בפסגת פלטפורמת קרים: זלנסקי הצהיר כי אוקראינה הסכימה למשטר מעבר בטוח בים השחור וממתינה לתגובת רוסיה
ב-23 בספטמבר, בפסגה השישית של הפלטפורמה הבינלאומית לקרים בניו יורק, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי אוקראינה הסכימה למשטר מעבר בטוח לכלי שיט בים השחור, וכי היא ממתינה לתגובת רוסיה דרך מתווכים. לדבריו, מצרים, הודו וטורקיה כבר הגישו הצעות בכתב בנושא. זלנסקי קשר בין העלייה במחירי האנרגיה והמזון בעולם לכיבוש קרים ב-2014.
עיקרי הדברים
- ב-23 בספטמבר נשא זלנסקי נאום בפסגה השישית של פלטפורמת קרים בניו יורק
- אוקראינה הסכימה למשטר מעבר בטוח לכלי שיט בים השחור וממתינה לתגובת רוסיה
- מצרים, הודו וטורקיה הגישו לאוקראינה הצעות בכתב לגבי שיט בים השחור וביטחון מזון
- אוקראינה הציעה הפסקת אש הדדית בים השחור להבטחת הובלה בלתי מופרעת של סחורות
- זלנסקי קשר את עליית מחירי האנרגיה והמזון לכיבוש קרים ב-2014 ולמיליטריזציה של חצי האי
- ביולי ובמחצית הראשונה של אוגוסט 2026 תקפה רוסיה 52 כלי שיט אזרחיים
- באוגוסט 2026 ירדו יוא הדגן האוקראיני פי 2.5 לעומת אוגוסט 2025, ל-981 אלף טון
למה זה חשוב
אוקראינה הצהירה בפומבי כי היא מוכנה למשטר מעבר בטוח בים השחור, מה שמהווה פתח דיפלומטי לקראת סיום המצור הימי. מדובר ביוזמה רב-צדדית שכוללת את מצרים, הודו וטורקיה, ולא רק משא ומתן דו-צדדי. מנגד, רוסיה הסלימה את התקיפות על שיט אזרחי (52 כלי שיט ביולי-אוגוסט 2026), ויצוא הדגן האוקראיני באוגוסט 2026 היה נמוך פי 2.5 מהשנה הקודמת. רוסיה טרם הגיבה להצעות, כך שהפתח הדיפלומטי נותר ללא מענה.
מה קרה
ב-23 בספטמבר 2026, בפסגה השישית של הפלטפורמה הבינלאומית לקרים שנערכה בניו יורק, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע כי אוקראינה הסכימה למשטר מעבר בטוח לכלי שיט בים השחור, וכי היא ממתינה לתגובת הפדרציה הרוסית דרך מתווכים. זלנסקי אמר כי מצרים, הודו וטורקיה כבר הגישו לאוקראינה הצעות בכתב בנושא שיט בים השחור וביטחון מזון, וכי ההצעות הללו 'על הנייר'. אוקראינה הציעה גם הפסקת אש הדדית בים השחור להבטחת הובלה בלתי מופרעת של סחורות, במיוחד מוצרים חקלאיים. זלנסקי הדגיש כי קיים מוכנות אוקראינית להבטיח שיט שקט ובטוח וביטחון מזון, ובלבד שרוסיה תנקוט צעדים אמיתיים לקראת הפחתת המתיחות. בנאומו קשר זלנסקי בין העלייה העולמית במחירי האנרגיה והמזון לכיבוש רוסיה את קרים ב-2014 ולמיליטריזציה של חצי האי, שלדבריו מונעת יצוא חופשי של דגן, דשנים, סולר ונפט דרך הים השחור. שר החוץ הטורקי חקאן פידאן אמר כי טורקיה הסלימה לאחרונה מאמצים דיפלומטיים להגיע להסכמה על המצב בים השחור ומנהלת משא ומתן עם הצדדים. במהלך הביקור בניו יורק נערכה פגישה בין זלנסקי לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
כל המקורות שסופקו הם כלי תקשורת וסוכנויות אוקראיניות. הם ממקמים במרכז את הצהרותיו של זלנסקי ומדגישים את מוכנות אוקראינה למשא ומתן תוך הטלת האחריות לשיבוש הימי על רוסיה. הם מציגים את כיבוש קרים ב-2014 כשורש הבעיה של יצוא הים השחור, ומתארים את התקיפות הרוסיות על שיט אזרחי כ'טרור כלכלי והומניטרי מכוון'. הם מדגישים את תפקידם של מתווכים כמו טורקיה (כולל הסלמת המאמצים של שר החוץ חקאן פידאן ופגישת זלנסקי-ארדואן בניו יורק), וכן של מצרים והודו.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
במקורות שסופקו לא נמצאה מסגור בינלאומי נפרד שמתעד סיקור של כלי תקשורת זרים.
רקע
רוסיה כבשה את חצי האי קרים ב-2014 ומאז מיליטריזה אותו, ולטענת זלנסקי זהו הגורם הבסיסי לשיבוש יצוא הים השחור. לאחר הפלישה הרוסית ב-2022, מחירי המזון בעולם עלו בחדות ופגעו במיוחד במדינות מתפתחות; פקידי אירופה בעצרת הכללית של האו"מ (שנפתחה ב-18 בספטמבר) התבקשו למנוע חזרה על משבר המזון של 2022. מאז תחילת הפלישה, 1,173 מתקני תשתית נמל ו-274 כלי שיט אזרחיים נפגעו או נהרסו חלקית, לפי שר השיקום, תשתיות ותחבורה של אוקראינה, מיקולה קלאשניק. כ-100 מיליון טון מזון מרוסיה ואוקראינה (כ-60 מיליון טון דגן רוסי ו-30-35 מיליון טון דגן וזרעי שמן אוקראיניים) אינם מגיעים לשוק העולמי בשל המצור. לפי הערכת פורבס אוקראינה, אם המצור על יצוא הדגן יימשך עד סוף שנת השיווק 2026/27, אוקראינה עלולה להפסיד יותר מ-5 מיליארד דולר בהכנסות מיצוא של כ-24 מיליון טון דגן שלא יישלחו. ב-14 בספטמבר אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי עליית מחירי הסולר העולמיים נגרמת בעיקר מהמלחמה של רוסיה באוקראינה; זלנסקי השיב כי קייב מוכנה להפסקה הדדית של תקיפות תשתית קריטיות אם שותפים יוכלו להבטיח עמידה רוסית. ב-15 בספטמבר כינה דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב 'הפסקת אש אנרגטית' אפשרית 'רעיון טוב מאוד', לאחר שקודם לכן דחה למעשה אפשרות זו. אוקראינה הצטרפה ל-51 מדינות או"מ שקראו להפסקת אש מלאה, מיידית וללא תנאים.