טראמפ הכריז ב-Truth Social: אוקראינה ורוסיה הסכימו להפסיק להכות תשתיות אנרגיה — קייב ומוסקבה לא אישרו
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרסם ב-14 בספטמבר ברשת החברתית Truth Social כי אוקראינה הסכימה להימנע מתקיפת מתקני אנרגיה רוסיים וכי רוסיה הסכימה לאותו הדבר. באותה פוסט קשר טראמפ את הזינוק במחירי הסולר העולמיים למלחמת רוסיה–אוקראינה ולא למצב סביב איראן. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי השיב כי אוקראינה מוכנה להימנע מתקיפת תשתיות רוסיות בתנאי ששותפים יבטיחו שרוסיה תפסיק לתקוף תשתיות אוקראיניות, הדגיש שכל הסכם חייב להיות ארוך-טווח ולא זמני, ואמר שאינו בטוח שרוסיה מתכוונת לכבדו. עד למועד הדיווח, אישרה לא אוקראינה ולא רוסיה רשמית שנחתם הסכם.
עיקרי הדברים
- ב-14 בספטמבר פרסם טראמפ ב-Truth Social: "אוקראינה הסכימה לא לתקוף מטרות אנרגיה רוסיות. רוסיה הסכימה לאותו הדבר!"
- טראמפ ייחס את הזינוק במחירי הסולר בעיקר למלחמת רוסיה–אוקראינה, ולא למצב סביב איראן
- זלנסקי השיב: אוקראינה מוכנה שלא לתקוף תשתיות רוסיות בתנאי ששותפים יבטיחו שרוסיה תחדל מלתקוף תשתיות אוקראיניות
- זלנססקי אמר שאינו בטוח שרוסיה מתכוונת לכבד הסכם, ודרש שההסכם יהיה ארוך-טווח ולא זמני עד "הבחירות" ברוסיה
- לא אוקראינה ולא רוסיה אישרו רשמית קיום הסכם; דובר הקרמלין פסקוב בירך על הקריאה האמריקנית אך נמנע מלהתחייב שרוסיה תימנע מתקיפת תשתיות אוקראיניות
- עיתונאי ה-FT כריסטופר מילר דיווח, מפי מקורות מעורבים במו"מ, שטראמפ "קפץ קודם" ושלא נחתם הסכם סופי
- פגישת זלנסקי–טראמפ צפויה בניו יורק בכנס העצרת הכללית של האו"ם ב-21 עד 23 בספטמבר
למה זה חשוב
אם ההצהרה של טראמפ משקפת מציאות, מדובר בצעד הדה-אסקלציה המוחשי הראשון בין הצדדים הלוחמים. המהלך קושר ישירות את המלחמה באוקראינה למחירי הדלק בארה"ב ולפוליטיקה הפנימית האמריקנית לקראת בחירות האמצע, ובכך הופך את הזירה האנרגטית לכלי לחץ פוליטי. דיווח ה-FT מצביע על כך שפוטין עשוי לנסות לדחות הסכם אנרגטי כדי לנצל את חודשי החורף ללחץ על קייב. הפער בין גרסת טראמפ לגרסת קייב חושף חוסר הסכמה אמריקני–אוקראיני על עצם קיומו של הסכם מחייב.
