שליח טראמפ הציע: שחרור אסירים פוליטיים רוסים תמורת הקלת סנקציות; הקרמלין דחה את היוזמה
ג'ון קואל, שליח מיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הציע אסטרטגיה חדשה כלפי רוסיה: שחרור אסירים פוליטיים רוסיים תמורת הקלת הסנקציות האמריקאיות וחידוש הקשרים הכלכליים עם מוסקבה. לפי הדיווח ב-The Atlantic, טראמפ נתן את הסכמתו ליוזמה, המבוססת על מודל שיושם בבלארוס. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את הרעיון ואמר כי רוסיה מכחישה קיומם של אסירים פוליטיים ואינה דנה בהקלת סנקציות תמורת שחרורם. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר כי ינסה לחסום כל הקלה בסנקציות עד לסיום המלחמה.
עיקרי הדברים
- ג'ון קואל, שליחו של הנשיא טראמפ, הציע אסטרטגיה: שחרור אסירים פוליטיים רוסיים תמורת הקלת סנקציות אמריקאיות ועסקאות על נפט, דלק, מינרלים נדירים ועוד.
- לפי The Atlantic, טראמפ הסכים ליוזמה; הבית הלבן הציע את מועמדות קואל לתפקיד שליח מיוחד לענייני בני ערובה בדרגת שגריר.
- דובר הקרמלין פסקוב הכחיש קיומם של אסירים פוליטיים ברוסיה ואמר כי הנושא אינו עומד על הפרק.
- האסטרטגיה מבוססת על מודל בלארוסי: ארה"ב הקלה סנקציות על שתי חברות בלארוסיות (Lakokraska ו-Bellesbumprom) לאחר שחרור 25 אסירים פוליטיים; קואל מעורב בשחרור כ-500 אסירים בלארוסים.
- זלנסקי: ינסה לחסום כל הקלת סנקציות על רוסיה עד לסיום המלחמה; משא ומתן על הפסקת אש חלקית ממשיך במקביל.
- קואל יתאם את פעולותיו עם סטיב וויטקוף, נקודת הקשר העיקרית של טראמפ עם הצד הרוסי; לפי נתוני תנועת ממוריאל, נכון ל-30 בספטמבר לפחות 5,729 אנשים כלואים ברוסיה מסיבות פוליטיות.
למה זה חשוב
היוזמה חושפת כיוון רשמי של הבית הלבן המקשר בין הקלת סנקציות לשחרור אסירים פוליטיים, אותו הציג טראמפ בעצמו ושמבוסס על המודל שיושם בבלארוס. מדובר באיתות לפתיחת עסקאות עסקיות גדולות עם מוסקבה בתחומי הנפט, הדלק והמינרלים הנדירים. עם זאת, הקרמלין כבר דחה את הרעיון, מה שמערער רכיב מרכזי באסטרטגיית המעורבות האמריקאית. עבור אוקראינה, היוזמה נוגעת ישירות באינטרסים ביטחוניים ובמנופי לחץ על סנקציות, וזלנסקי כבר הצהיר על התנגדותו. במקביל, המדיניות האמריקאית מציגה סתירה פנימית: הידוק חקיקת הסנקציות לצד מהלכים שקטים להקלתן ולהרחבת הסחר עם מוסקבה.
