הקרמלין דחה את הצעת זלנסקי להפסקת אש של 60 יום; לברוב: רוסיה לא תיתן לאוקראינה הפוגה

למה זה חשוב

התגובה הרוסית מציבה את הוויכוח המרכזי סביב שאלת הבחירות באוקראינה: הצעתו המותנית של זלנסקי להצביע תחת הפסקת אש של 60 יום נתקלת בסירוב מוחלט ממוסקבה, המציעה במקום זאת הפוגה רק ביום ההצבעה. הצהרתו של לברוב שרוסיה לא תינתן "להיסחף שוב" מסמנת הקשחה של עמדת מוסקבה, וברקע לכך עומדות דרישתו של טראמפ להחלפת ההנהגה בקייב, הכרזתו על "הפסקת אש אנרגטית" שרוסיה הטילה בה ספק, והמגבלות החוקתיות האוקראיניות האוסרות בחירות תחת משטר צבאי.

מה קרה

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את ההצעה להפסקת אש של 60 יום שתאפשר קיום בחירות באוקראינה. לדבריו, פוטין יורה להפסיק את התקיפות רק ביום ההצבעה עצמו, והוא חזר על עמדת מוסקבה שרוסיה שואפת לא להפסקת אש אלא לשלום ארוך טווח. פסקוב טען שקייב זקוקה ל-60 יום לא להצבעה אלא להתאוששות ולהמשך המלחמה. במקביל, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר לעיתונאים כי רוסיה לא תיתן לאוקראינה הפוגה בשדה הקרב, שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לא "הרוויח" הפוגה, ושמוסקבה לא תיסחף שוב אחר הבטחות.

אלה היו תגובות להצעתו של זלנסקי מה-11 באוקטובר, לפיה אם פוטין יסכים ל-60 יום של הפסקת אש מלאה אוקראינה תקיים בחירות. זלנסקי הדגיש שבחירות במהלך המלחמה מנוגדות לחוקה ולחקיקה האוקראינית ומחייבות תשתית ביטחונית שתאפשר לאזרחים להצביע. הוא גם הגיב לדברי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ מה-10 באוקטובר, שבהם האשים את זלנסקי שהוא יכול לסיים את המלחמה אך בוחר שלא לעשות כן, וקרא לאוקראינה לבחור נשיא חדש. זלנסקי השיב כי את המנהיג צריכים לבחור החברה האוקראינית והעם האוקראיני.

כך מתארים זאת מקורות אוקראיניים

הכיסוי האוקראיני מציג את הצעתו של זלנסקי כהצעה מותנית המבוססת על מגבלות החוקה והמשטר הצבאי, ומדגיש שהביטחון הוא התנאי המרכזי לכל בחירות במדינה הסובלת מהפצצות רוסיות יומיומיות. העיתונים האוקראיניים מצטטים את שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביגה שאמר שהעם האוקראיני תומך בזלנסקי ושלו הזכות להחליט. יו"ר ועדת המדיניות החיצונית של הראדה העליונה, אולכסנדר מרז'קו, טען שהרעיון לקיים בחירות באוקראינה בזמן מלחמה מקורו בפוטין ולא בטראמפ, ושמטרתו להחליש את המדינה. ברקע לחילופי הדברים עומדות ההפצצות הרוסיות המוגברות על תשתיות אנרגיה ועל מבני מגורים בקייב ובערים נוספות.

במה הדיווחים שונים

המקורות חלוקים בשאלה האם רוסיה הסכימה להפסקת האש האנרגטית שהכריז עליה טראמפ: לברוב ופסקוב הטילו בה ספק או דחו אותה, בעוד שטראמפ טען ששני הצדדים הסכימו לה החל ב-11 באוקטובר. מחלוקת נוספת נוגעת למוכנותה המוצהרת של רוסיה להפסיק תקיפות: פסקוב אמר שפוטין יורה על הפסקתן רק ביום הבחירות עצמו, זלנסקי התנה את קיום הבחירות בהפסקת אש מלאה של 60 יום, ולברוב אמר שאוקראינה לא תקבל כל הפוגה בשדה הקרב.

רקע

משטר צבאי שהוכרז ב-24 בפברואר 2022 אוסר על קיום בחירות באוקראינה, ונכון לאפריל 2026 זלנסקי כיהן כבר שבע שנים מתוך תקופת כהונה מרבית של חמש שנים. רוסיה וגורמים רוסיים טוענים שזלנסקי אינו לגיטימי מכיוון שלא נערכו בחירות נשיאותיות באוקראינה ב-2024. קייב מדגישה שהביטחון, כולל הגנה מפני ההפצצות הרוסיות היומיומיות, הוא התנאי המרכזי לכל הצבעה. דבריו של טראמפ מה-10 באוקטובר הגיעו אחרי שיחה עם פוטין, שלאחריה הודיע גם על עסקה לאספקת מיליוני טונות של דיזל רוסי לשווקים האמריקניים והעולמיים.