מה קרה
ב-14 בספטמבר פרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב-Truth Social שאוקראינה הסכימה שלא לתקוף מתקני אנרגיה רוסיים, ושרוסיה הסכימה לגישה סימטרית כלפי אוקראינה. באותה פוסט קבע טראמפ שעליית מחירי הסולר העולמיים נגרמת בעיקר מהמלחמה רוסיה–אוקראינה, ולא מהמצב סביב איראן. טראמפ לא מסר פרטים על משך ההסכם, מעמדו הפורמלי או היקף המתקנים שיכלול. בתגובה, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בנאומו הערב של אותו יום שאוקראינה מוכנה שלא לתקוף תשתיות רוסיות אם שותפים יבטיחו שרוסיה תפסיק לתקף תשתיות אוקראיניות — לרבות אנרגיה, נמלים, לוגיסטיקה ומחסני מזון ותרופות. הוא הדגיש שכל הסכם חייב להיות ארוך-טווח ולא זמני, והביע ספק אם רוסיה בכוונה לכבדו. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב בירך על קריאת טראמפ אך נמנע מלהתחייב להימנעות רוסית מתקיפת תשתיות אוקראיניות. עד למועד הדיווח, אישרה לא אוקראינה ולא רוסיה רשמית שנחתם הסכם. כתב ה-FT כריסטופר מילר דיווח, בהסתמך על מקורות מעורבים במו"מ, שטראמפ "קפץ קודם" ושלא נחתם הסכם סופי; בלומברג ציטט גורם אוקראיני שאמר שמוסקבה לא הסכימה לדבר. פגישת זלנססקי–טראמפ צפויה בניו יורק במהלך העצרת הכללית של האו"ם, בכ-21 עד 23 בספטמבר.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית הציגה את הצהרת טראמפ ככותרת ראשית, אך מיד הצמידה לה את תגובת זלנססקי המותנית, הדורשת ערבויות שותפים לכך שרוסיה תחדל מתקיפת תשתיות אוקראיניות. הדיווחים האוקראיניים הדגישו שלא אוקראינה ולא רוסיה אישרו הסכם, ושההצעה האמריקנית כוללת גם נמלים, לוגיסטיקה, מחסני מזון ותרופות. כמו כן הובאו הערכות פיקוד המודיעין הצבאי (HUR) שלפיהן אין בשטח סימנים לכוונת רוסיה להפסיק את האש, ושתוכנית רוסיה היא שלא ייחתם הסכם עד סוף השנה. הפרשנות האוקראינית מציגה את פוטין כמי שמנסה למנף את תקיפות החורף על רשת החשמל האוקראינית כדי ללחוץ על קייב להתפשר.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
כלי תקשורת בינלאומיים — בערבית, אנגלית ורוסית — דיווחו על הצהרת טראמפ בצורתה הצהרתית, תוך מתן פחות בולטות מיידית לתנאים שזלנססקי הציב. סיקור ה-Al-Jazeera הקטרי הציג את ההכרזה כחלק ממאמץ אמריקני רחב והדגיש את תגובת הקרמלין המאוחרת יותר שכינתה את הרעיון "רעיון טוב". מקורות אזריים ורוסיים שיקפו את גרסת טראמפ; ה-Tengrinews הקזחי, לעומת זאת, בחר לכותרת את תגובתו המותנית של זלנססקי, בקרבה רבה יותר למסגור האוקראיני.
במה הדיווחים שונים
שלוש מחלוקות מרכזיות ניכרות בין המקורות. ראשית, טראמפ טוען ששני הצדדים כבר הסכימו להימנע מתקיפת תשתיות אנרגיה, בעוד שזלנססקי, מקורות ה-FT וגורם אוקראיני שצוטט בבלומברג טוענים שאין הסכם סופי ושכל מהלך תלוי בערבויות שותפים. שנית, טראמפ ייחס את הזינוק במחירי הסולר בעיקר למלחמה באוקראינה, ואילו ניתוח של ה-KSE Institute שהועבר ל-FT מצא שמלחמת ארה"ב–איראן וההפרעה במפרץ הפרסי גרמו לאובדן גדול יותר של אספקה (152 מיליון חביות לעומת 68 מיליון חביות שאבדו לרוסיה, מרץ עד אוגוסט). שלישית, עמדת הקרמלין אינה אחידה: פסקוב ב-13 בספטמבר בירך על הקריאה האמריקנית אך סירב להתחייב להימנעות סימטרית של רוסיה, ואילו ב-16 בספטמבר כינה את הצעת טראמפ "רעיון טוב" ו"יוזמה נחמדה".
רקע
ב-13 בספטמבר קרא טראמפ לזלנססקי בפומבי, מביקור בטורניר הגולף האירי, להפסיק את התקיפות האוקראיניות על מתקני דלק רוסיים, והאשים אותן במחסור הגלובלי בסולר. הקרמלין בירך על הקריאה אך סירב להתחייב להימנעות דומה מצדו. ב-11 בספטמבר כבר אמר זלנססקי שאוקראינה מוכנה להפסקת אש אנרגטית הדדית, וב-13 בספטמבר אמר שהוא מקווה לדון בנושא עם טראמפ בפגישה בניו יורק במהלך העצרת הכללית של האו"ם, שתתקיים לכאורה ב-21 עד 23 בספטמבר. דיווחים ב-FT מציינים כי לפי מקורות המעורים במו"מ, הנושא עלה לראשונה בפורום הטרילטרלי, ואחרי שזה הופסק בפברואר — במפגשים נפרדים ובערוצים חשאיים.