערב עשויה לשכנע את המנהיג הרוסי להתפשר בנושא אוקראינה.