זלנסקי השיק את פורום "שמונת הקרפטים" בבוקובל; פולין הצטרפה לקואליציה האנטי-בליסטית

מה קרה

ב-18 בספטמבר 2026 נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הכריז על הקמת פורום שיתוף פעולה אזורי חדש בשם "שמונת הקרפטים" (C8) המאגד את אוקראינה, רומניה, סרביה, פולין, סלובקיה, צ'כיה, אוסטריה, הונגריה והאיחוד האירופי כשותף. הפסגה הראשונה נערכה במלון/אתר הנופש בוקובל שבמחוז איוונו-פרנקיבסק ב-18-20 בספטמבר, ביוזמת זלנסקי. ביום הראשון חתמו מנהיגי המדינות על הצהרה המייסדת את יוזמת האינטגרציה הקרפטית, המתחייבת לקיים כנסים ואירועים משותפים מדי שנה במטרה לתאם פעולות להעמקת האינטגרציה האירופית של מדינות המועמדות אוקראינה וסרביה. תחומי שיתוף הפעולה שהוגדרו כוללים ביטחון, חוסן אנרגטי, שיתוף פעולה חוצה-גבולות, שיקום תשתיות קריטיות, הגנה על המגוון הביולוגי של הקרפטים ושיתוף פעולה במדיניות חיילים משוחררים.

במהלך הפורום הכלכלי של הקרפטים הציגו נציגי שמונה המדינות תיק השקעות משותף של 95 פרויקטים בהיקף של כ-40 מיליארד אירו (הערכה אחרת דיברה על יותר מ-42.5 מיליארד אירו, מתוכם 55 פרויקטים בהיקף של 8 מיליארד אירו בקרפטים האוקראיניים). כמחצית מהתיק מורכבת מפרויקטים בתחום האנרגיה: אנרגיה סולארית ורוח, אגירת אנרגיה, מקשרים בין-מערכתיים חדשים ואחסון גז תת-קרקעי. זלנסקי הציע להקים אשכול רוח קרפטי בהספק של 1.5 גיגה-וואט. נערכו לחתימה למעלה מ-50 הסכמי השקעה וסחר בהיקף של יותר ממיליארד אירו (דיווח אחד ציין סכום של מיליארד דולר, אך מרבית הדיווחים השתמשו באירו).

בצד הדיפלומטי הגיעו לפסגה נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ', נשיא רומניה ניקושור דאן וראש ממשלת פולין דונלד טוסק, שקיימו פגישות דו-צדדיות עם זלנסקי. בפגישה עם דאן נדונו שיתוף פעולה במסגרת תוכנית SAFE, ייצור משותף של רחפנים, תשתיות, נושאים הומניטריים וביטחון הים השחור. הפגישה עם טוסק עסקה בשימור האחדות, סיום המלחמה, חבילת סיוע פולנית חדשה ופיתוח היוזמה הקרפטית. טוסק הכריז במהלך הביקור על הצטרפות פולין לקואליציה האנטי-בליסטית ליצירת מערכת הגנה אירופית משותפת, שהושקה בפריז ביולי וכללה עד אז עשר מדינות אירופיות בנוסף לאוקראינה.

ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו ביטל את השתתפותו עקב מחלה, וסלובקיה יוצגה ברמה נמוכה יותר. שר החוץ הפולני ראדוסלב סיקורסקי הודיע מבעוד מועד על חבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר שפולין מכינה לאוקראינה, הכוללת העברת טילי Patriot נוספים.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בשאלה מי ייצג את סלובקיה בפסגה במקום ראש הממשלה פיצו: חלקם מציינים את שר הפנים מאטוש שוטאי אסטוק ואחרים את מזכיר המדינה במשרד החוץ מארק אסטוק. כמו כן נרשמו פערים במספר נציגי העסקים שהשתתפו בחלק הכלכלי של הפסגה - כ-500 מול כ-550. היקף תיק ההשקעות הכולל דווח הן ככ-40 מיליארד אירו והן כיותר מ-42.5 מיליארד אירו, וסכום ההסכמים שנחתמו דווח הן כמיליארד אירו והן כמיליארד דולר.

רקע

היוזמה הקרפטית, מסגרת קודמת הכוללת למעשה את אותן מדינות, נכנסה לתוקף ב-4 בינואר 2006 ועוסקת בתחומי אקולוגיה, שיתוף פעולה חוצה-גבולות, מסדרונות תחבורה, תיירות, פיתוח בר-קיימא ופיתוח קהילתי, בתמיכת האיחוד האירופי. מסגרות קיימות נוספות עם חפיפה גדולה של מדינות הן אסטרטגיית האיחוד האירופי לאזור הדנובה, האירורגיון הקרפטי, Via Carpatia, יוזמת מרכז אירופה (CEI) שאוקראינה חברה בה מ-1996 ויוזמת שלוש הימים (שבה אוקראינה שותפה מוקשרת בלבד, עם חברות מלאה מותנית בחברות באיחוד האירופי). בוקרשט תשע (B9), פורום הכולל את פולין, רומניה, בולגריה, אסטוניה, לטביה, ליטא, סלובקיה, צ'כיה והונגריה על הגזרה המזרחית של נאט"ו, כולל חמש ממדינות C8 ללא סרביה ואוסטריה. אוסטריה הצטרפה ל-C8 חרף העובדה שכמעט כל שטחה ההררי שייך לאלפים ופחות מאחוז אחד לקרפטים; היא חברה פעילה באמנת האלפים. הקואליציה האנטי-בליסטית הושקה בפריז ביולי וכללה לפני הצטרפות פולין עשר מדינות אירופיות בנוסף לאוקראינה. אוקראינה וסרביה הן שתיהן מועמדות לחברות באיחוד האירופי. ב-17 בספטמבר נפל רחפן תקיפה רוסי סמוך למעבר הגבולה יאחודין-דורוהוסק על הגבול האוקראיני-פולני, ובבוקר 18 בספטמבר השעו שדות התעופה הפולניים רזשוב ולובלין את פעילותם ביום השלישי ברציפות בשל נוכחות אמצעי תקיפה רוסיים במרחב האווירי של מערב אוקראינה.