מה קרה
ג'ון קואל, שליח מיוחד של הנשיא דונלד טראמפ, הציע אסטרטגיה חדשה כלפי רוסיה: שחרור אסירים פוליטיים תמורת הקלת הסנקציות האמריקאיות וחידוש הקשרים הכלכליים עם מוסקבה. לפי דיווח ב-The Atlantic מ-29 בספטמבר, טראמפ נתן את הסכמתו ליוזמה. הרעיון נולד לאחר פגישת קואל באביב עם המתנגד הרוסון חתן פרס נובל דמיטרי מוראטוב, מייסד שותף של נובאיה גזטה, שהציע ליישם כלפי מוסקבה את הגישה שקואל הצליח לקדם בבלארוס, שם שוחררו כ-500 אסירים פוליטיים בלארוסים. ב-16 בספטמבר הסכימה בלארוס לשחרר 25 אסירים פוליטיים תמורת הסרת סנקציות על שתי חברות, Lakokraska ו-Bellesbumprom. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את היוזמה ואמר כי רוסיה מכחישה קיומם של אסירים פוליטיים וכי הנושא אינו נדון. הבית הלבן הציע ב-29 בספטמבר את מועמדות קואל לתפקיד שליח מיוחד לענייני בני ערובה בדרגת שגריר, הדורש אישור הסנאט. קואל מתכוון לתאם פעולותיו עם סטיב וויטקוף, נקודת הקשר העיקרית של טראמפ עם הצד הרוסי, שנפגש עם פוטין לפחות שבע פעמים מתחילת המלחמה אך ביקר בקייב רק פעם אחת. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר כי ינסה לחסום כל הקלת סנקציות עד לסיום המלחמה, וכי הכנסות נוספות לרוסיה משמעותן משאבים נוספים למלחמה.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית הציגה את היוזמה כסוגיה ביטחונית רלוונטית ישירות למלחמה, והדגישה את הצהרת זלנסקי כי ינסה לחסום כל הקלת סנקציות עד לסיום המלחמה. דיווחים רבים הובילו בכותרות העובדה שארה"ב הציעה להקל סנקציות תמורת שחרור אסירים פוליטיים רוסיים, וציינו את תמיכתו האישית של טראמפ. הכתבות הדגישו כי המשא ומתן על הפסקת אש חלקית נמשך במקביל, אך רוסיה ממשיכה בתקיפות, וכי גורמים אוקראיניים אינם מצפים לשיחות שלום משמעותיות בקרוב, חלקם אף העריכו כי לא יתקיימו לפני האביב וכי המאמצים הדיפלומטיים של טראמפ אינם יעילים. כמה כותרות ציינו כי האסטרטגיה צפויה לעורר זעם בקרב אוקראינים, אירופים וחלקים מהקונגרס. הדיווחים הדגישו גם את דחיית הקרמלין את היוזמה כעדות לכך שהגישה האמריקאית אינה מתואמת עם עמדת מוסקבה.
במה הדיווחים שונים
שלוש נקודות מחלוקת עולות מהדיווחים: ראשית, הקרמלין מכחיש את המסגור של היוזמה – דובר הקרמלין פסקוב אמר כי רוסיה מכחישה קיומם של אסירים פוליטיים וכי הקלת סנקציות תמורת שחרורם אינה נדונה, בסתירה לנחת היסוד של האסטרטגיה של קואל. שנית, המקורות נבדלים במספר האסירים הפוליטיים הבלארוסים ששוחררו במסגרת הגישה: חלקם מציינים "מאות", אחרים מדויקים לכ-500, ואחד מציין "עשרות". שלישית, המקורות חלוקים בשאלה אם ניתן לצפות לשיחות שלום משמעותיות בקרוב: רובם אומרים כי לא בעתיד הקרוב, אך חלקם מוסיפים כי גורמים אוקראיניים מעריכים שלא יתקיימו לפני האביב וכי המאמצים הדיפלומטיים של טראמפ אינם יעילים מאחר שפוטין אינו מגלה נכונות לוויתורים.
רקע
ארה"ב ואירופה הטילו סנקציות על בעלי עניין רוסים, בנקים, תעשייה ואנרגיה מאז 2014. מוקדם יותר השנה, טראמפ הקל זמנית מגבלות מסוימות שאפשרו לרוסיה להגדיל מכירות דלק בשוק העולמי; אוקראינה גינתה צעד זה. במקביל, חתם טראמפ לאחרונה על חוק (הצעת גרהאם) המאפשר לו להטיל סנקציות נוקשות יותר על רוסיה ועל שותפי הסחר שלה. קואל ודיפלומטים אמריקאים אחרים היו מעורבים בשחרורם של כ-500 אסירים פוליטיים בלארוסים, ואחריהם הקל ארה"ב סנקציות והחלה במשא ומתן על עסקת אשלגן בלארוסי. ב-16 בספטמבר, בלארוס הסכימה לשחרר 25 אסירים פוליטיים תמורת הסרת סנקציות על שתי חברות. לפי נתוני תנועת ממוריאל, נכון ל-30 בספטמבר לפחות 5,729 אנשים כלואים ברוסיה ובשטחים הכבושים של אוקראינה מסיבות פוליטיות, והארגון מזהיר כי מדובר בהערכת מינימום. סטיב וויטקוף, נקודת הקשר העיקרית של טראמפ עם רוסיה, נפגש עם פוטין לפחות שבע פעמים מאז תחילת המלחמה אך ביקר בקייב רק פעם אחת.