זלנסקי: מוכן לבחירות "מחר", אך לא בזמן מלחמה פעילה
בראיון ל-CBS אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי הוא מוכן לקיים בחירות "מחר", אך הדבר בלתי אפשרי בזמן לחימה פעילה בשל מגבלות חוקתיות, חקיקת בחירות וסיבות ביטחוניות. בנפרד הכריז על קבלת החלטות «קשות ולא פופולריות» לסגירת גירעון תקציבי גדול שנובע בעיקר מפער של 23 מיליארד אירו בהוצאות הצבא.
עיקרי הדברים
- זלנסקי אמר בראיון ל-CBS כי הוא מוכן לקיים בחירות "מחר", אך לא בזמן מלחמה פעילה בשל מגבלות חוקתיות, חקיקת בחירות וביטחוניות.
- הוא הצביע על כך שכ-9 מיליון אוקראינים נמצאים כעת בחו"ל, לעומת כ-500,000 שהצביעו מחו"ל לפני הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא.
- זלנסקי העלה שאלות לגבי אפשרות הצבעה בשטחים שנמצאים תחת כיבוש זמני רוסי וביקר בכירים שקראו לבחירות בזמן המלחמה, בהם השר לשעבר מיכאילו פדורוב, ואמר שהם «רוצים להיות בפוליטיקה».
- אוקראינה הציעה לדבריו שוב ושוב הפסקת אש שתאפשר הכנה לבחירות, אך רוסיה דחתה את ההצעות.
- הוא הכריז על 7 חוקי טיוטה למימון גירעון התקציב, והזהיר שחלק מהצעדים יהיו «קשים, מעיקים ולא פופולריים».
- הגירעון כולל פער של 23 מיליארד אירו (26.5 מיליארד דולר) בהוצאות הצבא; מדינות אירופה הסכימו בסוף השנה שעברה להעניק הלוואה של 90 מיליארד אירו לכיסוי הגירעונות ב-2026–2027.
- טראמפ ביקש מזלנסקי להפסיק לתקוף תשתיות דיזל רוסיות כחלק מהצעה לעצירת תקיפות הדדיות בתשתיות אנרגיה; זלנסקי אמר שאוקראינה מוכנה לצעדי דה-אסקלציה אם רוסיה תעשה אותו הדבר.
למה זה חשוב
דברי זלנסקי מגדירים את גבולות הוויכוח הפוליטי הפנימי באוקראינה סביב בחירות בזמן מלחמה: הוא קובע כי בחירות אפשריות רק לאחר הפסקת אש שרוסיה מסרבת לה, ומבקר ישירות בכירים שתומכים בקיומן — בהם פדורוב. במקביל, הוא מתריע מפני צעדים כלכליים קשים הנובעים מפער של 23 מיליארד אירו בתקציב הביטחון, ומותיר את הדלת פתוחה להפסקת תקיפות הדדיות בתשתיות אנרגיה בעקבות בקשת ארה"ב, תוך שהוא מצדיק תקיפת מתקני דלק רוסיים כתגובה לגיטימית.
