הודו מגבירה מעורבות במאמצי סיום מלחמת רוסיה–אוקראינה; שר החוץ האוקראיני: ההצעה ההודית "המקיפה ביותר"
שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'יישנקר אמר כי הודו מנהלת משא ומתן ישיר עם רוסיה ואוקראינה על בטיחות השיט בים השחור, אספקת אנרגיה והימנעות מהתקפות. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה אישר כי תפקידה של הודו בתיווך גדל וכינה את ההצעה ההודית "המקיפה ביותר" מבין ארבע הצעות מדינתיות לסיום המלחמה, לצד טורקיה, מצרים וארצות הברית.
עיקרי הדברים
- ג'יישנקר: הודו הפכה "קצת יותר מעורבת" במאמצי הסיום, חורגת מתמיכה מילולית בלבד
- המשא ומתן עוסק בבטיחות שיט בים השחור, ייצוא חיטה דרכו ואספקת אנרגיה
- סיביה: הודו היא אחת מארבע מדינות שהגישו הצעות שלום, לצד טורקיה, מצרים וארצות הברית
- כל ארבע ההצעות כוללות הפסקת תקיפות על מתקני אנרגיה ושחזור השיט בים השחור
- סיביה: זו הפעם הראשונה שהודו מציעה לקחת תפקיד תיווך
- ג'יישנקר: המשא ומתן הונע מתקיפה ביולי שבה נהרגו ונפצעו מלחים הודים
- ראש הממשלה מודי קרא לפוטין לסיים את המלחמה בסוף אוגוסט (פסגת SCO) ושוב בספטמבר (פסגת BRICS)
למה זה חשוב
הודו נוטלת לראשונה תפקיד תיווך פעיל במלחמת רוסיה–אוקראינה, ולא רק קוראת לסיומה. השיחות מתמקדות בצעדים חלקיים ומעשיים — שיט בים השחור, ייצוא חיטה ואנרגיה — שעשויים להניב הסכמים גם אם הפסקת אש כוללת אינה בהישג יד. אוקראינה הגדירה את ההצעה ההודית כמקיפה ביותר מבין ארבע הצעות מדינתיות, מה שמעיד על מומנטום דיפלומטי סביב מסלולי תיווך מקבילים. מעמדה הייחודי של הודו — יחסי אנרגיה וביטחון עמוקים עם רוסיה, לחץ אמריקאי על רכישות נפט רוסי, וקשרי נשק כולל מערכות S-400 — מקנה לה מיקום מובחן בין המתווכות.
מה קרה
שר החוץ ההודי סוברהמניאם ג'יישנקר הצהיר כי הודו מנהלת שיחות ישירות עם רוסיה ועם אוקראינה בנושא בטיחות השיט בים השחור, אספקת אנרגיה ואפשרויות להימנע מהתקפות. לדבריו, בחודשים האחרונים הפכה הודו "קצת יותר פעילה, מעבר לתמיכה פשוטה". המשא ומתן החל בעקבות תקיפה ביולי שבה נהרגו ונפצעו מלחים הודים, מה שהוביל את ניו דלהי לפנות למוסקבה ולקייב. ג'יישנקר הוסיף כי השיחות הורחבו מבטיחות ימית לייצוא חיטה דרך הים השחור ולאחר מכן לאספקת אנרגיה, והזהיר כי אין ודאות להסכם, אך גם הסכם חלקי יהיה בעל ערך מכיוון שהפרעות לייצוא חיטה, אנרגיה ודשנים פוגעות במידה לא פרופורציונית במדינות הדרום הגלובלי. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה אישר כי תפקידה של הודו בתיווך גדל, וציין כי הודו היא אחת מארבע מדינות שהגישו הצעות לסיום המלחמה — יחד עם טורקיה, מצרים וארצות הברית. סיביה תיאר את ההצעה ההודית כ"מקיפה ביותר", אך לא חשף את פרטיה, ואמר כי כל ההצעות כוללות הפסקת תקיפות הדדית על מתקני אנרגיה ושחזור השיט בים השחור. לדבריו, זו הפעם הראשונה שהודו מציעה לקחת תפקיד כזה, וכי קשרים דיפלומטיים בין קייב לניו דלהי יציבים. ג'יישנקר מסר את הדברים בכנס ביטחון במהלך סוף השבוע, והרחיב עליהם ב־5 באוקטובר בכנס Kautilya Economic Conclave בניו דלהי.
רקע
הודו נמנעה באופן מסורתי מביקורת על הקרמלין, בין השאר בהימנעות מהצבעות באו"ם נגד המלחמה. ראש הממשלה נרנדרה מודי לחץ על ולדימיר פוטין לסיים את המלחמה בשולי פסגת ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה (SCO) בקירגיזסטן בסוף אוגוסט, ושוב בפסגת BRICS בניו דלהי בספטמבר, שם השניים הבטיחו גם להעמיק את היחסים הבילטרליים. ארצות הברית לוחצת על הודו — השותפה המסחרית הגדולה ביותר שלה — להפחית את רכישות הנפט הרוסי; יבוא הנפט הרוסי להודו ירד תחילה ואז עלה שוב על רקע מלחמה במזרח התיכון. רוסיה נותרה ספקית נשק מרכזית להודו, שבצבאה מאות מטוסי קרב רוסיים ומספר מערכות הגנה אווירית S-400, ששימשו במהלך סכסוך ארבעת הימים עם פקיסטן במאי 2025. במקביל, טורקיה ומצרים פועלות לפתיחה חלקית של השיט וייצוא החיטה בים השחור, ובתחילת אוקטובר תוכננה סבב שיחות נוסף של טורקיה והאו"ם עם רוסיה ואוקראינה. ביולי דיווחו כי מלחים הודים נהרגו ונפצעו בתקיפה שהובילה את ניו דלהי לפנות למוסקבה ולקייב — מה שג'יישנקר תיאר כטריגר למשא ומתן הנוכחי.