מה קרה
בראיון לרשת CBS אמר הנשיא וולודימיר זלנסקי כי הוא מוכן לקיים בחירות "מחר", אך שבזמן לחימה פעילה הדבר בלתי אפשרי בשל מגבלות חוקתיות, חקיקת בחירות ומצב ביטחוני. הוא הדגיש כי כ-9 מיליון אוקראינים נמצאים כעת בחו"ל — לעומת כ-500,000 שהצביעו מחו"ל לפני הפלישה — וכי ארגון הצבעה מלא בלתי אפשרי כשילדים לא יכולים ללכת לבית הספר בבטחה. הוא גם העלה שאלות לגבי הצבעה בשטחים תחת כיבוש זמני רוסי. זלנסקי אמר כי אוקראינה הציעה שוב ושוב הפסקת אש שתאפשר הכנה לבחירות, אך רוסיה דחתה את ההצעות. כשנשאל על תמיכת בכירים — בהם שר ההגנה לשעבר מיכאילו פדורוב — בבחירות בזמן מלחמה, כינה זאת "טעות" ואמר שאנשים אלה "רוצים להיות בפוליטיקה". בנפרד, הכריז זלנסקי ביום שלישי על כוונתו לקבל החלטות "קשות ולא פופולריות" לסגירת גירעון תקציבי גדול, הכולל פער של 23 מיליארד אירו (26.5 מיליארד דולר) בהוצאות הצבא. הוא הציג 7 חוקי טיוטה למימון הגירעון מבלי לפרט את תוכנם. מדינות אירופה הסכימו בסוף השנה שעברה להעניק לאוקראינה הלוואה של 90 מיליארד אירו לכיסוי הגירעונות הצבאיים והאזרחיים ב-2026–2027. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביקש מזלנסקי להפסיק לתקוף תשתיות דיזל רוסיות כחלק מהצעה לעצירת תקיפות הדדיות בתשתיות אנרגיה. אוקראינה טוענת כי בתגובה לתקיפות רוסיות חוזרות על תשתיות אנרגיה אוקראיניות, בתי הזיקוק הרוסיים הם מטרות צבאיות לגיטימיות, אך זלנסקי אמר כי אוקראינה מוכנה לצעדי דה-אסקלציה אם רוסיה תעשה אותו הדבר.
כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים
התקשורת האוקראינית מדגישה בעיקר את המסר הפוליטי-פנימי של זלנסקי: תנאיו לבחירות, ביקורתו על פדורוב ומתנגדים אחרים לעמדתו, והטענה כי רוסיה היא שחוסמת הפסקת אש שיכולה לאפשר בחירות. כמה כלי תקשורת אוקראיניים גם מדגישים את מסגור המשבר התקציבי כמלחמתי ואת הקריאה לתמיכה פיננסית אירופית נוספת.
כך מתארים זאת מקורות בין־לאומיים
התקשורת הבינלאומית, לפי הסינתזה, מובילה את המימד הכלכלי — אזהרת זלנסקי מפני צעדים "קשים" לסגירת גירעון גדול והפער של 23 מיליארד אירו בהוצאות הצבא — ומדגישה את הצעת ארה"ב להפסקת תקיפות הדדיות בתשתיות אנרגיה, כולל בקשת טראמפ להפסיק תקיפת תשתיות דיזל רוסיות. זווית דיפלומטית זו אינה באה לידי ביטוי בסיקור האוקראיני.
במה הדיווחים שונים
מקור אנונימי במפלגת "משרת העם" טען כי מיכאילו פדורוב אינו פורש מהפוליטיקה לצמיתות; צוותו של פדורוב הכחיש זאת.
רקע
החקיקה האוקראינית הנוכחית אינה מתירה קיום בחירות בזמן מלחמה. זלנסקי מתח ביקורת על רעיון הבחירות בזמן מלחמה זמן קצר לפני הראיון ל-CBS, ואמר כי הדבר יפלג את המדינה. שר ההגנה לשעבר מיכאילו פדורוב הקליט באמצע אוגוסט סרטון התומך בבחירות אף בזמן מלחמה, ובתחילת ספטמבר הכריז על הקמת חברת טכנולוגיית הגנה שבה אלכס קארפ, מנכ"ל Palantir, הוא המשקיע הראשון. אוקראינה מעריכה כי כ-9 מיליון אזרחים נמצאים כעת בחו"ל. מדינות אירופה הסכימו בסוף השנה שעברה להלוואה של 90 מיליארד אירו לכיסוי גירעונות אוקראינה ב-2026–2027. שליח ארה"ב ג'ארד קושנר אמר בפורום YES בקייב ב-12 בספטמבר כי לסיום המלחמה נדרשת "הנוסחה הנכונה שעובדת לכולם".